200% תשואה מ-2009: וול סטריט חוגגת יום הולדת לראלי הגדול

מאיפה מתחילים לספור: בוול סטריט ג'ורנל ציינו אתמול (ובמידה רבה חגגו) 6 שנים לתחילתו של השוק השורי בניו יורק. האנליסטים הגיבו, הפרשנים ניתחו והשוק עצמו שיתף פעולה עם החגיגה וסגר בעליות. בהמשך היום התברר כי לא כולם הסכימו שבאמת מדובר ביומולדת.  

לפני הכניסה לנתונים, הגדרה קצרה ופשטנית: שוק שורי תקופה שבה עולה השוק ברמה של 20%, ושוק דובי הוא תמונת המראה של שוק יורד ב-20%. למי שמתקשה להבין את הדימוי, ההסבר הציורי טמון בדרך מתקפה של שתי החיות - השור מרים את קרניו כלפיו מעלה, הדב מטה את כל גופו כלפי מטה.

מדד ה-S&P 500 רשם בנעילת המסחר של ה-9 במרץ 2009 נקודת שפל של 676.53 נקודות, וחתך יותר ממחצית משוויו מאז נקודת השיא שרשם באוקטובר 2007. מאז ועד היום יותר משילש המדד את שוויו והוא נסחר היום בשווי של למעלה מ-2,070 נקודות (ננעל אתמו ל ב-2,079 נק').

"השווקים אינם סנטימנטיליים, והם לא חוגגים ימי הולדת", אמר ג'ונתן גולוב (Jonathan Golub), אסטרטג שווקים אמריקאים ראשי ב-RBC Capital Markets. גולוב הוסיף עם זאת שהוא ממשיך להיות אופטימי לגבי ההמשך: "מה שמסיים שוק שורי הוא מיתון והכלכלה האמריקאית לא הולכת לכיוון הזה. לפני מיתון ניתן לזהות פיטורי עובדים וירידה חדה במלאים, ואנחנו לא עדים לנתונים כאלה כיום", אמר גולוב.

לא בדיוק 6?  

חברת המחקר נד דיווייס (Ned Davis Research) היא זו שבחרה להרוס את החגיגה. על פי הספירה שלה, השוק השורי הולך לאחור רק עד ה-3 באוקטובר 2011. 4 שנים וחצי שוריים זה יפה, אבל 6 שנים זה לא.

הטיעון של נד דיוויס הוא שהירידות החזקות שנרשמו ב-S&P 500 בחודשים אפריל-אוטובר 2011 שיקפו שוק דובי, שעצר את הספירה שהחלה במרץ 2009. בין נתון אמצע המסחר הגבוה של המדד ב-29 באפריל 2011 לנתון אמצע המסחר הנמוך שלו ב-3 באוטובר צנח מדד S&P 500 ב-21.6%, ירידה המשקפת כאמור, שוק דובי, כך שצריך להתחיל לספור מחדש.

אלה שדוחים את הטיעון של נד דיוויס מבבסים את עמדתם על שני נתונים. הראשון, שמדד דאו ג'ונס לא איבד ב-2011 יותר מ-20%, והשני שאם מסתמכים על רמת הנעילה של מדד S&P 500 בתאריכים האמורים (באפריל ואוקטובר 2011), אזי גם כאן לא נרשמה ירידה של 20%.

הפרשן מארק הולברט (Mark Hulbert) מציין בטור באתר של מרקט ווטש (Marketwatch.com) כי הצדק דווקא עם נד דיוויס, וטענות הנגד אינן עומדות במבחן אובייקטיבי. שכן לאורך השנים, לא נטען כי נדרשת ירידה הדדית של שני המדדים, דאו ג'ונס ו-S&P 500, כדי לקבוע שוק שורי או דובי, ושאף אחד לא קבע שדווקא נתוני הנעילה הם שמסתמכים עליהם לצורך הכרעה.

"אי אפשר לבחור בדיעבד איזה קריטריון הוא המתאים ביותר כדי לקבוע עמדה. פרשן נדרש להימנע מהפיתוי להתעלם מהנתונים הדוביים של 2011. הסתמכות דווקא על הדאו ג'ונס או העדפת נתוני נעילה עשויים לחייב אותו להתעלם בהמשך מנתונים דוביים מקבילים, בניגוד לרצונו", אמר הולברט.

השור של וול סטריט | צילום: בלומברג

"תיאום מושלם של מנצח נעלם"

צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, כותב היום בסקירה לציון אירועי ה-6 שנים בארה"ב כי במרץ 2009 הסתיים וגל הירידות "חסר הרחמים" של משבר 2008. "שוקי המניות המרכזיים בעולם הגיעו לתחתית, שבזמנו נראה לרבים שאין לה סוף, ואז כאילו בתיאום מושלם של מנצח נעלם, תזמורת השווקים התעוררה לפעולה", אומר סטפק.

"הזרמות הכספים האדירות והפחתות הריבית האגרסיביות עשו את שלהן והשווקים זינקו תוך שהם מתנתקים מן המשבר הכלכלי העמוק שאליו נקלע העולם, ושעדיין כיום, 6 שנים לאחר מכן, חלקו טרם יצא ממנו. היו, אמנם, לא מעט מהמורות בדרך, אבל בסופו של יום השווקים התגברו עליהם", מוסיף סטפק.

מבחינת מספרים, אלה נתוני העליות שנרשמו בשווקים המרכזיים ב-6 השנים האחרונות (הנתונים מהעולם מובאים בסקירתו של סטפק, המסתמך על בלומברג).

ארה"ב: 500 S&P עלה ב-206%, דאו ג'ונס ב-173%, נאסד"ק ב-288%, ראסל ב-243%.

אירופה: דאקס עלה ב-213%, קאק עלה ב-97%, פוטסי עלה ב-95%. מנגד, המדינות ה"משבריות" סגרו תשואה שלילית בתקפה זו: הבורסה במילאנו איבדה 78%, ספרד

ירדה ב-63%, פורטוגל ב-30%, אתונה נחלשה ב-42%.

אסיה: ניקיי היפאני טיפס ב-168%, שנגחאי ב-58%.

מזרח תיכון: מצרים עלתה ב-45%, לבנון עלתה ב-15%, ירדן ירדה ב-16%.

תל אביב: מדד ת"א 25 טיפס ב-135.5%, ת"א 100 עלה ב-139.8%, יתר 50 ב-202.3%