אלפי עובדים יוכלו לתבוע אי תשלום פנסיה בדיעבד

פסיקה תקדימית של בית הדין הארצי לעבודה תאפשר בפעם הראשונה לעשרות אלפי עובדים לתבוע את המעסיקים שלהם רטרואקטיבית על אי הפרשה לפנסיה. הפסיקה, שניתנה ביום ראשון, קובעת כי מעסיקים בתחום השירותים באזור תל אביב והמרכז חייבים היו להפריש לטובת העובדים שלהם כל חודש שווי של 6% מהשכר לקרן פנסיה. אם לא עשו כן, יכול העובד לתבוע את המעסיק אם עבד ב־7 השנים האחרונות. משרד הכלכלה מעריך כי אפשרות זו נוגעת לעשרות אלפי עובדים לפחות.

הפסיקה מחילה הסדר התקף מאז שנת 1988 על עסקי יבוא, יצור או מסחר סיטונאי, על כל מקומות העבודה שנכנסים תחת הקטגוריה של "שירותים", כגון שירותי מיחשוב, תיירות, השכרת רכב, בתי השקעות, חברות ביטוח ועוד.

הזכאות להפרשה הוגדלה

המשמעות הראשונה של ההסכם היא שעובדי ענף השירותים בעבר זכאים להפרשה חודשית בשווי 6% מהשכר אל קרן פנסיה על חשבון המעסיק, כפי שנקבע החל משנה שעברה בכל ענפי המשק. זאת, לא כולל הפרשה לקרן הפנסיה לטובת פיצויי פיטורים. לדוגמה, עובד בסוכנות להשכרת רכב שהשתכר בשנים 2008־2013 8,000 שקל בחודש הפסיד בגלל שלא הפרישו לו על פי הצו 17,776 שקל. עתה הוא יוכל לתבוע את הסכום על אותן שנים (עד התיישנות של 7 שנים מיום התביעה) וגם את אובדן התשואות על החסכון הפנסיוני שיכול היה להשיג אם היו מופרשים לו כספים על פי צו ההרחבה.

המשמעות השנייה לפסיקה היא שאותם עובדים זכאים מעתה לעוד ימי חופש. עובדים בעלי ותק של 3 ו־4 שנים זכאים לעוד יום חופשה אחד ו־15 ימים בסך הכל בשנה, חופשה של 3 ימים לרגל נישואים, חופשה של יום אחד לרגל לידה ועוד יום לברית המילה. אותם עובדים זכאים גם להסדר שנקרא "יום בחירה", ובו הם יכולים שלא להגיע לעבודה באחד מימי פורים, הושענא רבה, יום הזיכרון, תשעה באב וה־1 במאי ולקבל שכר רגיל. עם זאת, בפועל גם ברבים ממקומות העבודה שעליהם חל צו ההרחבה לא נהוג לקחת חופש בימי הבחירה, כך שספק אם זה יחלחל למגזר הפרטי.

המשמעות השלישית היא שעתה איגוד לשכות המסחר יוכל לפנות לאותם אלפי בעלי עסק ולדרוש מהם גבייה של דמי טיפול ארגוני, מתוקף היותו ארגון יציג שלהם. על פי החוק, ארגון יציג יכול לגבות תשלום מעסקים שחלים עליהם צווי הרחבה שהאיגוד חתום עליהם, גם אם אותם עסקים לא חברים באיגוד. התשלום הוא בגובה של חצי אחוז מהשכר ברוטו ששילם המעסיק לעובדיו בחודש. באיגוד לא הכחישו אתמול כי הם יפנו אל אותם בעלי עסקים, כפי שגם עשו בעבר, וידרשו דמי טיפול שיכולים להגיע למיליוני שקלים בשנה.

תביעת אי תשלום פנסיה (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק

הכדור עובר לבנט

הפסיקה ניתנה בתביעה שהגיש טכנאי מחשבים שעבד בחברה לשירותי תמיכה ותיקון מחשבים, וזאת באמצעות עורכי הדין ערן גולן והגר זוסמן. בתביעה טען הטכנאי כי צו ההרחבה שחל בעבר רק על בתי מסחר צריך לחול גם על ענף השירותים.

זאת, למרות שהפרשנות לצו עד כה החריגה את ענף השירותים עקב מה שנראה כטעות סופר. אותו צו הורחב בזמנו על בסיס הסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לאיגוד לשכות המסחר ב־1977 ובו נכתב במפורש שגם ענף השירותים כלול בו. אלא שבכותרת הצו הושמטה המילה שירותים ולפיכך היתה נהוגה הפרשנות לפיה הוא לא חל עליהם.

נפתלי בנט. משרד הכלכלה יבדוק את נהלי האכיפה שלו | צילום: נמרוד גליקמן

על פי הערכות במשרד הכלכלה, לא מן הנמנע כי יגיע ערעור לבית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בשל המשמעות הכספית של הפסיקה.

בנוסף, יצטרך משרד הכלכלה לראות האם ואיך הוא מתכוון לאכוף את הפסיקה על המעסיקים בענף השירותים.

שאלה נוספת שעולה על הפרק היא האם שר הכלכלה נפתלי בנט ינסה למנוע מאיגוד לשכות המסחר לגבות דמי טיפול בניגוד לרצון של בעל העסק כפי שניסה לעשות בעבר ללא הצלחה.