עובדי הקבלן זכו ב-17 מיליון שקל אבל לא יקבלו אגורה

סאגה של 9 שנים שכללה גם פסיקה תקדימית של בית הדין הארצי לעבודה בתובענות ייצוגיות הסתיימה רק כדי שעובדי הקבלן שזכו בתובענה ב־17 מיליון שקל יגלו שהם עשויים לא לקבל את הכסף בגלל עלות אגרה לאיתור כתובת במשרד הפנים של 20 שקל.

לפני שבועיים אישר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הסכם פשרה בתובענה של המאבטח יגאל וירון נגד חברת תבל שבה הועסק. התובענה הזאת משמעותית, שכן לאחר שאותו בית דין פסל את האפשרות לתבוע מעסיק בתובענה ייצוגית, קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הערעור של וירון לפני ארבע שנים וקבע שיש לאפשר לראשונה תובענות ייצוגיות בדיני עבודה.

עובדי קבלן (אילוסטרציה) | צילום: מיקי אלון

לכאורה הסכם הפשרה הנוכחי מביא איתו בשורה, שכן עד 17 מיליון שקל אמורים להיות מחולקים למאות עובדי קבלן שעבדו בשנים 1999–2006 בחברת תבל ולא הופרשו להם כספים לקופת גמל. עם זאת, כעת עולה חשש כי חלק גדול מהם כלל לא ידעו שהם זכאים לפיצוי, מפני שבהסכם הפשרה נקבע שהמכתבים בנושא יישלחו אליהם לפי כתובות המופיעות במחשבי החברה ולא לפי הכתובות במחשבי משרד הפנים. כלומר, מכתבים יישלחו לכתובות שלא עודכנו כבר 9–16 שנה.

חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה התנגדה להסכם והמליצה שהחברה תפנה למשרד הפנים כדי לאתר את הכתובת הנוכחית של העובדים ותוריד את העלות, אגרה של 20 שקל, מהסכום שמגיע לעובד, שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. השופט שמואל טננבוים החליט לאשר את הסכם הפשרה בכל זאת, וכעת הגיש ארגון קו לעובד ערעור על כך.

לדברי עו"ד ערן גולן, שמייצג את קו לעובד, "אחת המטרות של תובענות ייצוגיות היא להבטיח גישה לערכאות של אוכלוסיות המתקשות בכך. אם כל האנשים האלה לא תבעו עד היום, מה עוזרת להם העובדה שהם יכולים להגיש עכשיו תביעה על משהו שאירע לפני 15 שנה? עובדי קבלן הם לרוב לא הבעלים של הדירה שלהם, אלא שוכרים. הסיכוי שאותו אדם יחיה בכתובת שגר בה לפני 15 שנה אפסי".