אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרנית פלוג: "הפחתת הריבית תאפשר למשק להתמודד עם ההתפתחויות בכלכלה העולמית" צילום: יהודה עשור

קרנית פלוג: "הפחתת הריבית תאפשר למשק להתמודד עם ההתפתחויות בכלכלה העולמית"

נגידת בנק ישראל התייחסה להחלטה הדרמטית להפחית את הריבית לחודש מרץ לשפל היסטורי של 0.1%. בהודעת הריבית שפרסם הבנק הוא הבהיר כי אחת הסיבות העיקריות להחלטה היא התחזקות השקל מול המטבעות החשובים בעולם

23.02.2015, 19:18 | אמנון אטד

"ההחלטה להפחית את הריבית היא החלטה שצופה פני עתיד. כפי שהפחתות הריבית שביצענו בקיץ סייעו למשק להתאושש מההשלכות הכלכליות של צוק איתן, ההחלטה הנוכחית מיועדת לאפשר למשק להתמודד עם ההתפתחויות בכלכלה העולמית", כך התייחסה היום נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג להחלטה הדרמטית להפחית את הריבית ב-0.15% לשפל היסטורי של 0.1%.

הפחתת הריבית נועדה בעיקר לשדר לשווקים על נחישותו של בנק ישראל לדחוף את האינפלציה השלילית ששוררת כעת במשק בחזרה אל תוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%). ריבית נמוכה יותר גורמת להגדלת הביקושים במשק ומסייעת בכך לדחוף את המחירים כלפי מעלה אל תוך תחום יעד האינפלציה שעל שמירתו ופקד בנק ישראל.

בהודעת הריבית שפרסם היום בנק ישראל הוא מבהיר כי אחת הסיבות העיקריות להחלטה המפתיעה להפחית את הריבית היא ההתחזקות שנרשמה בשבועות האחרונים בשער השקל מול המטבעות החשובים בעולם. לדבריו, "החודש נמשך הייסוף בשקל, והוא התחזק ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי (שער 'סל המטבעות' - א"א).

"לאחר פיחות של 10.4% בין אוגוסט ודצמבר בשער החליפין האפקטיבי, נרשם בו מאז דצמבר ייסוף של 7.6%, כך שהפיחות המצטבר מאוגוסט עומד על 2% בלבד. המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת הענפים הסחירים - ענפי היצוא ותחליפי היבוא. הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות".

מדד חודש ינואר שפרסמה הלמ"ס בשבוע שעבר ירד בשיעור חד של 0.9% וכתוצאה מכך האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, ממשיכה כאמור להיות שלילית בשיעור של מינוס 0.5%. גם האינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים נמוכה כעת מאוד ומסתכמת ב- 0.8% בלבד. סביבת האינפלציה, המשקללת גם את האינפלציה בפועל וגם את האינפלציה הצפויה, ממשיכה לכן להימצא מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה השנתי.

במקביל לדחיפת האינפלציה כלפי מעלה, גורמת הפחתת הריבית גם להקטנת עלויות המימון של היצרנים, ותורמת בכך להגברת הפעילות הכלכלית במשק. בשבוע שעבר דיווחה אומנם הלמ"ס כי ברבעון האחרון של 2014 צמח המשק בשיעור שנתי גדול של 7.2%. אולם אתמול הבהיר בנק ישראל כי האצה זו בקצב הצמיחה אינה צפויה להתמיד, מכיוון ששיעור הצמיחה החריג שנרשם בסוף השנה החולפת שיקף במידה רבה את התאוששותו של המשק ממבצע צוק איתן, וכן את העלייה החדה ברכישות של כלי רכב שנבעה משינוי במדיניות המיסוי.

העלייה במחירי הדירות נמשכת

נגד התפתחויות אלה קיימת התפתחות נוספת, שתומכת דווקא בהשארת הריבית ללא שינוי, והיא המשך העלייה במחירי הדירות שריבית נמוכה יותר רק מדרבנת אותה. בחודשים נובמבר-דצמבר עלו מחירי הדירות ב- 0.2% והשלימו עלייה שנתית של 4.5%.

פלוג. "החלטה שצופה פני עתיד", צילום: יהודה עשור פלוג. "החלטה שצופה פני עתיד" | צילום: יהודה עשור פלוג. "החלטה שצופה פני עתיד", צילום: יהודה עשור

הפחתת הריבית במשק מקטינה את גובה ההחזרים החודשיים על ההלוואות לדיור במסלול הצמוד לריבית ה"פריים". בדרך זו היא מגדילה את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות. ריבית אפסית מעודדת גם רכישת דירות להשקעה, שהתשואה על השכרתן גבוהה מהריבית שניתן לקבל כיום בבנקים, וגם גורם זה פועל להגדלת הביקושים לדירות ולוחץ לעלייה במחיריהן.

אולם בנושא זה הבהיר כבר בנק ישראל בעבר כי הוא מעדיף לתמוך בפעילות במשק ובמיוחד ביצוא, שהערך המוסף שלו קרוב ל- 30%, גם אם המהלך של הפחתת הריבית בא על חשבון רוכשי הדירות וענף הבנייה, שהערך המוסף שלו מסתכם רק ב- 8%.

דרך פעולה נוספת: "הרחבה כמותית"

השאלה המסקרנת כעת היא מה יוכל בנק ישראל לעשות בעתיד, אם וכאשר מצב המשק יורע עוד יותר בעוד שלריבית לטווח קצר שנמצאת בשליטתו כבר לא יהיה כמעט לאן לרדת. תשובה אפשרית לשאלה זו היא שלרשות הבנק המרכזי עומדת דרך פעולה נוספת בשם "הרחבה כמותית", שהיא למעשה תוכנית ארוכת טווח לרכישת אגרות חוב ממשלתיות בבורסה.

"הרחבה כמותית" עשויה למעשה לשחק לידיו של בנק ישראל פעמיים: היא גם תפעל להורדת הריבית לטווח בינוני וארוך, וגם תעודד את המשך פיחות השקל. הסיבות לכך הן שעודף הביקושים שיזרים הבנק המרכזי לאגרות החוב הממשלתיות יעלה את מחיריהן בבורסה, ובמקביל יקטין את התשואות הגלומות בהן. כאשר התשואות על אגרות החוב ירדו, המשקיעים יעדיפו להעביר חלק מהשקעותיהם למדינות אחרות ויגרמו בכך להחלשת השקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
הורדת ריבית כבר איבדה את האפקט.
תפתחו גרף של שנה שעברה (לפני קריסת הנפט) ותראו שככל שהריבית ירדה כך האינפלציה המשיכה להתדרדר , תפתחו גרף של עלייה בחובות משקי הבית אל מול הירידה בצמיחה ובאינפלציה. אבל למה אם אפשר לעשות את הדבר הכי קל ולהוריד ריבית? אוסטרליה עם ריבית של 2.25% , הבנק שם לא מיהר להתרגש מהיחלשות הין והיואן ויתרה מכך מול הדולר המטבע פשוט התרסק , אבל בנק ישראל מתנהג בפאניקה ויוצר בועות נכסים , מכניס את אזרחי ישראל למרדף אחר אותם נכסים באמצעות חובות הולכים וגדלים בעוד שהשכר תקוע. אפקט הורדת ריבית כבר לא משחק תפקיד במט"ח וגם לא שיחק תפקיד ,הדולר התחזק כי התחזק בכל העולם, הורדת ריבית משפיעה אולי לטווח קצרצר על האינפלציה אך בטווח בינוני וארוך רק מעמיקה את החובות ומסרסרת את כוח הרכישה . אין ממשלה בישראל ואין אנשים יצירתים בבנק ישראל שבמקום לדחוף ספוקלנטים החוצה ולשפר את מצב האזרחים באמצעות הבראה של הונם רק עושים את ההפך . חבל.
למה לא מפרסמים תגובות?  |  23.02.15
לכל התגובות