3 סיפורים על משרד אוצר עם שר על

תקופת הבחירות היתה יכולה להיות שסתום שחרור לחץ לפקידים הבכירים במשרד האוצר. בשגרה הם כפופים כל הזמן ללחצים פוליטיים מצד לשכת השר, לא משנה בכלל מי השר. אף שהם נאמנים ליושרתם המקצועית, הם יודעים שנושאים שנויים במחלוקת פוליטית הם הס מלהזכיר, ושלפני שמפרסמים נתונים שיכולים להיות לא נעימים לשר צריך לעבור עליהם בשבע עיניים ואולי גם לעגל איזו פינה או שתיים. לכן דווקא בתקופת בחירות האוצר היה יכול להתנהל אחרת. בפועל זה לא קורה. הנה שלושה סיפורים קטנים על שקיפות, על היעדרה ועל הערבוב בין פוליטיקה לכלכלה.

1. החשבת הכללית בשקיפות חלקית

למה משרדי הממשלה קיבלו מסגרת של כ־9 מיליון שקל בחודשים ינואר־פברואר לטובת טיסות לחו"ל? אגף החשב הכללי במשרד האוצר מעכב לפי שעה את התשובה לשאלה זו, לטענתו מטעמים טכניים. בשבוע שעבר הוא פרסם רשימה ארוכה של תקציבים שאושרו במסגרת ועדות החריגים שלו, שפועלות מתחילת השנה לאישור בקשות של משרדי הממשלה עבור תקציבים שדרושים לפרויקטים חיוניים או לצרכים חדשים.

בשנים כתיקונן אין צורך בוועדות חריגים; תקצוב הפרויקטים נעשה באופן שוטף מול אגף התקציבים במשרד האוצר. השנה, משום שתקציב המדינה לשנת 2015 טרם אושר בכנסת בשל הקדמת הבחירות, אגף החשב הכללי הוא שמנהל את תקציב המדינה בפועל. תקציבי משרדי הממשלה מתנהלים מתחילת השנה על בסיס חודשי כנגזרת מתקציב השנה הקודמת. לכן כל בקשה לתקציבים לפרויקטים חדשים - לרבות לנסיעות לחו"ל - צריכה להיות מאושרת.

בשבוע שעבר פרסם אגף החשב הכללי רשימה ארוכה של תקציבים שאושרו בחודשים ינואר־פברואר 2015 בחלוקה למשרדים ובפירוט די נרחב. כך אפשר היה לראות למשל שוועדות החריגים אישרו 130 אלף שקל לאגף הממונה על השכר במשרד האוצר לצורך קבלת שירותי ייעוץ ארגוני, או שאושרו 10 מיליון שקל למשרד ראש הממשלה לטובת הקמת מאגר ביג דאטה כדי שיאסוף נתונים ממקורות שונים במערכת הבריאות ויאפשר להגיע לתובנות בתחום הרפואי.

עם זאת, את התקציבים לצורך נסיעות לחו"ל ציינה החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו כנתון המשותף לכל משרדי הממשלה, במקום לפרט אותם באשר לכל משרד בנפרד. כך כל שניתן לדעת הוא שבחודש ינואר קיבלו כל משרדי הממשלה מסגרת של 1.9 מיליון שקל לטובת נסיעות לחו"ל ושבחודש פברואר אושרה מסגרת נוספת של כ־6.9 מיליון שקל.

ביום הפרסום פנה "כלכליסט" למשרד האוצר בכמה שאלות על הנתונים שפורסמו במטרה לקבל הבהרות. בפרט ביקש "כלכליסט" פירוט של נתוני הנסיעות לחו"ל - כמה נסיעות אושרו, לכמה אנשים, מאילו משרדים, מתי התבצעו, כמה זמן הן נמשכו ולאיזו מטרה.

אתמול התקבלה ממשרד האוצר התשובה כי בכוונת החשבת הכללית למסור את הנתונים, אולם הדבר יארך זמן משום שיש לעבד אותם. לשאלת "כלכליסט" אילו נתונים יש לעבד, הואיל ובשביל לאשר מסגרת מצטברת של 9 מיליון שקל לנסיעות לחו"ל מלכתחילה יש צורך בנתונים הפרטניים, התקבלה תשובה עמומה ממשרד האוצר, שלפיה יש לוודא כי כל הנתונים נכונים וכי הדבר מצריך שעות עבודה רבות.

לבסוף נמסרה ממשרד האוצר התגובה הרשמית הבאה: "פרסום נתוני הטיסות של עובדי המדינה בינואר־פברואר דורש עיבוד וטיוב שלהם. אנו פועלים כדי לפרסמם בהקדם האפשרי". בשורה התחתונה ייתכן שהנתונים יתפרסמו רק לאחר הבחירות.

2 . שוב בוטל דיון בוועדת הכספים בלחץ הליכוד

אתמול נודע כי הדיון על האישורים התקציביים שחילקו ועדות החריגים של החשבת הכללית, שהיה אמור להתקיים ביום רביעי הקרוב בוועדת הכספים, לא יתקיים בסופו של דבר. זאת משום שיו"ר הקואליציה זאב אלקין מהליכוד הורה למשוך את הסכמת הקואליציה לקיום הדיון, אישור שנדרש משום שמדובר בתקופת בחירות.

פניית "כלכליסט" לאלקין בניסיון לברר מדוע החליטה הקואליציה לבטל את הדיון דווקא עכשיו ולא לאפשר לציבור להבין כיצד מנוהל תקציב המדינה מתחילת השנה עוד לפני הבחירות, העלתה תשובה שלפיה ההנחיה לביטול הדיון הגיעה מלשכת ראש הממשלה. פניית "כלכליסט" ללשכת ראש הממשלה בשאלות מדוע יצאה הנחיה זו, מי יזם את הביטול ואם ראש הממשלה היה מודע לכך - נתקלה בחומת שתיקה.

בימים הקרובים אמור משרד האוצר לפרסם נתונים נוספים שישפכו אור על ביצוע תקציב המדינה מתחילת השנה, כפי שמתחייב על פי חוק. הפרסום אמור לכלול פירוט שמראה כמה מתקציב המדינה נוצל בשביל להחזיר חובות ולשלם תשלומי ריבית, כמה ממנו נועד לתשלומי שכר לעובדי המדינה, כמה הוקצה לתשלום לספקים של המדינה וכיוצא באלה.

3. למה נמרוד ספיר ממשיך לכהן בתפקיד שלו?

ברקע משרד האוצר מתנהל בימים אלה בחוסר סמכות ממשית. נמרוד ספיר, ראש מטה משרד האוצר מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממשיך להחזיק בתפקידו ולקבל שכר ממשרד האוצר אף שנתניהו חדל מלכהן בשבוע שעבר כשר אוצר בפועל. למעשה, מהשבוע שעבר משרד האוצר, כמו גם משרדי החינוך, המשפטים, הרווחה, הגנת הסביבה והמדע, מתפקדים בלי שרים.

ספיר משמש במשרת אמון שמונה לה בידי ראש הממשלה נתניהו לפני שלושה חודשים, אחרי שזה פיטר את שר האוצר יאיר לפיד ומינה את עצמו לממלא מקום (ובהמשך לממלא מקום שרי ממשלה נוספים במקום שרי יש עתיד והתנועה המתפטרים). אלא שהמינוי של ראש הממשלה חייב היה לזכות באמון הכנסת, והדבר לא נעשה. לכן אחרי 90 יום הוא פג באופן רשמי, כפי שהנחתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אורית קורן בשבוע שעבר במכתב מיוחד ששלחה לשרי הממשלה ולמשרדים עצמם.

בשולי הנחיית המשנה ליועץ המשפטי נכתב כי גם סגני שרים המכהנים במשרדים אלה מוכרחים לסיים את תפקידיהם משום שהמינוי שלהם מקבל תוקף רק מהשר שמעליהם, וברגע שאין שר אין תוקף למינוי שלהם (הכוונה לסגן שר החינוך אבי וורצמן, איש הבית היהודי). במכתב צוין במפורש כי גם היועצים והעוזרים שלהם המשמשים במשרות אמון צריכים לסיים את תפקידיהם באופן דומה.

ובכל זאת ולמרות המכתב המפורש ספיר ממשיך להחזיק בתפקידו במשרד האוצר ואף מעורב באופן פעיל מטעם ראש הממשלה נתניהו במשבר עובדי מפעל הברום של כיל בנגב.

אתמול פנה "כלכליסט" שוב למשרדי האוצר וראש הממשלה בשאלה מטעם איזה תוקף ממשיך ספיר להחזיק בתפקידו עתה, כשראש הממשלה כבר לא מכהן כשר אוצר בפועל. במשרד האוצר השיבו כי הם אינם מוסמכים לקבל החלטה בנושא והפנו למשרד ראש הממשלה. ממשרד ראש הממשלה נמסר: "הנושא בבדיקה".

בפנייה לנציבות שירות המדינה התברר כי בצמרת הנציבות עמלים על מציאת פתרון לעניין, שככל הנראה יאפשר את הישארותו של ספיר בתפקידו. הפתרון מגובש עם משרד המשפטים, וככל הנראה יתפרסם היום.