אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מלחמת המטבעות: הודפים הלאה את הכסף החם צילום: אוראל כהן

מלחמת המטבעות: הודפים הלאה את הכסף החם

הבנקים המרכזיים הגדולים גוררים זה את זה לריביות נמוכות וכולם נאלצים ליישר קו

24.02.2015, 08:28 | אורי פסובסקי
אף כלכלה אינה אי, ובטח שלא הכלכלה הישראלית. ישראל היא מה שמכונה בז'רגון המקצועי כלכלה קטנה ופתוחה, כזו שתלויה ביצוא ומושפעת עמוקות מההתפתחויות השונות בכלכלה העולמית.

בשנים האחרונות בנק ישראל נאלץ להתמודד עם שטף נזילות אדיר שמסתובב בעולם ומחפש תשואות, "כסף חם" שזורם בחופשיות ממדינה למדינה ומופנה גם לישראל כשפער הריבית בינה לבין שאר העולם הופך לאטרקטיבי.

בכל העולם מנסים לעודד את היצוא

מאיפה מגיע שטף הנזילות העולמי? לפני כמה שנים המקור העיקרי שלו היה ארה"ב, שהורידה אחרי המשבר הפיננסי את הריבית קרוב לאפס ואז פתחה בתוכנית הקלה כמותית שבמסגרתה הזרימה טריליוני דולרים לשווקים, טריליונים שזלגו מארה"ב אל שאר העולם.

תוכנית ההקלה הכמותית של הפד כבר הסתיימה בשנה החולפת, אבל בינתיים התייצבו מחליפים ליד הזרנוק: הבנק המרכזי של יפן, ובקרוב גם הבנק המרכזי האירופי, שהוריד בספטמבר את הריבית בגוש היורו לשפל חסר תקדים, ובחודש שעבר הכריז על תוכנית הקלה כמותית משלו, בהיקף של כטריליון יורו - גבוה בהרבה מההערכות המוקדמות.

המטרה המוצהרת של תוכניות ההקלה הכמותית האלה היא להמריץ את הכלכלה ולתמוך בה גם כששערי הריבית כבר נושקים לאפס. אבל למדיניות הזו יש גם היבט אחר, שאיש אינו מודה בו באופן רשמי: הבנקים המרכזיים בעולם מצויים במלחמת מטבעות, שבה כל אחד מהשחקנים מנסה להחליש את המטבע שלו מול שאר השחקנים, וכך לעודד את היצואנים המקומיים שלו על חשבון כל השאר. אירופה רוצה לעזור ליצרני הרכב שלה מול התחרות מיפן, ושתיהן רוצות לייצא יותר מכוניות לארה"ב.

כך נוצרת דינמיקה שבה הבנקים המרכזיים הגדולים גוררים זה את זה לריביות נמוכות ולצעדים אגרסיביים יותר ויותר, וכל השאר נאלצים ליישר קו. במילים אחרות, מדובר במגמה שקשה לחרוג ממנה, והיא מובילה לצעדים חסרי תקדים: במדינות כמו דנמרק ושוויץ, גם הן כלכלות קטנות יחסית שנאלצות להתמודד עם הון הזורם אליהן, שערי הריבית כבר שליליים.

השקל. ממשיך להתחזק, צילום: בלומברג השקל. ממשיך להתחזק | צילום: בלומברג השקל. ממשיך להתחזק, צילום: בלומברג

השקל חזר להתחזק

התגברות שטף הנזילות העולמי מורגשת היטב בישראל, שמאז הקיץ דווקא החלה ליהנות מהיחלשות השקל. אלא שכפי שחברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הסבירו אתמול בהודעה על הפחתת הריבית, בתקופה האחרונה התחזקות השקל מול הדולר כבר מחקה חלק ניכר מהפיחות שנרשם מאז חודש אוגוסט, ועשויה להקשות על המשך ההתאוששות ביצוא.

כשזה המצב, וכשבארה"ב מתחילים להישמע קולות של היסוס לגבי מועד תחילת העלאות הריבית שם, אין פלא שבנק ישראל הוריד אתמול עוד את הריבית לרמת שפל חסר תקדים, וכפי שהוועדה המוניטרית ציינה בהודעתה אתמול - יכול להיות שנראה עוד כלים נזרקים למערכה הזאת.

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
הבנקים המרכזיים לא מעוניינים בשיפור הכלכלה, אלא בשיפור כיסי חבריהם הבנקאים
הבנקים המרכזיים מחלקים כסף חינם לבנקים המסחרים, בהנחה/תקווה/אשליה שהבנקים המסחריים יתנו כסף לעסקים, ויניעו את הכלכלה. בפועל - הבנקים המסחריים שופכים את הכסף לבורסות, לסחורות, לנדל"ן ובכך מנפחים בועות. ברווחים (מדומיינים/על הנייר) שהם עשו מהרצת מניות הם משתמשים לחלוקת בונוסים למנכלים, לסמנכלים, לסמנמנכלים, לסמנמנמנכלים, ואפילו לסמנמנמנמנמנמנמנמנמנכלים. הם לא מזרימים אגורה שחוקה לכלכלה. אם אני ראיתי את זה, סביר להניח שגם בבנקים המרכזיים ראו את זה, וסביר להניח שהם ראו את זה מזמן. את הכסף שנתנו חינם לבנקים, היו יכולים לתת לממשלות, שהיו מפתות תשתיות, משקיעות בפיתוחים שונים, מעסיקות מורים, ובגדול - מעסיקות אנשים. אנשים שעובדים, מקבלים משכורת. כשמקבלים משכורת, יש כסף לקנות דברים. כשקונים דברים, הכלכלה מתגלגלת, והאינפלציה עולה. עצם זה שהבנקים המרכZיים ממשיכים לתת כסף חינם לבנקאים, למרות שאין לזה שום השפעה על הכלכלה, מעידה שמה שמעניין את הבנקים המרכזיים זה כיסי חבריהם, ולא הכלכלה.
24.02.15