אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"סחיטת הבנק היתה יכולה להביא לנזק כלכלי גבוה מזה של צוק איתן" צילום: יריב כץ

בלעדי לכלכליסט

"סחיטת הבנק היתה יכולה להביא לנזק כלכלי גבוה מזה של צוק איתן"

נחשפות עדויות נוספות של בכירי המערכת הבנקאית בארץ בפרשה שבה אלירן רוזנס ניסה לסחוט את בנק לאומי. המשנה למנכ"לית לאומי העריך כי היתה נוצרת פאניקה בציבור ושייתכן שהיה נגרם נזק של מיליארדי שקלים למשק

16.03.2015, 06:54 | זוהר שחר לוי

"אירוע זליגת מידע בסדר גודל שכזה יכול לשתק את הפעילות הכלכלית במדינה למספר שבועות. השפעת אירוע שכזה יכולה להיות קשה מזו הכלכלית של מבצע צוק איתן", כך העיד במשטרה בחודש נובמבר האחרון המשנה למנכ"לית בנק לאומי, דני צידון, זמן קצר לאחר שהתקבלו בבנק מכתבי הסחיטה הראשונים על ידי העובד לשעבר בלאומי־קארד, אלירן רוזנס.

קראו עוד בכלכליסט

צידון התריע מפני הנזק העצום שייגרם לבנק ולמדינה אם יפורסם המידע שבידי הסוחט. צידון מסר את עדותו בבנק בפני חוקרי להב 433 מלווה ביועץ המשפטי של הבנק, עו"ד חנן פרידמן. אתמול נחשפו ב"כלכליסט" חקירותיו של רוזנס עצמו בלהב 433 לאחר שגורש מתאילנד ונעצר בישראל. רוזנס, העומד לדין על עבירות חמורות של סחיטה באיומים, הונאה, קשירת קשר לפשע ועוד, נאשם כי ניסה לסחוט את הבנק על ידי מאגרי המידע שגנב לפני עזיבתו את החברה. כעת נחשפות גם עדויותיהן של אנשי הבנק והמערכת הכלכלית בארץ, שהעידו במשטרה בטרם נעצר רוזנס.

"אירוע בסדר גודל לאומי"

"פרסום הפרטים", העיד צידון, "כאשר מדובר בכמות הלקוחות העצומה אותה סיפק הסוחט ובכמות הכוללת העצומה עליה הוא מצהיר, תגרור נזק עצום ותגרום לאירוע בסדר גודל לאומי".

שחרור הנתונים הללו ייצור, קרוב לודאי, לצד הנזק הכלכלי העצום, גם מצב של פאניקה בציבור", הוסיף. "30% מאזרחי המדינה ימצאו עצמם תלויים באוויר, בחוסר ביטחון, והסיטואציה הזו תביא לנזק בשווי של מיליארדים רבים". צידון הוסיף כי תרחיש זה יוביל לכך שלקוחות ימהרו למשוך כספים ולסגור את חשבונותיהם.

לדברי המשנה למנכ"לית ניסיון לבטל את כלל כרטיסי האשראי המדוברים "יגרום למחסור במזומנים בציבור". דבר כזה אף דורש זמן, אמר, ואינו אפקטיבי כי ניתן לבצע עסקאות בחו"ל. בנוסף, ציין כי קיימים בקבצים המדוברים נתונים של חשבונות בנק ואת אלו יש קושי רב לשנות וההליך הוא ארוך ביותר. "האפשרות לצמצום נזקים נוכח אירוע שכזה מצומצמות", העיד.

מימין: אלירן רוזנס ופרקליטו עו"ד בועז קניג בביהמ"ש, צילום: יריב כץ מימין: אלירן רוזנס ופרקליטו עו"ד בועז קניג בביהמ"ש | צילום: יריב כץ מימין: אלירן רוזנס ופרקליטו עו"ד בועז קניג בביהמ"ש, צילום: יריב כץ

תחושת הלחץ היתה כה גבוהה שצידון חשש מהורדת דירוג האשראי של הבנק.

גם סגן המפקח על הבנקים, צוריאל תמם, מסר עדות בפרשה. "לפרסום פרטים אודות מספר כה גדול של לקוחות תהיה השפעה משמעותית", אמר. "הדבר יכול בהחלט לגרום לפגיעה באמון הציבור בחברת כרטיסי האשראי ואף בכרטיסי אשראי בכלל כאמצעי תשלום". לדברי תמם, פגיעה כזו במוניטין "יכולה בהחלט להביא לנטישת לקוחות, או להביא לאי־סדר שבו לקוחות יבקשו לחסום או להחליף כרטיסים, או לסגור או להחליף חשבונות או בנק".

"ראינו שלא היתה פריצה"

העדויות של עובדי לאומי מספקות הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים. ב־31 באוקטובר 2014 נגבתה עדות מאיש אבטחת המידע של הבנק, בני אמזלג: "התקבלה במחלקת הדוברות ולמנכ"ל הודעת דוא"ל שנראית כסחיטה. להודעה צורפו שני לינקים לדרופבוקס: לינק שהכיל קובץ doc ולינק שהכיל קובץ excel. לשני הקבצים היתה סיסמה שעל פי ההודעה הינה מספר תעודת הזהות של דוד ברודט".

לפי אמזלג, הקובץ הראשון הכיל 3 עמודים שבהם כותב הסוחט שיש בידיו פרטי כרטיסי אשראי ולקוחות של הבנק וכדי שהוא לא יפרסם זאת בתקשורת "הוא מבקש ניצור איתו קשר עד תאריך 1.11.14 בשעה 12:30". הקובץ השני הכיל מעל 300 אלף רשומות שהתוכן הינו מספר כרטיסי אשראי של לאומי ולאומי־קארד. הרשומות גם הכילו מספר ת"ז, כתובת, מין ושמות.

"קיבלתי דיווח ממרכז הבקרה", העיד אמזלג, "ואז התחלתי בתהליך התחקור של העובדים". אמזלג גם נתן מספר שמות של חשודים פוטנציאלים, עובדים שפוטרו.

גלעד קהת, סמנכ"ל משאבי אנוש ומטה בחברת לאומי קארד, העיד במשטרה על הנזקים הישירים שהיו נגרמים לבנק לו היה המידע דולף. "ההערכה שלנו שסכום הנזק, כפי שאמרתי במידה והמאגר היה דולף, היה בין שמונים למאה מיליון שקל", אמר.

סנגורו של רוזנס, עו״ד בועז קניג: "המדובר בעובד מצטיין לשעבר של בנק לאומי, שחש עצמו כקורבן של המערכת. הנאשם לא התכוון להפיץ את הנתונים מעולם לא ביקש להפיל את מערכת הבנקאות הישראלית ואף לא להפיל בנק״.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות