תורת הפערים: שכרם של העובדים בחברות כרטיסי האשראי נשחק

עובדי חברות כרטיסי האשראי סבלו משחיקה בשכרם בשנת 2014, או במקרה הטוב דריגה שלו במקום ללא שינוי כלשהו. ועדיין, העובדים מרוויחים שכר נאה, לפחות לפי הממוצע – עלות השכר החודשי של עובדי ישראכרט, ויזה כאל ולאומי קארד ב־2014 נעה בין 14 ל־16 אלף שקל, כשעלות השכר החודשי של מנהלי החברות היתה גבוהה פי 10 ויותר מעובד ממוצע.

עובדי חברת לאומי קארד נמצאים בתחתית הטווח הזה ומנהלים בימים אלה מאבק מול ההנהלה, במטרה לשפר את תנאי ההעסקה שלהם ולהשוות אותם לאלה שמקבלים המתחרים. על פי הדו"חות לשנת 2014 הם אכן מקבלים את עלות השכר הנמוכה ביותר מבין שלוש החברות.

לחצו כאן לטבלת השכר המלאה של 2014

עובדי ישראכרט ספגו ירידה של 6.4% בשכר ואילו בבכאל שכר העובדים קפא ללא שינוי והחברה קיצצה 40 משרות, מה שאיפשר לה לרשום קיצוץ בהוצאות השכר.

מענק הפרישה הקפיץ את הפער בישראכרט

דב קוטלר פרש מניהול ישראכרט, חברת האשראי הגדולה ביותר במשק והחברה הבת של בנק הפועלים, בסוף ינואר 2015 והוחלף על ידי רונן שטיין. הפרישה הקפיצה את עלות שכרו של קוטלר ל־6 מיליון שקל ב־2014 או לעלות שכר חודשית של חצי מיליון שקל.

החברה סייגה וציינה בדו"חות כי עלות שכרו של קוטלר אינה סופית כיוון שהיא תלויה בתוצאות בנק הפועלים, שיפרסם מחר את דו"חותיו. התוצאות של הבנק ישפיעו על האופציה ההונית שמחזיק קוטלר.

כמו כן, עלות השכר של קוטלר התנפחה ב־2014 גם תודות לפיצויים ותנאים סוציאליים להם הוא זכאי על פי החוזה ואלו הסתכמו ב־2.4 מיליון שקל, לעומת 450 אלף בשנה שעברה. השכר השוטף של קוטלר עמד על 1.3 מיליון שקל.

בסיכום ביניים של שש השנים שבהן ניהל את ישראכרט גרף קוטלר 32 מיליון שקל. הסכום הזה עשוי כאמור להשתנות לאחר פרסום התוצאות של בנק הפועלים.

מהעבר השני, השכר הממוצע של עובד בחברת ישראכרט ירד ב־6.4%. עלות השכר הממוצעת הסתכמה ב־15.8 אלף שקל ב־2014, לעומת 16.9 אלף שקל ב־2013. השחיקה בשכר הממוצע אל מול קפיצה משוערת של 35% בשכרו של המנכ"ל הקפיצו גם את הפערים בין הצדדים. ב־2013 עלות שכרו של המנכ"ל קוטלר היתה גבוהה פי 22 מהעלות הממוצעת, ואילו ב־2014 היחס הזה זינק לפי 31.7.

הדו"חות מצדיקים את המאבק בלאומי קארד

יומיים לפני ששנת 2014 הסתיימה, הודיע ועד העובדים של לאומי קארד על סכסוך עבודה בחברה, על רקע מחלוקות קשות לגבי גובה תוספות השכר של העובדים ודרישתם לשיפור בתנאים הסוציאליים. העובדים דורשים תנאים דומים לאלו שקיבלו עובדי חברות האשראי האחרות שהתאגדו, ויזה כאל וישראכרט.

דו"חות החברה ודו"חות המתחרות אכן מראים את הפערים האלה: עלות השכר החודשית הממוצעת לעובד בלאומי קארד נשחקה ב־1% בשנת 2014 והיא עומדת על 14 אלף שקל, לעומת עלות שכר של כ־16 אלף שקל בחודש לעובדי כאל או ישראכרט.

מנכ"ל לאומי קארד חגי הלר סיים את שנת 2014 עם שכר בעלות שנתית של 1.8 מיליון שקל (150 אלף שקל בחודש), לעומת שכר בעלות של 2.9 מיליון שקל ב־2013. עיקר ההפרש טמון בהפרשות לתנאים הסוציאליים ובמענק שקיבל הלר, שנהנה ב־2014 מבונוס בגובה 320 אלף שקל לעומת בונוס של 960 אלף שקל בשנת 2013.

הבדלי השכר הביאו לכך שעלות שכרו של הלר גבוהה פי 10.7 מעלות השכר הממוצע של עובד בלאומי קארד. בשנת 2013 הפער היה גבוה יותר ועמד על 16.8, כאמור בגלל מענקים גבוהים יותר שקיבל הלר.

כאל הקפיאה שכר וקיצצה משרות

עלות שכרו של דורון ספיר, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ויזה כאל, עמדה על 1.73 מיליון שקל בשנת 2014, או 144 אלף שקל בחודש. בהשוואה לשנת 2013 מדובר בירידה חדה שנובעת מהתוכנית האסטרטגית שפרסמה מנכ"לית בנק דיסקונט לילך אשר־טופילסקי - החברה האם של ויזה כאל - הוחלט כי השנה לא יינתנו בונוסים ומענקים למנהלי הקבוצה.

מלבד מענק של כ־700 אלף שקל שקיבל ספיר בשנת 2013, לאחר מינויו באותה שנה עלות שכרו כללה גם את עלויות הפרישה בהיקף של מיליון שקל, שכן ספיר יהיה זכאי בתנאים מסוימים למענק פרישה בהיקף של 6–9 משכורות חודשיות. כך, בשנת 2013 הסתכמה עלות שכרו של ספיר ב־3.4 מיליון שקל - פי 2 לעומת השנה החולפת.

עלויות השכר של כאל ירדו בשנת 2014 ל־253 מיליון שקל, לעומת 265 מיליון שקל בשנת 2013. במקביל, גם מצבת העובדים של החברה קטנה ב־40 איש, ולכן עלות השכר הממוצעת לעובד לא השתנתה והסתכמה ב־16.1 אלף שקל לחודש.

בשורה התחתונה, עלות שכרו של ספיר גבוהה פי 9 משל עובד ממוצע בחברה. בשנת 2013 היחס הזה עמד על פי 18 – בעיקר בגלל מענקים ועלויות פרישה שלהם היה זכאי ספיר.

בשורה התחתונה: בוויזה כאל ביטלו את הבונוס לבכירים, בלאומי קארד חתכו את הבונוס ופרי השכר הצטמצמו. רק הפרישה של דב קוטלר מישראכרט פגעה במגמה הזו, כיוון שהיא השפיעה על גובה הפיצויים ועלות השכר שהוא קיבל בשנה החולפת.