אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כותרות סיום ופרידה צילום: חיים צח

כותרות סיום ופרידה

חלוצת הקולנוע הישראלי וזוכת פרס ישראל, ליה ון ליר, נפטרה ביום שישי בגיל 90. כלכליסט מצדיע לאשה שלימדה את הקהל בארץ מה זה לאהוב קולנוע

15.03.2015, 09:11 | איתי לב

ירושלים היא עיר רבת־סמלים. תאוריית הכאוס - שמדברת על משק כנפי פרפר במקום אחד המחולל ומשפיע על התרחשויות בעולם כולו — מקבלת משנה תוקף כאשר הדברים אמורים בירושלים. הכל קרוב, כמעט הכל קדוש, הכל נפיץ, יש נציגות לכל הדתות והתרבויות, ומי שלא נמצא כאן פיזית יראה הכל בטלוויזיה.

המציאות הזאת מייצרת חיכוך מתמיד, מזמנת אל קרבה קבוצות קיצון, מתפקדת ככלי שרת פוליטי, מעוררת פרובוקציות וגילויי גאווה לאומית יוקדים עם סממנים על גבול האירוטיים (עיינו ערך בירתנו "הנצחית והבלתי מחולקת לעולם"), ולעתים ירושלים היא גם פשוט פיסת נדל"ן שאפשר לסרסר את קדושתה, כמו במקרה הולילנד.

על כל פנים, מעטים הם האנשים שהצליחו להביא בשורה אחרת לעיר הקודש - את בשורת רוח התקופה, ההתחדשות, ההשכלה והנאורות. ליה ון ליר עשתה זאת, וכך הפכה לסמל מופת ירושלמי של תרבות, אמנות יפה וחתירה לידע.

ליה ון ליר. כל מי שאי פעם אהב סרט ישראלי חב תודה לפועלה, צילום: חיים צח ליה ון ליר. כל מי שאי פעם אהב סרט ישראלי חב תודה לפועלה | צילום: חיים צח ליה ון ליר. כל מי שאי פעם אהב סרט ישראלי חב תודה לפועלה, צילום: חיים צח

היא הגיעה לארץ ישראל לביקור ב־1940 והשתקעה בה עד יומה האחרון. הוריה שנשארו ברומניה נספו בשואה. בארץ היא פגשה את בעלה, וים ון ליר, טייס וחובב קולנוע, ויחד החלו השניים במסורת ערבים של "מועדון הסרט הטוב" בחיפה ובתל אביב. אותם מועדונים היוו את הבסיס לכמה ממוסדותיו החשובים ביותר של הקולנוע הישראלי. ון ליר עומדת מאחורי שרשרת הישגים: הקמת ארכיון הקולנוע הישראלי, הקמת סינמטק חיפה וסינמטק ירושלים, וייסודו של פסטיבל ירושלים לקולנוע בינלאומי. על מפעל חייה זכתה בפרס ישראל.

הקולנוע הישראלי מרכין ראש לזכרה של ון ליר שמתה ביום שישי בגיל 90 — האשה שאהבה קולנוע ונשארה נאמנה לאהבתה זו עד יומה האחרון. התשוקה לקולנוע היא הצימאון לידע ולביטוי חי של רגשות, הפתיחות לקדמה רעיונית ולכיבוש מחוזות חדשים, והתעוזה לשבור גבולות ישנים אל עבר הלא מוכר.

ממש כמו ון ליר, כאשר נדבקת בחיידק הסינמטי, לא תרשה לעצמך לוותר על שום פתיחה של פסטיבל סרטים שבו יוקרן סרט אזוטרי שנעשה במדינה נידחת, המספר על משפחה אלמונית ובכוחו לשנות את תפיסת עולמך לתמיד.

וכאשר אוהבי קולנוע מכל קצוות תבל נפגשים, על המסך או פיזית כמו בפסטיבל ירושלים שיזמה, נוצר דבר פלאי שהוא נחלתו הבלעדית של האדם - הדיאלוג. אותה המצאה מבורכת המעניקה לנו את הכוח לספר במילים מי אנחנו ומה אנחנו רוצים, ומאפשרת לנו להכיר באחר וברצונותיו, ולהבין כיצד אנחנו יכולים לגשר בין העולמות כדי למצוא שקט ורווחה במשפחת האדם.

ליה ון ליר היתה נפש פורצת דרך כזאת. אקטיביסטית, נמצאת בכל מקום, מתעניינת, כמי שידעה שמטרתה חשובה למדינה הצעירה בבנייה של מסורת אמנותית ומורשת חילונית והומניסטית.

כל מי שעוסק בקולנוע היום בישראל, וכל מי שאי פעם צפה ואהב סרט ישראלי דובר עברית, חב תודה לפועלה של האשה המיוחדת הזו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות