אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוזר: חוסר שקיפות בנקאית פוגע ביציבות צילום: תמיר לוי

האוזר: חוסר שקיפות בנקאית פוגע ביציבות

במפגש רגולטורים ובכירים בשוק הפרטי דנו הצדדים ברעיון של האוזר לייצר מודל פיקוח דו ראשי - אחד שידאג ליציבות ושני לשקיפות לצרכן. דודו זקן: "נדרשת הקמת ועדה שתכריע בין אינטרסים שונים"

02.03.2015, 11:17 | רחלי בינדמן

פרופ' שמואל האוזר, יור רשות ניע דיבר היום במפגש שולחן עגול על רפורמה בתחום הפיקוח הרגולטורי והצעתו לייצר מודל פיקוח דו ראשי - רגולטור יציבותי ורגולטור צרכני.  

קראו עוד בכלכליסט

"בישראל יש שלושה מפקחים פיננסים כאשר אגף שוק ההון והמפקח על הבנקים אחראים על יציבות הגופים המפוקחים והרשות אחראית על גילוי. כל שלושת הרגולטורים עוסקים גם בצרכנות אך מתמקדים ביציבות. קיימים היום פערים בין הרגולטורים בתפישות הפיקוח למשל בין קרנות נאמנות המפוקחות על ידי הרשות לפוליסות החיסכון המפוקחות על ידי אגף שוק ההון", אמר האוזר (להאוזר ולמפקחת על הביטוח דורית סלינגר מחלוקות קשות בנושא - ר"ב)".

לדברי יו"ר רשות ני"ע, "נמצאה קואלציה שלילית משמעותית בין המחסור בשקיפות בנקאית ובין היווצרות משבר בבנקים. יש קשר בין שקיפות ליציבות. כשחושבים על בנק כחברה ציבורית, מבחינת המפקח על הבנקים הגנה על היציבות ועל ציבור המפקידים היא החשובה. אבל מבחינת הרשות דרושה שקיפות למחזיקי האגח ולבעלי המניות" אמר.

השבוע נוצר עימות בין האוזר למפרח על הבנקים דודו זקן כאשר האוזר דרש מהבנקים מזרחי והפועלים לחשוף את ההפרשות שלהם בגין פרשת העלמות המס בעוד זקן הניח להם לבצע את ההפרשות ללא גילוי.

"בריטניה עד 2008 החזיקה ברגולטור אחד במסגרת מודל מאוחד אבל המשבר הוכיח שהמודל לא עובד וב-2013 עברו למודל דו ראשי. אחד אחראי על יציבות ושני על התנהלות וגילוי ולכל אחד מהם סמכויות נבדלות זו מזו" הסביר האוזר.

המודל שהאוזר מציע כולל רשות לפיקוח יציבותי שתהיה כפופה לבנק ישראל ורשות ניירות ערך שתהיה אחראית לגילוי והגנה על המשקיע והצרכן. לא ברור מה מקומו של אגף שוק ההון והמפקחת על הביטוח במודל של האוזר.

 , צילום: נמרוד גליקמן צילום: נמרוד גליקמן  , צילום: נמרוד גליקמן

דודו זקן , המפקח על הבנקים, הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין גורמי הפיקוח: "קראתי את הנייר של האוזר והסתכלתי בתמיהה. הרגולטורים נפגשים אחת לכמה חודשים לכל הפחות, ואנחנו יכולים להיות גאים בשיתוף הפעולה ההדוק בינינו, כולל המון פגישות תיאום".

לדברי זקן, נדרשת חשיבה מוקדמת לגבי מה הרגולציה באה לשרת ומהן מטרותיה, וכיצד במבט על המשק כולו לא נוצרים פערים רגולטוריים. "אין מודל מנצח. לכל מודל יתרונות וחסרונות. המבנה הרגולטורי הנוכחי לא אופטימלי. יש כפילות רגולטורית ובמקום כזה יש תמיד פערים וארביטראז' רגולטורי. המבנה צריך לשרת את המהות ולא להיפך", אמר זקן.

"יש יתרון למבנה עם ראייה מערכתית. מנגד, למבנה שמדגיש אינטרס מסויים ומקצין אותו יש חסרונות. חשוב מנגנון מאוזן וחשוב מנגנון הכרעה בין אינטרסים. נניח שעולה מתח בין אינטרס היציבות והשקיפות. מה גובר על מה? חייבים מנגנון פוסק. השורה התחתונה היא שנדרשת הקמת ועדה של יציבות פיננסית.", הוסיף זקן.

פרופ' דיויד גילה יור הרשות להגבלים עסקיים, הביעה תמיכה ברגולציה דו ראשית , שבה כל רגולטור יתמקד במטרה מסויימת. "שהרגולטור יילחם על האתוס עד הסוף, מבלי לייצר מצב שיהיו מטרות מתנגשות,  שכן במקרה כזה מטרה אחת תהפוך לבן חורג ומטרה שניה תקודם. אם יהיו שני רגולטורים נפרדים עם דגשים שונים יהיה יותר ברור מי מכריע דווקא. עוד יתרון למודל פיקוח דו ראשי היא במצבים של מוצרים מתחרים שנמצאים תחת פיקוח שונה וזה יוצר פגיעה בתחרות כי אחד מפוקח יותר ושני פחות - וחשובה האחדה. אם יהיה רגולטור ייעודי של תחום הפיננסים יש יתרון לרגולטור שיהיה אחראי על תחרות בפיננסים ושני על יציבות. מדובר בתחומים שעשויים להתנגש".

התעשיין דן פרופר התייחס לייתרון של דעות שונות. "זמנים רגילים החיכוך בין הדעות השונות של רגולטורים יכול להיפתר בדיבור והגעה להבנות. רק במקרי קיצון יכולה להיווצר סתירה ולכן כצעד ראשון צריך להקים גוף, כמו שהמפקח על הבנקים מציע, שנכנס לפעולה כשיש מצב סיכון למשק  - והגוף יכריע במחלוקת. בגוף כזה ישבו כל הרגולטורים ויבצעו פעולות שימנעו את הסיכון המאיים", אמר פרופר.

דודו זקן המפקח על הבנקים, צילום: ענר גרין דודו זקן המפקח על הבנקים | צילום: ענר גרין דודו זקן המפקח על הבנקים, צילום: ענר גרין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות