אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סליחה אדוני, אני האייפון שלך. למה אתה לא קונה לי שעון?

דו"ח טכנולוגי

סליחה אדוני, אני האייפון שלך. למה אתה לא קונה לי שעון?

אפל משתמשת בעדכון למערכת ההפעלה שלה כדי לנסות לשכנע את המשתמשים לקנות את השעון המיותר שחשפה, גולים אפריקאים מצאו שימוש חיובי לביטקוין ומלחמת תרבות נרקמת סביב השימוש באמוג'י - האמוטיקונים ממקור יפני

10.03.2015, 14:51 | יוסי גורביץ
רוצה את השעון? קנה אייפון

אפל הציגה אמש (ב') את השעון החכם שלה והביאה לשיאו גל של באז שלא נראה מאז השקת האייפד, ב-2010. כזכור, אז הצליחה אפל - באמצעות שילוב מתוחכם בין הייפ, קמפיין לחישות ורמיזות, ותקציב פרסום שגדול יותר מהתקציב של כמה מדינות באפריקה - לשכנע חלקים ניכרים מהעולם המתועש שחייו לא יהיו חיים אם הוא לא ירכוש מחשב נכה, שלא מאפשר יצירת תוכן נוחה. חמש שנים אחרי, הטאבלטים - שפעם תוארו כפאר היצירה של התרבות המערבית - נמצאים בדעיכה, ונאכלים על ידי הפאבלטים.

הפעם, המטרה של אפל קשה אפילו יותר. היא צריכה לשכנע את העולם לעשות משהו שהוא הפסיק לעשות לפני 15 או 20 שנה: לשים על עצמו שעון. אצל רובנו, השעון הוא משהו שנמצא בכיס, כחלק מהמסך של הסמארטפון. שעון על היד? ועוד משהו שביר? ולהוציא על זה מאות דולרים?

טים קוק ושעון אפל, צילום: בלומברג טים קוק ושעון אפל | צילום: בלומברג טים קוק ושעון אפל, צילום: בלומברג

המשימה של צוות המכירות של אפל נראית אפילו קשה יותר, כשמבינים שהצורה שבה היא עיצבה החברה את השעון היא כתוסף אייפון. השעון שלה לא שווה הרבה אם אין לכם אייפון. יש שעונים יפים יותר וכמובן זולים יותר ועם זמן סוללה ארוך משמעותית. האפל ווטש אמור לספק 18 שעות של פעילות, לפני שמחברים אותו למטען (וטעינה ל-100% נמשכת יותר משעתיים); לשעון סוני המקביל, למשל, יש זמן סוללה של יותר מיומיים.

אז אפל החלה לפזר סיסמאות כפוליטיקאי ישראלי ולהבטיח שהשעון שלה ישנה את חייכם. תוכלו להזמין בו מונית אובר, לפתוח באמצעותו את דלת המוסך, לשלם על הקניות במספר קטן של חנויות ולקרוא מסרונים על מסך זערורי, ובלבד שלא תצטרכו להוציא את האייפון 6 הגדול שלכם - תצורה שהועתקה מכל יצרניות האנדרואיד - מהכיס.

אם אין לכם אייפון או שאין בכוונתכם לקנות אחד, שעון אפל ווטש לא מיועד עבורכם. האסטרטגיה החדשה של החברה, אם כן, היא לשכנע אתכם שאתם לא צרים מוצר יוקרה אחד - אתם צריכים שניים. זה יכול לעבוד אצל עשירים משעוממים או מעריצי אפל נטולי תודעה צרכנית - אבל לא על הקהל הרחב.   

במקביל, כדי להזכיר למשתמשי האייפון שהם קהל שבוי שלה, אפל התחילה לדחוף למשתמשים את עדכון 8.2 ל-iOS, שהפעם מגיע עם שינוי מרנין: האייפון שואל אתכם אם כבר קניתם שעון אפל ואם אתם רוצים לזווג אותו עם הטלפון.  

ביטקוין והבעיה של אפריקה

חלק ניכר מתושבי אפריקה גלה מאדמתו בשנים האחרונות. מלחמות בלתי פוסקות ושליטה של שבט אחד על אחרים במסווה של מדינה דחפו רבים מהתושבים החוצה. במקרה החריג של סומאליה, מדינה כושלת פר אקסלסנס, שיעור הגולים הוערך בכשליש (!) מאוכלוסיית המדינה ב-1990.

הכלכלות של חלק ניכר מהמדינות האפריקאיות נשענות בין השאר על הכסף שהגולים האלה שולחים הביתה. יש, עם זאת, בעיה: עלות שליחת הכסף היא פשוט מטורפת. יש שתי חברות גדולות בשוק - ווסטרן יוניון ומאניגרם - והן מרשות לעצמן לגבות עמלה של 12.3% על שליחה של 200 דולר. אפילו בנק ישראלי לא היה מרשה לעצמו לגבות עמלה כזו. 

אפילו לשלוח כסף הביתה זו משימה בעייתית. משתמש מובייל באפריקה אפילו לשלוח כסף הביתה זו משימה בעייתית. משתמש מובייל באפריקה אפילו לשלוח כסף הביתה זו משימה בעייתית. משתמש מובייל באפריקה

כתוצאה מכך, החליטו כמה גולים בעלי יוזמה לדלג על המתווך ולהעביר את הכסף הביתה באמצעות ביטקוין. הבעיה: התשתיות באפריקה עדיין לא לגמרי בנויות לזה. עם זאת, היזמים מקווים להשיג פריצת דרך ויש סיכוי טוב שיצליחו: כמעט כל החידושים הטכנולוגיים שקשורים לאפריקה בשנים האחרונות נוגעים להעברת כספים – היבשת היתה חלוצה בתשלומים באמצעות סמס, למשל - בעיקר משום שהבנקאות שם לא מפותחת. אגב, גם הגולים האפריקאים בישראל הביעו התלהבות ניכרת מהרעיון של מטבע דיגיטלי.

ה"תרבות" של עמק הסיליקון על הדוכן

אתמול הגיע לשיאו משפט שמושך הרבה מאד תשומת לב: התביעה של אלן פאו, לשעבר שותפה בקרן ההשקעות קליינר פרקינס וכיום המנכ"לית של רדיט, כנגד החברה שהעסיקה אותה. הטענה של פאו היתה שהתרבות של קליינר פרקינס היתה מכוונת נגד קידום נשים. עורכי הדין שלה הראו ששיעור הנשים שקודמו במהלך 40 השנים האחרונות בחברה הוא אפסי.

בתגובה, אמרו נציגי החברה את מה שכבר התרגלנו לשמוע: שאם אישה מתאימה, היא תקודם, ושנשים פשוט לא מבינות את התרבות שאליה הן צריכות להתאים את עצמן. בכיר בחברה, ג'ון דייר, טען מעל דוכן העדים שמבחינתו, "שותף זוטר לא צריך להתלונן". אחרים טענו שפאו היתה "שקטה מדי".

מיזוגניית עמק הסיליקון עומדת למשפט, צילום: שאטרסטוק מיזוגניית עמק הסיליקון עומדת למשפט | צילום: שאטרסטוק מיזוגניית עמק הסיליקון עומדת למשפט, צילום: שאטרסטוק

התלונה של פאו היתה שעובד אחר הטריד אותה מינית. אתמול היא מסרה עדות חזקה במיוחד. היא ציינה שכאשר היא התלוננה על ההטרדות מצד העמית שלה, היא התבקשה לדבר איתו על זה. השיחה היתה כשלון טוטאלי וכאשר היא שבה והתלוננה על היחס אליה, טען בפניה דייר שאין לה סיבה לכעוס כי בגלל ההנתהגות של המטריד, החליטה ההנהלה לבטל בונוס שקיבל. לדברי פאו, לא רק שהבונוס התקבל, אלא שהמטריד הגיע וכעס עליה כי הקטינו לו את הבונוס באשמתה.  

פאו ציינה עוד שאחד העמיתים שלה ציין שהוא לא הזמין נשים לארוחה בביתו של אל גור, כי הוא רצה שהשיחה תהיה עסקית בלבד. הנשים הללו, כמובן, הן עובדות אחרות של קליינר פרקינס. העדות של פאו צפויה להמשך ימים נוספים, ולשפוך עוד אור על מועדון הגברים הלבנים מבתי הספר הנכונים שאוהב לקרוא לעצמו מריטוקרטיה.

קצרצרים

1. שהדי במרומים שאני לא מבין את ההיסטריה סביב האמוג'י. הנסיגה משיטת תקשורת בכתב ששימשה אותנו יפה 2,500 שנה ויותר חזרה לפיקטוגרמות שהפרשנות שלהן היא תלוית תרבות, אבל מסתבר עכשיו שיש מי שחושב בארה"ב שהבעיה עם אמוג'י היא שמדובר באייקונים מבוססי תרבות יפנית. לאמריקאים אין כל כך מה לחפש שם. יפני יכול לשלוח לבוס שלו תמונה של מסכה, והבוס יבין שהוא חולה; בארה"ב, יש סיכון שיחשבו שהצטרפת לדאע"ש. למה לעזאזל לא לשלוח טקסט? אין לנו מספיק בעיות בתקשורת, שאנחנו צריכים למחוק 2,500 שנים של התקדמות?

אמוג אמוג'י. מי צריך את זה בכלל? אמוג

2. ארגון מפתחי TOR, הכלי שמאפשר אנונימיזציה ברשת לכל מי שמשתמש בו, נמצאים בין הפטיש לסדן: 75% מהתקציב של הארגון מגיע מזרוע אחת של ממשלת ארצות הברית, זו שרוצה לקדם דמוקרטיה במדינות זרות (או, כמו שאותן מדינות רואות את זה, לבצע שם חילופי משטר). הבעיה היא שזרוע חזקה לא פחות של הממשלה, מדינת המעקב על שלל סוכנויותיה, לא ממש מאושרת מהקיום של TOR ועושה כמיטב יכולתה כדי לפרוץ אותו. זו רק שאלה של זמן עד שמישהו בממשלה ישים לב לשני קווי המדיניות הסותרים האלה ויפסיק אחד מהם - ודי ברור, מבחינת משקל הכוח, מי ישרוד ומי לא. על כן המפתחים החליטו שהמטרה שלהם לשנים הקרובות היא להקטין במידת האפשר את ההשענות שלהם על סיוע ממשלתי אמריקאי.

3. יש סנאטור רפובליקני בכיר בשם לינדזי גרהאם, שלאסונה של הרפובליקה נבחר שוב ושוב והוא מכהן בין השאר בוועדת האינטרנט של הסנאט. בסוף השבוע, במהלך דיון על שערוריית המיילים של הילארי קלינטון, הפתיע גרהאם את המראיין כשאמר "תוכל לקבל כל מייל ששלחתי אי פעם. לא שלחתי אף פעם. אני לא משתמש במייל". מייל הוא מהחלקים הוותיקים ביותר של הרשת, זה שירות שבצורה זו או אחרת קיים כבר 40 שנה. כמו ידיד ותיק שלו, בנימין נתניהו, גרהאם לא טרח להשתמש בזה כמו שעושים בוחריו.   

4. לראשונה, ידורג משחק המחשב החדש בסדרת באטמן בדירוג M, קרי למבוגרים - מי שיקנה אותו יצטרך להיות בן 17 ומעלה או להתייצב בחנות עם הורה. איך משחק מחשב מגיע לדירוג כזה? ובכן, היצרנים מסבירים שהפעם יש במשחק שתי סצנות של עינויים, שעל פי התיאור המעורפל, לפחות באחת מהן המענה הוא השחקן. למה לעזאזל משחק שאמור להגיע לציבור הכללי מכיל סצנות עינויים? בחברה אומרים שהפעם הם הלכו על סיפור אפל מהרגיל. נשמע לי תירוץ צולע למדי: הרי לא הייתם מכניסים סצנת אונס, נכון?  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות