אספלט זה לילדים

קרוב משפחה שלי רכש לאחרונה רכב שטח שלא ננקוב בשמו, רק נציין שבאנגלית פירושו "להב גילוח", והמבין יבין. מאז תמונותיו ותמונות בני משפחתו העולצים מפארות את הפייסבוק בשלל פוזות שהמשותף להן הוא המון בוץ. קשה להאמין כמה מצבי צבירה יש לחומר החום והדביק הזה. בתמונות אפשר לזהות מבעד למעטה החום־אפרפר חיוך רחב שכולו אומר: "הצלחנו לטנף כל סנטימטר בר־טינוף, יש לנו בוץ וחול בכל מקום אפשרי - וגם ראינו כלנית".

אני מודה כי מעולם לא נמשכתי לעולם המופלא של מה ששוכן מעבר לשולי האספלט. הנחת היסוד שלי גורסת שלכל מקום ששווה להגיע אליו היה מי שדאג לסלול כביש. הנחה זו, מוצקה ואיתנה ככל שתהיה, אינה מונעת ממני להתפעל (מהכורסה כמובן) ממפגני נהיגת שטח, שתמיד מצטלמים נהדר ומבטיחים מגוון נפלא של זינוקים באוויר, התהפכויות מרהיבות וענני אבק אדירים כתפאורה מושלמת.

אחד כזה, ולא סתם אחד, אלא הגדול והוותיק במירוצי השטח של צפון אמריקה, יוזנק ב־14 במרץ בפעם ה־38. קוראים לו "The Mint 400", והוא נולד ב־1967 במוחו הפורה של איש יקר בשם נורמן ג'והנסון כמהלך שיווקי לפרסום מלון Mint בלאס וגאס. ג'והנסון הזניק שני רכבי באגי שיצאו מהמלון לנסיעה חוצת מדבריות של מאות מיילים עד מלון סהרה, שבצד הקליפורני של אגם טאהו.

המסע המדברי הזה הצית את דמיונם של יצרני רכבי שטח בכל העולם, ומכאן הדרך למיסוד הרעיון והפיכתו לאירוע שנתי היתה קצרה. Mint כיום הוא מירוץ במסלול מעגלי מפותל בין דיונות ואגמים שיבשו זה מכבר. על הנהגים לצלוח את המסלול שאורכו 92 מייל ארבע פעמים, ואלה בדיוק 368 מייל שעוגלו ל־400 לטובת השם הסקסי של האירוע.

למותר לציין שאין כמעט יצרן רכבי שטח שמכבד את עצמו אשר מדיר את גלגליו מהאירוע. מדובר בעילית של היצרנים, המשגרים את רכביהם אל המדבר שליד עיר החטאים כדי לנצל את הבמה החולית הן כצעד שיווקי והן כמעבדה "על רטוב" של פיתוחים ושכלולים, שחלקם ימצאו את הדרך לייצור המוני ברכבי השטח שתראו חונים על המדרכה סמוך לביתכם.

לצד אלה יגיעו לווגאס יצרנים קטנים המחפשים תהילה וגם סתם חובבי נהיגת שטח שבטוחים שבנו בחצר הבית את המפלצת שתיתן לכולם בראש. כל אלה מתחלקים לקטגוריות על פי סוג כלי הרכב (באגים, פיק־אפ, משאיות וכו'), ולכל קטגוריה מנצח משלה.

לפני המירוץ, שמתחיל ומסתיים באותו היום, יתגלגלו הרכבים המשתתפים באטיות לאורך הסטריפ, הלוא הוא הרחוב בה"א הידיעה של עיר ההימורים, וינפחו שרירים כמופע פתיחה לדבר האמיתי. לא ייפקד כמובן מקומם של "להבי הגילוח" שהזכרנו בתחילת הטור. קרוב המשפחה שלי, לעומת זאת, ימשיך כנראה להתנחם במרבצי הבוץ המקומי, Mint כחול־לבן.