אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נאמני צ.לנדאו המודחים יקבלו 300 אלף שקל על שבועיים עבודה

נאמני צ.לנדאו המודחים יקבלו 300 אלף שקל על שבועיים עבודה

עורכי הדין חגי אולמן ושולי גולדבלט הודחו על ידי השופט אורנשטיין בעקבות חשיפת כלכליסט שלפיה לא גילו במועד מינוים על הקשרים שלהם לחברה או לנושיה. השכר ניתן לאחר הסכמת כונס הנכסים הרשמי ויהיה על חשבון הנושים הלא מובטחים

10.03.2015, 06:53 | ענת רואה ותומר גנון

עורכי הדין חגי אולמן ושולי גולדבלט - שכיהנו במשך שבועיים בלבד כנאמנים הזמניים של חברת הבנייה צ.לנדאו, והודחו מתפקידם בעקבות חשיפת "כלכליסט" שלא דיווחו לבית המשפט על ניגודי העניינים שלהם - יקבלו שכר טרחה של 300 אלף שקל לפני מע"מ.

קראו עוד בכלכליסט

משמעות השכר שנפסק היא שכל אחד מהשניים למעשה מקבל סכום בגובה 11,800 שקל עבור כל יום עבודה על התיק כולל מע"מ.

שכר הטרחה של אולמן וגולדבלט ימומן מקופת הנושים של צ.לנדאו שנקלעה להקפאת הליכים באוגוסט 2014, ולמעשה ייגרע מחלקם של הנושים הלא מובטחים. בשלב זה לא הוצגו כל הסכמות או דרישה מצד הכונס הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן, ששכרם של השניים יקוזז בעתיד מהשכר שיקבלו הנאמנים שהתמנו במקומם, עורכי הדין ישראל בכר ועומר גדיש.

השופט איתן אורנשטיין, צילום: אוראל כהן השופט איתן אורנשטיין | צילום: אוראל כהן השופט איתן אורנשטיין, צילום: אוראל כהן

הודחו בגלל חשש לניגוד עניינים ממשי

ההחלטה להעביר מתפקידם את אולמן וגולדבלט התקבלה על ידי השופט איתן אורנשטיין, סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבע כי קיים חשש לניגוד עניינים ממשי לכל אחד מהשניים. ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר כי אולמן וגולדבלט לא גילו לבית המשפט בתצהיר, כפי שנדרש בתקנות, שהם מייצגים במקביל את הנושים, החברה ובעל מניות.

קודם לכן נחשף ב"כלכליסט" שמשרדו של אולמן, יהודה רוה ושות', ייצג את בנק ירושלים, הנושה המובטח הגדול ביותר של צ.לנדאו, וכי מחלקת הנדל"ן במשרדו נתנה שירותים משפטיים לצ.לנדאו בפרויקט בקריית גת. עוד נחשף כי משרדו של גולדבלט נתן שירותים משפטיים לחברות בבעלות אלון נתן, בעל מניות (20%) בצ.לנדאו.

"הנאמנים הזמניים נמנעו מלמסור תצהיר ניגוד עניינים במסגרת בקשת הקפאת ההליכים", כתב אורנשטיין בהחלטה שבה מתח ביקורת חריפה על התנהלותם של אולמן וגולדבלט - החל באי־הגשת התצהיר, ודרך הגילוי החלקי בדיון הקפאת ההליכים ולאחריו. "הזיקה שלהם או של משרדיהם לחברה, לפעילותה ולנושיה התבררה טיפין טיפין ולנוכח הטענות בדבר ניגוד עניינים".

אורנשטיין הוסיף כי "התברר שהנאמנים לא נתנו תשובות שלמות ומפורטות בעת שנשאלו על ידי באשר לזיקה אפשרית לחברה ולנושיה, והמידע נמסר בשלבים. בתחילה היה זה במהלך הדיון, לאחר מכן בהודעת הנאמנים הזמניים שניתנה בסמוך לתום הדיון ועוד בטרם החלטה, ולבסוף בתצהירים שהוגשו כמתחייב מההחלטה".

עורכי הדין דרשו שכר טרחה גבוה יותר

לאחרונה הגישו אולמן וגולדבלט בקשת שכר טרחה עבור העבודה שביצעו ממינויים באמצע אוגוסט 2014 ועד החלטת אורנשטיין להעבירם מתפקידם, בתחילת ספטמבר. הם טענו כי נוסף לעבודה שביצעו ואשר הניעה ויצקה את היסודות להמשך פעילות החברה כעסק חי, הם גם ערכו חפיפה מסודרת עם הנאמנים שהתמנו במקומם וסייעו בידם להיכנס לתפקיד.

בסך הכל ביקשו השניים 387 אלף שקל לפני מע"מ המבוססים על תעריף של 600 שקל לשעת עבודה.

הכנ"ר הגיב לבקשה בדרישה לספק דו"ח שעות עבודה. אולמן וגולדבלט הציגו דו"ח הכולל פירוט של 646 שעות עבודה. עמדתו של הכנ"ר לאחר שעיין בדו"ח השעות היתה שיש לפסוק לשניים שכר גלובלי שלא יעלה על 250 אלף שקל לפני מע"מ. הוא הזכיר שמדובר בכהונה במשך שבועיים בלבד.

אלא שהשופט אורנשטיין שלח את הכנ"ר והנאמנים לבוא בדברים, ורמז בכך לכנ"ר שכנראה עליו להגדיל את הסכום שלו הוא מסכים. שלשום הוגשה הודעה מוסכמת ולפיה יעמוד השכר על 300 אלף שקל לפני מע"מ, ואורנשטיין אישר אותה. השופט כתב בהחלטתו כי הוא סבור שההסכמה שאליה הגיעו המבקשים עם הכנ"ר משקפת את השכר הראוי שיש לפסוק להם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות