אתגר האודיו הגדול: איזה טלפון הכי מתאים לאוהבי מוזיקה?

תחום האודיו הוא נקודה שחלק מיצרניות הסמארטפונים השקיעו בו משמעותית, בעוד שאחרות קצת הזניחו. ולא ממש ברור מדוע: הרי כל משתמש רוצה לשוחח בטלפון בלי לצעוק "מה" או "לא שמעתי" כל חצי דקה, להאזין למוזיקה באיכות הכי טובה שאפשר ולהשתמש ברמקול החיצוני של המכשיר בנהיגה. בנוסף, טלפון עם רמקול חיצוני חלש לא יוכל להשמיע את הצלצול שלו בעוצמה שתתגבר על רעשי הסביבה. לכן, הצבנו בפני סמארטפוני הדגל שנמכרים בישראל את אתגר האודיו הגדול, שחולק לארבעה סעיפים: איכות שיחה בסביבה רועשת, עוצמת הרמקול, איכות האודיו בנגינת מוזיקה ונגן המדיה המובנה.

איכות שיחה

מנצח: חואווי אסנד P7

זהו התפקוד הכי בסיסי של כל סמארטפון - שעל אף מגוון יכולותיו, קודם כל טלפון: איכות שיחה בסביבה בעייתית. זה לא משנה כמה משוכלל הטלפון שלכם - אם לא תוכלו להשתמש בו כדי לדבר עם אנשים.

כדי לברר איזה מהמכשירים הוא המוצלח ביותר בתחום איכות השמע, ביצענו בכל אחד מהם שתי שיחות בשתי סביבות רועשות: אוטובוס סואן בבוקר ופאב תל אביבי בשעת לילה. תנאי המבחן היו אחידים לכל הטלפונים - שיחה של כמה דקות, על בסיס אותה רשת סלולרית כדי למנוע אפשרות של הפרעות שנוגעות לתשתית עצמה. כל השיחות בוצעו מהטלפון הנבחן בסביבה הרועשת אל טלפון קווי שהיה בסביבה שקטה.

בסעיף זה ניצח ה-P7 של חואווי. מנגנוני סינון הרעשים של הטלפון הציגו איכות מעולה, ככל הנראה בשל טכנולוגיית המיקרופונים שהחברה מפתחת בעצמה. השילוב של מיקרופונים רגישים ואלגוריתם שיודע להבדיל בין קולו של המשתמש, רעשי רקע והפרעות מפיק איכות שיחה שהיתה ברורה וצלולה במיוחד; למעשה, רעשי הרקע נשמעו כהדים עמומים, בעוד שבטלפונים אחרים קולו של הדובר נשמע עמום. אחריו, בלטה איכות השיחה של הלומיה 930 והאקספריה Z3. מאז ומתמיד השקיעה נוקיה בתחום סינון רעשי הרקע והקפידה על איכות השיחה ומכשיר הדגל האחרון שלה אינו שונה מקודמיו בכך. אלגוריתם סינון הרעשים של החברה הופך את רעשי הרקע להדים ומחליש אותם, אך כאשר עוצמת הרעש התגברה, האפילו ההדים על קולו של המתקשר. איכות השיחה של ה-Z3, היתה טובה למדי ואחידה מאוד, אם כי רעשי הרקע נשמעו כמעין טשטוש רציף, מה שמעט הקשה על השיחה.

אחריהם הציגו רוב הטלפונים יכולות דומות מאוד. איכות השיחה של הנקסוס 5 ושל ה-G3, למשל, היו כמעט זהות: רעשי הרקע גברו מפעם לפעם על קולו של המתקשר אך עדיין היה ניתן לשוחח. האייפון 6 הציג את איכות השיחה הכי פחות עקבית; סינון הרעשים באוטובוס היה סביר, אם כי נשמע הד בולט. בפאב היה קשה מאוד להבין את המתקשר.

עוצמת רמקול

מנצח: LG G3

המבחן הזה חשוב מאוד משום שמתסכל לגלות שהסמארטפון המשובח שקניתם לא מצליח להעיר אתכם בבוקר כי צלצול השעון המעורר חלש מדי. בנוסף, רמקול חזק יכול לאפשר לכם להשתמש בטלפון במכונית ללא חיבורו לדיבורית נפרדת.

