"מי אביבים" הודה כי גבה 7 מיליון שקל שלא כדין מיזמים

תאגיד המים של תל אביב "מי אביבים" הודה כי גבה בשנתיים האחרונות שלא כדין 7 מליון שקל בגין "אגרות חיבור למים וביוב" מיזמי בנייה בתל אביב. כך עולה מפסק דין שניתן לפני כשבועיים בבית משפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

האגרה נגבתה כאשר ביקשו יזמים, משיקולים תכנוניים שלהם, לחבר ביוב או מים לבניין במיקום שונה מהוראות התב"ע. תאגיד המים אינו מחויב לאשר בקשות מאין אלה, אך לרוב מאשר. את עלות העבודה השית על היזם או הקבלן.

כך קרה בינואר 2014 , כאשר היזם דוד לוסטינג נדרש לשלם לתאגיד המים "אגרת חיבור ביוב" ו"אגרת חיבור מים", בסך כולל של כ-35 אלף שקל, כתנאי לקבלת היתר בנייה בפרויקט לשימור בניין ברחוב גורדון 33 בתל אביב.

במאי 2014 הגיש לוסטינג באמצעות עורכי דינו ערן פלסר ושלומי אבני בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם כל מי ששילם אגרות אלה לתאגיד המים בשנתיים שקדמו למועד הגשת התובענה, בטענה כי הן לא מעוגנות בכללי התעריפים של רשות המים.

באוקטובר 2014 הודיע תאגיד המים לבית המשפט כי חדל מגביית האגרה. לפיכך נדחתה הבקשה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית, אבל בפסק הדין מלפני שבועיים פסקה השופטת מרים סוקולוב לתובע תגמול בסך 50 אלף שקל, ושכר טרחה בסך 200 אלף שקל לעורכי דינו. כעת, לדברי עורך הדין פלסר, בהסתמך על פסק הדין שלהלן, פתוחה הדרך ליזמים ששילמו את אותו היטל לתביעת החזר כספי מ"מי אביבים".

מי אביבים מסרו בתגובה: "הצגת הדברים מטעה. מדובר במקרה בו יזם מבקש, משיקוליו שלו, שלא להשתמש בחיבורי מים או ביוב קיימים שנעשו בהתאם לתוכנית העירונית. במקום זאת ביקש היזם להכין עבורו חיבורים נוספים חדשים. מדובר בעבודה כפולה ומי אביבים רשאית לסרב לבקשה מסוג זה. עם זאת, בכפוף לשיקולים תכנוניים, מי אביבים מעדיפה לספק שירות מיטבי ליזמים ולהיעתר לבקשותיהם. אין כל הצדקה להשית עלות עבודות כפולות אלו, שמבוצעות לבקשת היזם בלבד, על כלל ציבור צרכני העיר שלא נהנים מעבודות אלו. מי אביבים הינה גוף ציבורי שהכנסותיו משמשות להשקעה ופיתוח תשתיות המים והביוב בעיר תל אביב- יפו. לא ייתכן כי מי אביבים כגוף ציבורי תעשה שימוש בהכנסותיה לצורך מימון עבודות פרטיות של יזם.

תאגיד המים עוד מסר כי "היזם ובאי כוחו במקרה זה התעשרו על חשבון הקופה הציבורית בשל חוסר חקיקתי. רשות המים קיבלה את העמדה כי על היזם לשאת בעלויות אלו והסדירה חוסר חקיקתי זה מייד לאחר הגשת התביעה. היזם ובאי כוחו, בשום שלב, לא מצאו ולו טיעון קלוש מדוע נכון יותר שהציבור כולו ישלם את מחיר עבודותיו הפרטיות של היזם".