אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מספר הסלולרי שלכם וגם כמה נתונים סודיים עבור 60 אגורות

מחברות ששמות ידיהן על פרסומים בלתי חוקיים ברשת ועד כאלה שפונות למועדוני לקוחות בהצעה לרכז עבורם את מספרי הטלפון ומספסרות בהם. ברוך הבא לעולם של מאגרי המידע: הדרך לסלולרי שלכם קצרה מאי פעם

08.03.2015, 06:54 | עומר כביר

תהיתם פעם איך לחברה המציעה הלוואה מהירה בסלולר ישנם הפרטים האישיים שלכם - ממספר הטלפון ועד הכתובת או מספר הילדים. ברוך הבא לעולם המטריד שבו אפשר, בהשקעה קטנה ובלי ידע כמעט, להשיג רשימות מפולחות של מגוון עצום של ישראלים ולהתחיל לשלוח להם הודעות. מציאות זו תוצג מהיום בסרט "הלוואה ברגע" באתר כלכליסט.

"שילוב הנתונים אינו חוקי"

ראשית, כמובן, נדרשת רשימת מספרי טלפון. חיפוש קצר ברשת מגלה מספר רב של חברות שמציעות למכירה מאגרים כאלה. בשיחה קצרה נציגים אדיבים יעזרו לכם להתאים את המאגרים לצורכיכם.

המחיר? משתלם במיוחד. המחיר הראשוני נע בין 75 אגורות לשקל לרשומה, שמתייחסת לבית אב וכוללת עד שלושה מספרי טלפון. המחיר יורד ככל שכמות הרשומות גדלה. לקובץ של 10,000 רשומות, למשל, הצעת המחיר היא 6,000 שקל — 60 אגורות לרשומה. שניים־שלושה ימי עסקים אחרי שסיכמתם על הפילוח הרצוי (למשל לפי כתובת, עשירון, עם ילדים ועוד) ועל כמות הרשומות תקבלו מייל ובו רשימת מספרי הטלפון בפורמט אקסל.

לפי נתוני הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט), הרגולטור של מאגרי המידע, בישראל רשומים 1,092 מאגרי מידע שפעילותם יכולה להיות קשורה לפעילות זו. 1,070 מהם מוגדרים כמיועדים למתן שירותי דיוור ישיר ו־22 עוסקים בטיוב נתונים – לקיחת נתונים ממאגר קיים והשבחתם בדרכים שונות.

מאיפה משיגות אותן חברות את הרשומות ואיך הן מצליחות, לטענתן, לפלח אותן ברמת דיוק גבוהה כזו? חלק מהן סירבו לפרט, אחרות טענו לאיסוף ממאגרי מידע פומביים שזמינים ברשת, דוגמת פייסבוק ו־144: "יש לנו אנליסטים שזה התפקיד שלהם — לאסוף טלפונים ולהקפיד על עדכניות המידע. זה חוקי ובדיוק לזה יש לנו אישור של רשם מאגרי המידע". בנוגע לפילוחים בחברה אחת הסבירו שהפילוח לפי עשירונים "נעשה לפי השנתון הסטטיסטי ונתונים מצטברים".

לטענה כי חברות מוכרות מספרי טלפון רק משימוש במאגרי מידע פומביים אין על מה להסתמך. "יכול להיות שהן קוצרות את זה מכל מיני מקומות, אבל אם הן יכולות לעשות פילוחים אז צריך עוד אינדיקטורים", אומר ל"כלכליסט" מומחה אבטחת המידע דורון אופק מהתנועה לזכויות דיגיטליות. "למשל, פילוח משפחות מרובות ילדים לא יהיה במאגר פתוח. נשאלת השאלה איך עושים את החיתוכים האלה".

(אילוסטרציה), צילום: אוראל כהן (אילוסטרציה) | צילום: אוראל כהן (אילוסטרציה), צילום: אוראל כהן

לשאלה הזאת שתי תשובות. "בסיס אחד יכול להיות מרשם האוכלוסין, המאפשר להפיק דו"חות, שנגנב ופורסם ברשת באופן בלתי חוקי", אומרת ל"כלכליסט" עו"ד לימור שמרלינג, מנהלת מחלקת רישוי ופיקוח ברמו"ט. "כמו כן, יש שימוש בעותקי פנקסי בוחרים. מקור נוסף הוא נתונים שהלמ"ס מפרסמת בצורה לגיטימית. שילוב השלושה מאפשר להגיע לכל מיני תוצאות, והוא לא חוקי".

ואולם, סביר יותר שהחברות פועלות בדרך בעייתית פחות מבחינת החוק ומוצלחת יותר מבחינת יכולות הפילוח. "אפשר להקים חברה שתפנה לחברות שיש להן מועדוני לקוחות ותציע להן לטייב ולנהל את מאגרי המידע שלהן", אומר אופק. "ההצלבה של מידע ממועדוני לקוחות, שרמת הפירוט שלו גבוהה, מאפשרת לבצע חיתוכים מדויקים".

ואכן מרבית החברות שמוכרות מספרי טלפון לפי פילוחים מספקות גם שירותי טיוב וניהול מאגרים. אחת החברות שדיברנו איתן מונה עם לקוחותיה רשתות ארציות, בית השקעות, בנק, חברת כרטיסי אשראי וחברות ביטוח. המידע האישי שאותה החברה יכולה לדלות ממאגרי המידע של אותם גופים עמוק ומפורט. יתרה מזאת, כפי שהודו כמה חברות, קיים מסחר אפור במאגרי מידע בין הגופים בתחום.

לדברי שמרלינג, פעילות מסוג זה יכולה להיות מנוגדת לחוק. "זה שימוש במידע שלא למטרה", היא אומרת. "חובת חברה שרשמה אותי למועדון לקוחות ליידע אותי מה היא עושה במידע שקיבלה ממני".

ההודעה היא החלק הקל

 

ואחרי שכבר מחזיקים ביד את רשימת מספרים מגיע החלק הקל: שליחת ההודעות. לצורך כך יכולים המלווים להשתמש במספר רב של פלטפורמות הפצה, שלהן שימושים לגיטימיים רבים, אבל המחירים הנמוכים וחוסר הפיקוח מאפשרים לכל אחד להשתמש בהן לצרכיו. וכמה נמוכים המחירים? זה מתחיל ב־24 אגורות להודעה ויורד עד 4 אגורות להודעה כשמדובר בעשרות אלפי הודעות. תמורת קצת יותר מ־300 אלף שקל אפשר בעיקרון לשלוח SMS לכל מחזיק טלפון סלולרי בארץ.

משלוח כזה לא יהיה חוקי ומהווה עבירה על חוק הספאם, שאוסר שליחת מסר פרסומי לאדם שלא הסכים לכך. החוק מאפשר לאדם שקיבל דבר פרסומת לא רצוי להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. הבעיה היא שמדובר בהליך סבוך, ונראה שמעט אנשים טורחים לבצע אותו.

בתגובה לבקשת "כלכליסט" לקבל מידע על יישום חוק הספאם נמסר ממשרד התקשורת: "אמנם את החוק יזם המשרד, אך אנו לא הכתובת לשאלות".

תגיות

32 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה