אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התחלות הבנייה ירדו ב-8% ב-2014; משרד הבינוי: "נתונים חלקיים" צילום: בועז אופנהיים

התחלות הבנייה ירדו ב-8% ב-2014; משרד הבינוי: "נתונים חלקיים"

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר התחלות הבנייה ירד ל-43.6 אלף ב-2014; מספר התחלות הבנייה ביהודה ושומרון - ירד ב-52%; משרד הבינוי: הנתונים חלקיים וצפויים להתעדכן כלפי מעלה

10.03.2015, 13:47 | יעל דראל

שר הבינוי אורי אריאל ובכירי משרדו, מרבים להתהדר בכך שבתקופת כהונתם הגיעו הנתונים בשוק הדיור למספרי שיא, אלא שמנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מספר התחלות הבניה לשנת 2014 עמד על 43,620 יחידות דיור, ירידה של 7.9% לעומת מספר התחלות הבנייה שנרשמו בשנת 2013 – והסתכמו ב-47,350 דירות.

על פי הנתונים, כ-31% מהדירות שנבנות הן בבניינים בני 2-1 דירות (כלומר בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים – י"ד) והמחוז התופס את מרבית הבנייה החדשה הוא מחוז מרכז המהווה כ-29% מכלל הדירות, לעומת מחוז דרום המהווה רק כ-10% מכלל הבניה החדשה.

קראו עוד בכלכליסט

עם פרסום הנתונים מיהרו במשרד הבינוי להגיב למספרים וציינו כי מניסיון העבר, הנתונים על התחלות הבנייה מתעדכנים בשיעור של בין 7%-8% כלפי מעלה לאחר מספר חודשים. "כפי שהנתונים ביחס להתחלות הבנייה ב-2013 התעדכנו בלמעלה מ-3,000 דירות נוספות במהלך השנה האחרונה - כך הציפייה השנה היא שהנתונים יתעדכנו גם הפעם ובצורה משמעותית יותר", אמרו במשרד.

גם בהודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צוין בהקשר זה כי "הנתונים לשלושת הרבעונים האחרונים חלקיים, ועשויים להשתנות במידה ניכרת". על פי הערכת כלכלני משרד הבינוי, שנת 2014 לא תסתיים עם נתונים נמוכים בהשוואה לשנה שקדמה לה – אלא עם נתונים דומים לשנת 2013 – בהיקף משוער של כ-47,000 דירות.

שר הבינוי אורי אריאל. עלייה בהתחלות הבנייה ברמת גן ורעננה, צילום: אביגיל עוזי שר הבינוי אורי אריאל. עלייה בהתחלות הבנייה ברמת גן ורעננה | צילום: אביגיל עוזי שר הבינוי אורי אריאל. עלייה בהתחלות הבנייה ברמת גן ורעננה, צילום: אביגיל עוזי

הנתונים הנמוכים של מחוז דרום, אשר מהווה כאמור רק כ-10% מכל התחלות הבניה בשנה החולפת, מוסברים בחלקם על ידי השפעת צוק איתן. בהשוואה לשנת 2013 מדובר בירידה של כ-28% ממספר התחלות הבניה במחוז זה. בהשוואה לשנת 2013, גם במחוז תל אביב חלה ירידה ניכרת בהיקף של כ-17%. מחוז זה היווה כ-12.5% מכלל הבניה החדשה בשנת 2014.

מחוז המרכז, למרות היותו מוביל עם נתח של כ-29% מכלל התחלות הבניה, ירד אף הוא בהשוואה לשנת 2013 בכ-6% . מאידך, המחוזות שדווקא גדלו במהלך השנה החולפת הם חיפה עם גידול של כ-15% וירושלים עם גידול של כ-10%. גם מחוז הצפון תפס פלח גדול יותר בחזית התחלות הבניה בשנת 2014 בהיקף של כ-3%.

המחוז הקטן ביותר הוא יהודה ושומרון, המופיע בנפרד בדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מהווה כ-3.1% בלבד מסך הבנייה החדשה בישראל לשנת 2014. נתון זה משקף ירידה של 52% ביחס להתחלות הבניה שנרשמו ביישובים הישראליים ביו"ש בשנת 2013.

  .

אחד הנתונים המעניינים בסיכום השנה, הוא הפיזור הגיאוגרפי של התחלות הבניה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן בשנת 2014 נרשם בירושלים (כ-3,660 יחידות דיור, גידול של כ-10% לעומת שנת 2013) ובראש העין (כ-2,240 יחידות דיור, גידול של כ-107% לעומת 2013). במוקדים אחרים חל זינוק בהשוואה לשנת 2013: אחד מהם הוא חריש שבה הוחל בבנייתן של כ-1,600 דירות לעומת כ-8 דירות בממוצע בתקופה המקבילה בין השנים 2011-2013.

מגמות גידול נרשמו גם באזורי ביקוש בהם רמת גן ורעננה – אשר בהן נרשם גידול של כ-40% במספר התחלות הבניה ביחס ל-2013 וכן בבאר יעקב ועפולה, שם נרשם גידול של 52% ו-34% בהתאמה, ביחס לשנת 2013. עם זאת, במספר ערים מרכזיות נרשמו ירידות - בהן רחובות (ירידה של כ-24% ביחס לשנת 2013), אשקלון (ירידה של כ-20% בהתחלות הבניה) וגם הוד השרון- שם נרשמה ירידה של כ-12% בהתחלות הבניה ביחס לשנת 2013.

מחלקו השני של הדו"ח עולה כי שנת 2014 הסתיימה בנייתן של כ-44,810 דירות, כ-5% יותר משנת 2013 – מרביתן במחוז המרכז, שבו התרכזו כ-30% מכלל הדירות שבנייתן הסתיימה בשנה זו. במחוז ירושלים לעומת זאת היווה כ-9% בלבד.

"לאור המתנה מסוימת של קבלנים במהלך השנה בשל מבצע "צוק איתן" ובשל ההמתנה המסוימת לתכניות הדיור המוזלות - חוק מע"מ אפס ולתכנית מחר מטרה בין החודשים מרץ לנובמבר 2014, כאשר חלק מהיזמים והקבלנים, חיכו עם הוצאת היתרי הבנייה עד שהשוק יתבהר מבחינתם", מסרו במשרד הבינוי.

עם זאת, במשרד הבהירו כי גם נוכח נתונים אלו וההערכות כי הם יתעדכנו כלפי מעלה בחודשים הקרובים, עדיין קיים בשוק מחסור מצטבר אשר נגרם כתוצאה מקצב התחלות הבנייה הנמוך ששרר בשוק בין השנים 2001 ל-2008, אשר עמד בממוצע על כ-31 אלף דירות בשנה.

במשרד העריכו כי קצב התחלות הבנייה בשנת 2015 ישבור שיא, בשל שיווקי הקרקעות בשנת 2014, אשר הגיעו לטענתם למספר של כ-50 אלף יחידות דיור. עם זאת, כפי שנחשף בעבר בכלכליסט, מספר זה כולל אלפי יחידות דיור שנספרו במסגרת מכרזים אשר בפועל כלל לא יצאו לדרך בשנת 2014 – בהם מכרזי מחיר מטרה, אשר חוברות המכרז שלהם פורסמו בחלקן רק לאחרונה.

שר הבינוי אורי אריאל אמר עם פרסום הנתונים כי "גורמים שונים העריכו במהלך השנה שמספר התחלות הבנייה לא יגיע ל-40 אלף. לכל אורך השנה חזרנו ואמרנו כי התחלות הבנייה ב-2014 יישמרו על הקצב הגבוה של 2013 ויעמדו על כ-47 אלף דירות חדשות לשוק הצמא להן כל כך, ואכן כך היה. זאת למרות מבצע צוק איתן וההמתנה לתכנית מע"מ אפס. לצד נתוני התחלות הבנייה החיוביים. שינוי המגמה יחול ב-2014"

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
יש היצע של 600,000 דירות להשכרה, רק שהבעלים שלהם לא רוצים למכור אותן בכלל. ולמה?
א) בגלל שזו תרנגולת שמטילה ביצי זהב, כי הוצאות הריבית נמוכות בהרבה משכר הדירה, ולפעמים אפילו תשלום המשכנתא הכולל (קרן וריבית ביחד) משולם במלואו על ידי השוכר. ב) המדינה לא מתאמצת לקחת מס מאותן ביצי זהב, בטח לא כמו שהיא אוהבת לקחת למי ששם כסף בבורסה, באגרות חוב, בפקדון בבנק, או מישהו שפשוט עובד קשה ומקבל תלוש משכורת גבוה. ג) נניח שהם ימכרו את הדירות, מה בדיוק מצפים מהם שהם יעשו עם הכסף? יפקידו אותו בבנק בריבית של 0.1% לשנה? ירכשו אגרות חוב סולידיות שיתנו להם 1% בחמש שנים? וגם מזה לוקחים מס שהופך את ההשקעה להפסד. הרבה ישראלים גרים בשכירות ורואים שהחזרי המשכנתא יוצאים זול יותר משכר דירה שהם כבר היום משלמים, ורואים שההון העצמי שלהם אמנם נמצא ברשותם אבל לא מפיק תשואה ובטח לא תשואה מספקת כדי להשיג את התייקרות מחירי הדירות. לכן הם לחוצים לרכוש נכס. בעיקרון יש היצע- כל אחד יכול לרכוש מבעל הבית שלו את הדירה שהוא גר בה. אבל אין מוכרים. = = = = = = לגבי הממשלה - באיזשהו שלב כשיגדילו היצע המחירים יפסיקו לעלות. אחרי תקופה מספיק ארוכה של מחירים קפואים, כתבות בעיתונים ידברו על כך, ואנשים יבינו שאכן יש שינוי בשוק והממשלה מבצעת ולא רק מדברת. הדבר הזה יגרום לאנשים לחכות עם הרכישה, ולכן תהיה ירידה בביקוש. כלומר דווקא כשיגדילו היצע כדי לענות על הביקוש, נראה ירידה בביקוש. עכשיו השאלה היא אם הפוליטיקאים ידעו לעמוד בלחצים, ווילחצו להמשיך לבנות במרץ רב. כי הקבלנים יבכו להם שקשה למכור, ושאם הם יעשו מבצעים והנחות הם ישארו בלי רווחים ואולי גם יפשטו רגל. כלכלנים מטעמם יסבירו שיקרה פה אסון אם קבלנים יקרסו. הבנקים יספרו שהיציבות שלהם נפגעת ואסור להגדיל את ההיצע כל כך הרבה. הקבלנים הפרטיים יגיבו בהאטה רצינית של התחלות הבניה, אלא אם הממשלה תהיה תקיפה במיוחד, ותכפה עליהם תאריך סיום לכל פרויקט בניה, או שיחזירו את הקרקע למדינה בתוספת קנס כבד.. = = = = = מחיר מטרה היא תוכנית מצוינת אם יצליחו לשכנע הציבור להמתין עם הרכישה ולא להתנפל בטירוף על ההגרלות שיערכו במסגרת התוכנית. זו תוכנית שמאפשרת להבטיח שהוזלת מחיר הקרקע תגיע לידי הצרכנים. היום אייפון עולה 200 דולר ליצור אך הוא נמכר ב 600 דולר (בארץ ביותר). אם הממשלה תוזיל את עלות הייצור של אפל ב 100 דולר, ברור שהמחיר ימשיך להיות 600 דולר והציבור לא יהנה מההוזלות. מחיר מטרה מטפלת בזה בתחום הנדל"ן כי הקבלן הזוכה מקבל מראש את מחיר המטרה, וחייב לעמוד בו. הוא עושה את השיקול העסקי שלו כמה להציע על הקרקע בידיעה שמחיר המכירה כבר נקבע. הוא גם יודע שהוא לא יצטרך להשקיע בפרסום ושיווק כי יתנפלו על הדירות, ושעלות המימון נמוכה כי הקרקע זולה וגם כי הבנקים המממנים שקטים (גם הם יודעים שלא תהיה בעיה למכור את הסחורה). הסכנה במחיר מטרה שכל מי שעבר גיל 18 ירוץ לרכוש דירה במסגרת התוכנית. מדובר בהנחה של 300-400 אלף שקל, שניתן לקבל אותם כאשר מוכרים בעוד 5 שנים את הדירה בשוק החופשי במחיר מלא. ההורים ישלחו את הילדים הצעירים להשתתף בהגרלות, כי הפיתוי פשוט גדול מדי. אנשים לא ילכו לקנות דירה כדי לגור בה, בעיר שרצו, אלא ירוצו לקנות דירה בערים בהן יהיה "מחיר מטרה" כדי להשכיר ולהמשיך לגור בשכירות. במצב זה התוכנית לא באמת תסייע למי שרצו שהיא תסייע. יותר חכם יהיה לטפל בביקוש המוגבר על ידי הגבלת גיל. לקבוע רף גיל מינימלי שרק מי שאין לו דירה עדיין וכבר עבר את הגיל הזה יהיה זכאי. אם הביקוש גבוה ממה שחשבו - להעלות את הגיל. אם הביקוש נמוך יחסית - להוריד את הגיל ולהכניס יותר ויותר רוכשים פוטנציאלים
שוקי  |  10.03.15