הריבית בשפל: הפנסיה נשחקת, המשכנתא הופכת לסיכון עצום והאשראי מזנק

 אבל האמת היא שמה שמעניין את נוטלי המשכנתאות, אף שהם רבים מאוד ומתרבים, לא מעניין את בנק ישראל. מה שמעניין אותו, בוודאי בעת הזו, הם המחירים במשק. כשהוועדה המוניטרית בבנק, שקובעת את הריבית במשק, רואה אינפלציה נמוכה מ־1% לאורך זמן, החוק כמעט מטיל עליה את החובה לעשות עם זה משהו. ובארגז הכלים של הוועדה המוניטרית יש כלים מוגבלים, בטח כשהריבית בכל מקרה כבר נמוכה. אז הוועדה הורידה את הריבית עוד קצת וקירבה אותה עוד קצת אל האפס המוחלט, ושיקולי המשכנתאות והדיור יכולים לחכות. 

בנק ישראל בודד במערכה

המצב הזה מתסכל מאין כמותו ומשקף עד כמה בנק ישראל נמצא לבדו במערכה המון המון זמן. אפשר לראות את זה בדו"ח המבקר על מחדל הדיור, שצפוי להתפרסם השבוע. בנק ישראל כמעט שלא מוזכר בדו"ח הזה. מי שמוזכרים בו הם כמעט כל משרדי וגופי הממשלה הרלבנטיים.

בשש השנים שחלפו מאז המשבר הכלכלי פרץ והריביות החלו לצנוח מטה, בועת הדיור רק התנפחה, והממשלה רק כשלה. המבקר ידגים בדו"ח שלו באופן שיטתי, יסודי ומלא כיצד המחדל הזה קרה. אבל גם מבלי להכיר את אחרון פרטי הפרטים, כל הישראלים שחיים פה בשש השנים האחרונות יודעים שזה המצב - הממשלות לא הצליחו ולא מצליחות לטפל במחירי הדיור. כשהמחדל הזה נמשך כל כך הרבה, לא נותר אלא לתהות ברצינות, לא באופן קונספירטיבי, אם הם לא יכולים או לא באמת רוצים.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל | צילום: נמרוד גליקמן

הרשלנות התורמת של הבנק

וכאן בנק ישראל נכנס לתמונה. היעד הראשון במעלה שלו, כפי שמגדיר החוק, הוא לשמור על יציבות המחירים במשק, ומחירי הדיור הם רק חלק מכלל המחירים. אבל חוץ מהם אנחנו צורכים גם מזון והנעלה והלבשה ותרבות וחינוך ובריאות ומה לא. נשק הריבית שקיים בידי בנק ישראל הוא ממוצע, לא מדויק ולא ממוקד. הוא אמור להשפיע על כל המחירים במשק, וזה מה שבנק ישראל רואה לנגד עיניו.

זה כבר כמעט קלישאתי לחזור על כך: לבנק ישראל היתה רשלנות תורמת למחירי הדירות. הורדת הריבית בשנים האחרונות בהחלט תדלקה את הביקוש למשכנתאות ובהחלט דחפה משקיעים לשוק הדיור ובכך דחפה את המחירים עוד יותר כלפי מעלה. אבל זה היה בעיקר התפקיד של הממשלה להתמודד עם כאב הראש הזה.

את ההשפעות מרחיקות הלכת של הריבית האפסית הזו, ושל אוזלת היד המהממת של הפוליטיקאים באשר הם, נישא על בשרנו עוד הרבה מאוד זמן. כשהריבית הזו תתחיל לעלות, וזה יקרה, כל מי שלקח משכנתאות צמודות לפריים ימצא את עצמו בקבוצת סיכון משמעותית. ההחזר החודשי שלו יעלה ויעלה, ואם הוא לא יצליח למחזר את המשכנתא הוא ימצא את עצמו נלחמים נגד המינוס בכל חודש.

הריבית האפסית הזו רוצחת לנו גם את החסכונות לפנסיה. ככל שהיא נשארת אפסית יותר זמן, כבר יותר מחצי עשור, כך האנשים שמנהלים את כספי הפנסיה לא מצליחים לעשות כסף מהכסף שאנחנו חוסכים. או לפחות לא מספיק. ובגלל שפנסיה היא חיסכון לטווח ארוך מאוד, לקושי הזה לעשות כסף תהיה השפעה מצטברת - ריבית דריבית - לאורך הרבה מאוד זמן. גם הפיצוץ הזה בוא יבוא.

וגם מאות אלפי או מיליוני הישראלים (אין נתון רשמי) שמחזיקים את כספיהם בפיקדונות בבנקים רואים את הכסף שלהם עומד במקום. אי אפשר באמת לחסוך כשהריבית היא אפס, ואז עוברים לצרוך על בסיס אשראי. וגם לזה יהיו עוד השלכות לטווח ארוך, בעיקר אם המיתון יעלה ואם האבטלה תעלה את ראשה.