אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החיים הקלים והיועצים החיצוניים צילום: אוראל כהן

החיים הקלים והיועצים החיצוניים

במענה לטור של שאול אמסטרדמסקי, דוברי המשרדים הממשלתיים אינם מסוגלים להדביר את העמוס המוטל על כתפיהם. מאידך, למתנגדי ההפרטה כדי לדעת: ניסיון התיקון עלול להתגלות לא פעם כיקר ולא יעיל

03.03.2015, 17:54 | יגאל גלאי

"משרדי הממשלה התמכרו לנוחות של דוברים ויועצים חיצוניים"- קובע שאול אמסטרדמסקי במסגרת פרויקט שלקח על עצמו "כלכליסט", הפרטת משרדים הממשלתיים, סוגיה סבוכה ומורכבת שלא תיסגר במאמר אחד או שניים.

מאז שחדלתי להיות עיתונאי ועורך והתחלתי במשימות ייעוץ תקשורתי, אני נוהג להשתתף במכרזים השונים שמוציאים משרדי הממשלה. אני עושה זאת משום שאני סבור שהמשימות חשובות וכבדות משקל ומעניינות ויש אנשים ראויים ורציניים שעומדים מאחוריהן. לרוב, בשוק הפרטי התמורה היא גבוהה יותר, אבל למי שסבור כי הכסף אינו הכל בחיים ההעדפה היא ברורה.

מאז ועד היום שימשתי בתפקיד תקשורתי, כזה או אחר, לתקופות שונות כפי שנקבעו במכרז, במשרד ראש הממשלה, הן בתקופת אהוד אולמרט והן בתקופת בנימין נתניהו, משרד התמ"ת, משרד ירושלים והתפוצות, משרד השיכון , משרד החקלאות משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ועוד.

המכרזים הללו היו קשים ביותר, ההתמודדות מפרכת וההתייחסות בהם תמיד היתה לעבודת המשרד עצמו. אף פעם לא לעניין שר כזה או אחר. לא במפורש, לא ברמז.

אמסטרדמסקי עושה לעצמו את החיים קלים, כאשר הוא קובע "מה הנחמד יותר מלשכור יועץ תקשורת חיצוני שידברר אותך... כשפקידי המדינה לא משתפים איתך פעולה או מתנהלים לאט מדי".

מעבר להשמצה הגסה הכללית – כי אני עוד לא נתקלתי בדוברים שאינם משתפים פעולה או איטיים מדי - הרי זה פשוט אינו מדויק. גיוס הכוח החיצוני אינו נעשה לטובת שר כזה או אחר. כבר קרה לי שעברתי לפחות שני שרים במשרד. העבודה היא מקצועית, היא עניינית.

משרד האוצר בירושלים, צילום: עמית שאבי משרד האוצר בירושלים | צילום: עמית שאבי משרד האוצר בירושלים, צילום: עמית שאבי

האלוהים של כל שוחר קידמה

דוברי המשרדים הממשלתיים, יהיו חרוצים ומוכשרים ביותר (והם אכן כאלה) לעולם אינם מסוגלים להדביר את העמוס המוטל על כתפיהם ואינם יכולים להתמודד מול כל תאי הכתבים. הם נזקקים לסיוע רציני.

למתנגדי ההפרטה, הפתרון יכול להיות פשוט: הרחבת מערך הדוברות בכל משרד, ואין מדובר במישרה אחת או שתיים. ההרחבה פירושה הכספי נטל גדול יותר (הרבה יותר מעבר למשולם למשרדי יחסי הציבור) וגם מקצועית ספק אם יוכלו בשיטה זו ליהנות מכוח אדם המקצועי ביותר. אינני רוצה להתייהר, אבל אני עצמי עולה להם הרבה פחות מכפי ש"ידיעות אחרונות" שילם לי עבור שירותי כעורך.

הדיון בדבר הצורך ביועצי תקשורת חיצוניים הוא הרבה יותר מורכב מכפי שתואר על ידי הכתב. דבר אחד כבר למדתי בימי חיי: דרושים איפוק, זהירות ומתינות בדבר בחירת הדרך. ניסיון התיקון עלול להתגלות לא פעם כיקר ולא יעיל. אני עדיין זוכר תקופה שההפרטה היתה האלוהים של כל שוחר קידמה. כיום כנראה הגלגל התהפך.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות