בשלוחה של הפועלים בשוויץ לא שמעו על התייעלות

דו"חות הבנק הגדול במדינה מאפשרים הצצה להתנהלות המערכת הבנקאית והמשק הישראלי כולו. בין המספרים של הדו"ח השמן מתחבאות אנקדוטות על היחס לעובדים, תגמול המנהלים הבכירים, הכוח הכלכלי של משקי הבית ואולי גם נבואה למצב המשק בעתיד. "כלכליסט" מנתח ארבע נקודות עיקריות מדו"חות בנק הפועלים.

1. "אנו מתייעלים מתוך מקום של עוצמה", אמר אתמול מנכ"ל הבנק ציון קינן, ומספיק להסתכל על התוצאות כדי להבין על איזו עוצמה מדובר. אחרי כל ההוצאות, ההפרשות והחישובים החשבונאיים, הרווח הנקי של בנק הפועלים הגיע ל־2.74 מיליארד שקל ב-2014. כלומר, רווח נקי של 228 מיליון שקל בחודש, או 7.5 מיליון שקל ביום. התשואה להון עמדה על 9%, שניה רק לזו של בנק המזרחי־טפחות. ובכל זאת, הבנק יוצא בתוכנית חדשה ששואפת להוציא 800 עובדים לפרישה מוקדמת במהלך השנתיים הקרובות. התוכנית הנוכחית אמנם זוכה לכותרת בגלל תקופת הבחירות והרווח האסטרונומי שרשם הבנק, אך היא בטח לא חדשה או מיוחדת. מדו"חות הבנק עולה כי למעשה בשנתיים האחרונות הוא קיצץ את מצבת העובדים שלו ב-950 איש. בין 2010 ל-2012 לדוגמא, מצבת העובדים דווקא עלתה ב-100 איש. ביאור מספר 28 בדו"ח חושף שהוצאות השכר על פעילות הדירקטריון בבנק עלו ב-30% בשנה החולפת. כלומר, תהליך ההתייעלות לא חל בהכרח על כולם בבנק.

הפועלים חילק ב-2014 דיבידנד של 412 מיליון שקל, 15% מהרווח הנקי, אך הוא רוצה לחלק כפול מכך. הנהלת הבנק מנהלת מזה תקופה דיונים עם המפקח על הבנקים על מנת להכפיל את מדיניות חלוקת הדיבדינד ל-30% מהרווח הנקי. לשם כך הבנק נדרש להציג תכנון שיראה כי החלוקה לא תפגע ביציבותו ובהון שלו. דרך מצוינת לחזק את ההון ולשדר יציבות היא לייעל את מבנה ההוצאות

של הבנק.

כשמסתכלים כך על הצעד של הפועלים מבינים שהמהלך של הבנק מציב למעשה שני מחזיקי עניין זה מול זה בחזית: העובדים מול בעלי המניות. הנהלת הבנק מגלה עניין בעיקר בבעלי המניות, גם אם בדו"חות הבנק כתוב שהוא "שואף לתגמל את עובדיו ולשמרם לטווח ארוך", בדומה לכיל של עידן עופר.

2. הרווח הנקי של פועלים שוויץ ב-2014 היה 83 מיליון שקל, ולאחר נטרול הפרשי שערי המטבעות ומסים, התרומה של הפעילות בשוויץ לרווח הנקי של קבוצת הפועלים הסתכמה ב-56 מיליון שקל, או 2% מהרווח הנקי הכולל. אם מדפדפים 90 עמודים קדימה בדו"חות הכספיים מגלים שמדיניות התגמול בבנק הפועלים לא תמיד נגזרת מהרווח שהשיגו המנהלים. בין תשעת בכירי הבנק המתוגמלים ביותר נמצאת גם אורית לרר, מנכ"לית הבנק בשוויץ וגם המשנה שלה, משה אלוש. עלות שכרה של לרר ב-2014 הייתה 6.75 מיליון שקל והיא שלישית רק למנכ"ל הקבוצה ציון קינן וליו"ר יאיר סרוסי. עלות שכרו של המשנה משה אלוש הסתכמה ב-4.88 מיליון שקל, כך שביחד עלות השכר של שני הבכירים מהשלוחה בשוויץ עומדת על 11.6 מיליון שקל.

יתרה מכך, עלות שכרה של לרר ב-2013 הייתה אף גבוהה יותר ועמדה על 7 מיליון שקל, וזאת למרות שהתרומה של פועלים שוויץ לקבוצה הייתה נמוכה יותר באותה שנה. אמנם חלק משינוי עלות השכר של לרר נובע משינוי השווי באופציות שקיבלה, אך עדיין, עלות שכרם של שני הבכירים בשוויץ שווה ל-21% מהתרומה הכוללת של פעילות הסניף לרווח הנקי של הבנק בשנת 2014. בפועלים ציינו כי התגמול נקבע על פי יעדים ספציפיים שקובע הבנק, שלא תמיד כוללים ומדגישים את השורה התחתונה. ״התגמול לנושאי משרה בחו״ל נקבע בהתאם לעקרונות מדיניות התגמול הקבוצתית, תוך התאמה לרמת התגמול המקובלת לנושאי משרה מקבילים באותה מדינה – נתון שנבחן מדי שנה על ידי חברה חיצונית״, אמרו בבנק.

3. הבנק סיים את השנה החולפת עם הכנסות של 13.6 מיליארד שקל. כשבודקים מהיכן מגיעות ההכנסות האלו מגלים כי משקי הבית והלקוחות הפרטיים הניבו לבנק הכנסות של 5.8 מיליארד שקל, כך שהם אחראים למעשה ל-42% מסך הההכנסות. אם מסתכלים על כל המגזר הקמעונאי, שכולל גם את העסקים הקטנים, סך ההכנסות שהניבו לבנק אנשים פרטיים ועסקים פרטיים קטנים מטפס ועולה ל-7.6 מיליארד שקל, שהם 56% מסך ההכנסות הכולל של הבנק. מגזר העסקים הקטנים הוא גם אחד מתחומי הפעילות הרווחים ביותר של הבנק שכן הפעילות בו מניבה לו תשואה להון של 14%, וזאת בעוד שהתשואה הכוללת להון שהשיג הבנק בשנת 2014 הייתה 9%.

4. בניגוד לפריחה בפעילות של משקי הבית והעסקים הקטנים, תיק האשראי העסקי של הבנק נמצא בצניחה חופשית. בשנת 2011 החזיק הבנק תיק אשראי עסקי שהיקפו עולה על 103 מיליארד שקל, אלא שכניסת המוסדיים לשוק והפסדי האשראי לצד הרווחיות הנמוכה ממנו טרפה את הקלפים. את 2014 סיים הבנק עם תיק אשראי עסקי של 84 מיליארד שקל והשלים ירידה של 19% מאז שנת 2011 – אובדן של 20 מיליארד שקל. מנגד, התיק האשראי החוץ בנקאי טיפס והוא מספק היום כ-53% מהיקף האשראי העסקי במשק. נתוני בנק ישראל מראים כי ב-2014 נרשמו פירעונות נטו של חוב בהיקף של 11.5 מיליארד שקל במגזר העסקי (1.4%-), וזאת לראשונה מאז

שנת 2010.

בכדי לפצות על הירידה באשראי העסקי, בנק הפועלים הסתער על האשראי לעסקים בינוניים וזה רשם עליה של 15% בשנה האחרונה, ועלייה מטאורית של 40% מאז שנת 2011.