הניצחון של ה-G3 במבחן הזה היה בולט במיוחד: אמנם יש לו רמקול בודד ולא זוג רמקולים כמו של ה-M8 של HTC או ה-Z3 של סוני, אבל עוצמתו גבוהה משמעותית משל המתחרים. אמנם האיכות לא נשמרת בצורה מלאה, אבל זה בהחלט מספיק כדי להעיר אתכם בבוקר או כדי לשוחח תוך כדי נהיגה.

אחריו בלט בעוצמתו ה-M8 של HTC, שבניגוד לזוכה, גם שומר על האיכות. ואולם, הוא מעט חלש ממנו. אחריהם בלט בעוצמתו האייפון 6. גם לו יש רמקול יחיד, אבל מגבר חזק מספיק כדי לענות על הדרישות שלכם.

יתר המכשירים הציגו עוצמות דומות; את הצליל הכי חלש הפיק הנקסוס 5. יש לו שתי סבכות רמקולים אבל מגבר נחות משל המתחרים. כדאי שתמקמו אותו קרוב מאוד למיטה כדי לקום בבוקר ולא ניתן להשתמש בו כדיבורית ברכב בצורה טובה.

איכות נגינת מוזיקה

מנצח: HTC ONE M8

התוכנית המקורית היתה להתבסס על האוזניות שהגיעו באריזה ביחד עם הסמארטפונים. אבל מפתיע לגלות שיש חברות שפשוט לא כוללות אוזניות בחבילה. עבורם, השתמשנו באוזניות ניופורס 600M - אוזניות פשוטות שמחירן 12 דולר ואיכותן טובה. הן מתאפיינות בעכבה ורגישות שמספיקות כדי לקבל מושג טוב על איכות האודיו של מגבר הטלפון.

מבחן ההאזנה התבסס על חמישה שירים בסגנונות שונים - פופ (Telephone של ליידי גאגא), רוק (you could be mine של גאנס אנד רוזס), ג'אז (In a Sentimental mood של ג'ון קולטריין), קלאסי אורקסטרלי (Dual of the Fates מפסקול מלחמת הכוכבים: אימת הפנטום) ודאבסטפ (Centipede של נייף פארטי). סט מגוון למדי, שנועד לבחון את האיכות בביצועים שונים.

חברת HTC אמנם נטשה את מגברי beats ועברה למפענחי אודיו משלה שנקראים Boomsound, אך האיכות נשתמרה ואף השתבחה: הבס נותר הדוק ומדויק, הצלילים הגבוהים מופרדים היטב ועוצמת השמע היא הגבוהה ביותר, עד לרמה של כאב. זהו ללא ספק הדגם המומלץ ביותר עבור מי שמוזיקה היא בראש דרישותיו מסמארטפון.

אחריו, בלטה איכותו של הגלקסי S5: סמסונג שילבה בין מגבר פנימי חזק מאוד ובין אוזניות איכותיות, שמפיקות אודיו שקצת צורם בווליום גבוה ונשמע מטושטש בצלילים נמוכים, אך עדיין הדוק ומדויק בצלילים גבוהים ומספק חוויית האזנה מהנה מאוד.

את המקום השלישי מקבלת אפל, שלא שיפרה את אוזניות האייפון 6, אך חידדה את אלגוריתם הצליל. התוצאה: אודיו מדויק מאוד שכבר לא צורם בצלילים גבוהים כפי שהתרחש באייפון 5S. מפענח הסטריאו מזייף קצת ואפקטים בשיר הולכים לאיבוד, אך עדיין מדובר בטלפון שיכולות האודיו שלו יספקו את המשתמש הממוצע.

סוני דווקא אכזבה: השולטת במותג ווקמן הוותיק כללה בטלפון אוזניות איכותיות מאוד, אך עוצמתן חלשה בצורה בולטת - בעוצמה המירבית, הן נשמעות כמו האוזניות של סמסונג ב-60% עוצמה, פחות או יותר.

יתר היצרניות הציגו יכולות דומות בצורה בעייתית: אודיו שצורם בצלילים גבוהים, הולך לאיבוד בצלילים גבוהים ועוצמה בינונית. למעט HTC, שהשקיעה באופן בולט באודיו, נראה שכל החברות ביצעו שיפורים דקים למדי בתחום ותו לא.

נגן מוזיקה

מנצח: סוני אקספריה Z3

מבחן זה מתייחס לאפשרויות נגן המוזיקה המובנה בכל מכשיר. אמנם ישנם אינספור נגני מדיה בחנויות האפליקציות, אך יישום המוזיקה המובנה תוכנן לפעול ביחד עם חומרת המכשיר באופן ייעודי ועל כן השליטה שלו ברמות הצליל היא המדויקת ביותר. גם אודיופילים וגם משתמשים שלא מוטרדים יותר מדי מרמות הצליל ודיוקן בטלפון יכולים למצוא תכונות חשובות ושימושיות בנגן מוזיקה מוצלח – ובדיקתנו גילתה כי הנגן המוצלח ביותר הוא זה של סוני.

אפליקציית הווקמן המובנית מאפשרת שליטה ברמות הצליל באקוולייזר של חמישה ערוצים ובערוץ באס נפרד, היא כוללת שמונה מצבי האזנה מוכנים מראש ועוד שניים שניתן להכין לבד ולשמור, יכולת דימוי צליל חזיתי שנותן תחושה של האזנה למוזיקה בהופעה ותכונת שדרוג צליל באיכות נמוכה לרמה של צליל HD תוך סינון רעשים.

הנגן השני המוצלח ביותר הוא של סמסונג: אפליקציית המוזיקה של הגלקסי S5 מאפשרת שליטה קלה וידידותית מאוד ברמות הצליל וכוונון הצליל לפי שמיעה. את המקום השלישי מקבל הנגן של נוקיה, שכולל יכולת שליטה על רמות הצליל לצד הדגשת שירה או מלל (אם מדובר, למשל, בפודקאסט), מעבדי סטריאו ועוד.

אחריהם בלטו הנגן של חואווי, שאין לו גישה לאקוולייזר או תכונות מתקדמות בתוך הממשק שלו, על אף שהוא מאוד נאה ונוח, נגן הנקסוס 5 שהוא מאוד פשוט למראה אבל כולל הרבה מצבי האזנה מוכנים מראש ונגן LG.

הנגנים הכי פחות עשירים ביכולות הם נגני אפל - שכולל רק רשימת מצבי נגינה שממוקמת בתפריט ההגדרות הראשי ונגן HTC - שלא מציג יותר מדי אפשרויות למעט וירטואליזציה גרפית של השירים - אסתטי אם כי לא שימושי במיוחד. לכל הנגנים תמיכה בהצגת מילות השיר, אך אין להם חיבור למאגר מקוון של מילים שכאלה והם תלויים בקבצים שמפעילים עליהם. בנוסף, אף נגן לא מחפש ברשת עטיפות אלבומים באופן אוטומטי.

סיכום

בתחום האודיו, אפשר לראות בדיוק איזו חברה השקיעה ואיזו חברה התמקדה בתחומים אחרים. אני יכול להבין את הרעיון השיווקי: הרבה יותר סקסי להגיד "הסמארטפון שלנו ממש דק, קל וחזק" מאשר "הסמארטפון שלנו נשמע ממש ממש טוב". אבל מראה ועיצוב הן סוגיות שנשכחות עם הזמן כשמשתמשים בטלפון, לעומת איכות אודיו - שיכולה להשפיע משמעותית על חוויית השימוש. יעיד כל מי שאיחר לראיון עבודה כי הטלפון שלו צלצל חלש, כל מי שהיה צריך לצאת מהפאב כדי לנהל שיחה וכל חובב מוזיקה שהתבאס לגלות שגם האוזניות הכי יקרות ומשוכללות שיקנה עדיין לא מצליחות לשפר משמעותית את איכות הצליל שמפיק הסמארטפון שקנה. בדיקת נגני המדיה גילתה נקודה מצערת למדי: אין כיום אף אפליקציית מוזיקה מובנית שמאפשרת הצגת מילות שירים בזמן אמת תוך כדי השמעתם. זהו צעד עצוב אחורנית, שכן עד לפני כמה שנים, איפשרו זאת נגני המדיה של מוטורולה, בהתבסס על אלגוריתם חברת טיונוויקי, שפשטה את הרגל אשתקד.