צילום: shutterstock
איך לשכנע דייל?
פרופסור יקר, אני טס הרבה מטעם העבודה, ותמיד מתאמץ להשיג מושב ליד המעבר. לפעמים מבקשים ממני לזוז כדי לפנות מקום למשפחה, לבני זוג שרוצים לשבת יחד או לחרדים. לרוב אני מסכים, אבל במקרים המעטים שאני מסרב לעבור הצוות מתייחס אליי כמו לאויב עד סוף הטיסה. מה לעשות? ק'
ק' היקר,
לפני הרבה שנים פרופ' אלן לנגר מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד ערכה את אחד הניסויים האהובים עליי בכל הזמנים. היא שלחה את עוזרי המחקר שלה למכונות צילום ברחבי הקמפוס, והורתה להם לפנות למישהו בתור ולומר לו: "סלח לי, אני יכול להיכנס לפניך בתור?". כצפוי, הבקשה כמעט תמיד נדחתה. ואז פרופ' לנגר ביקשה מעוזרי המחקר לשנות את נוסח הבקשה ל"סלח לי, אני יכול להיכנס לפניך בתור? אני חייב לצלם משהו". בגרסה הזאת הרבה יותר בקשות נענו בחיוב. הניסוח המחודש לא הכיל שום מידע חדש, אבל היה לו מבנה של בקשה שמבוססת על היגיון: סלח לי, האם אוכל לעשות X כי אני צריך Y. לנגר הוכיחה שכיוון שאנשים לרוב ממילא לא שמים לב למה שאומרים להם, לעתים מספיק לומר משהו שנשמע הגיוני כדי לגרום לאנשים להסכים. אז מה תוכל לומר לצוות הדיילים? זה לא באמת משנה, העיקר שזה יישמע טוב.
איך לנצח את הניירת?
על השולחן שלי יש ערימת ניירות שרק הולכת וגדלה. הבעיה: אני בקושי מצליח להתמודד עם עומס העבודה השוטף, ודוחה את הטיפול בניירות שמתחילים להוציא אותי מדעתי. הצעות? מארק
לפעמים אנחנו חייבים לכפות על עצמנו קבלת החלטה. העצה שלי: תעשה לעצמך כוס קפה ושפוך אותה על ערימה הניירות. זה מה שאני עשיתי לפני כמה שבועות. היתה לי בעיה דומה, ובוקר אחד, תוך כדי שיחת ועידה בטלפון, הושטתי יד לכוס הקפה שלי ובטעות שפכתי אותה על הניירות. כך לא היתה לי ברירה אלא לעבור על כל נייר ונייר כדי להחליט אם הוא חשוב מספיק כדי לנקות ולייבש אותו. רובם כמובן היו מיותרים.
19 תגובות לכתיבת תגובה