אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שער החליפין האפקטיבי של השקל מדגיש את מגבלות הכוח של בנק ישראל

שער החליפין האפקטיבי של השקל מדגיש את מגבלות הכוח של בנק ישראל

למרות המאמץ האדיר של הנגידה לתמוך ביצואנים, השקל ממשיך להיות חזק מול סל המטבעות ובועת הנדל"ן ממשיכה להתנפח

16.03.2015, 07:53 | זיו שמש ודרור גילאון

מאז הורדת הריבית המפתיעה לפני שלושה שבועות ל־0.1% התחזק הדולר בכ־2.5% מול השקל. לכאורה, בנק ישראל יכול לרשום לזכותו הצלחה במשימתו להחליש את השקל ולתמוך ביצוא. מדובר במשימה חשובה במיוחד, שכן הוועדה המוניטרית נחושה להחליש את השקל גם במחיר של סיכון בניפוח בועות אשראי ונדל"ן. אלא שבעוד שער החליפין פרץ בשבוע שעבר את מחסום 4 השקלים לדולר, היורו דווקא צנח לשפל של כ־13 שנה. בהיבט זה מעניין לראות את התנהגות שער החליפין האפקטיבי של השקל. שער זה מייצג ממוצע גיאומטרי של 28 מטבעות מ־38 מדינות שהן שותפות הסחר העיקריות עם ישראל על פי משקלן.  

קראו עוד בכלכליסט

הורדת הריבית הובילה להתחזקות של 1.8% בשער החליפין האפקטיבי, אולם אם ננטרל את אפקט ההפתעה של ימי המסחר הראשונים, נראה שמאז השקל חוזר להתחזק. מהשיא שנרשם ב־2 במרץ, התחזק השקל בכ־1%. כלומר, בנק ישראל עדיין לא מצליח להשיג את המטרה המרכזית שבגינה הריבית בישראל כה נמוכה, והתחזקות הדולר קשורה יותר לנעשה בעולם ופחות למדיניות המוניטרית האגרסיבית.

רכישה חריגה של דולרים

 

היות ששער השקל מול היורו נגזר משערי היורו מול הדולר והשקל מול דולר, בנק ישראל יכול להשפיע על שער החליפין בעיקר דרך הדולר. זו גם הסיבה שבנק ישראל רכש בפברואר סכום חריג של כ־800 מיליון דולר מעבר לתוכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז בישראל על שער החליפין.

אעלוסטרציה, צילום: בלומברג אעלוסטרציה | צילום: בלומברג אעלוסטרציה, צילום: בלומברג

למרות התנערותו של בנק ישראל מהשפעתו על מחירי הנדל"ן הגבוהים, אלו שמתלבטים אם לרכוש דירה נשארים כמעט ללא ברירה. התשואות האפסיות הגלומות במכשירי ההשקעה הקונבנציונליים, לצד עלויות משכנתא נמוכות, משתלבות היטב עם חוסר אמונה לגבי האפשרות שמחירי הנדל"ן יירדו. בהתאם, היקף המשכנתאות במשק ממשיך לעלות ובועת הנדל"ן ממשיכה להתנפח. מאז הורדת הריבית דובר רבות על כ־50 מיליארד השקלים שמושקעים בקרנות כספיות, שרובן גובות דמי ניהול גבוהים מהתשואה הגלומה בהן בסביבת הריבית הנוכחית. המשקיעים נאלצים לבחור בין מכשירי השקעה דומים אך זולים יותר אשר יעזרו להם לשמור על תשואה נומינלית חיובית, לבין הגדלת הסיכון.

שתי הבחירות לגיטימיות, אך כל משקיע יודע שלפעמים עדיף לקבל תשואה אפסית מאשר להפסיד על אלטרנטיבות. בתחום הנדל"ן נדמה שהפיתוי הגדול שמציעה המשכנתא הזולה, בחסות בנק ישראל, דומה להגדלת הסיכון בשוק ההון. אם במקרה הממשלה החדשה תצליח לשכנע שיש ביכולתה לשנות באופן משמעותי את הדינמיקה בשוק הנדל"ן, אזי ייתכן שאלו שרוכשים דירות מהיעדר אלטרנטיבות, יצטערו שלא בחרו באופציה של תשואה אפסית אך בטוחה.

מבחינת בנק ישראל, נראה שבשלב זה התוצאה "תקועה באמצע". מחד, השקל עדיין חזק מדי, ומאידך, בועת הנדל"ן ממשיכה להתנפח. מבחינת המשקיעים כדאי לציין תופעה הקשורה לתשואות האג"ח הארוכות. ביום שלישי שעבר איבדו המדדים בניו יורק יותר מ־1.5%. חלק מהפרשנים בארה"ב תלו את הירידות בעיקר בחששם של המשקיעים שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית ברבעון השלישי של השנה.

אך בעוד משקיעי המניות נלחצו מהעלאת הריבית המתקרבת, התשואות באג"ח האמריקאיות לעשר שנים דווקא ירדו. ביום חמישי פורסם נתון צריכה מאכזב שהוביל שוב לירידת התשואות לעשר שנים באג"ח הארוכות, זאת מתוך הערכה מחודשת שהעלאת הריבית תידחה.

תשואות האג"ח באירופה

גורם אחר שמסביר את העוצמה בשוק האג"ח הוא התשואות באירופה. בשבוע שעבר הבנק המרכזי האירופי החל ליישם את תוכנית ההרחבה הכמותית שבה רוכש הבנק אג"ח בהיקף של כ־60 מיליארד יורו בחודש. בניגוד לעליית התשואות באג"ח הארוכות של ממשלת ארה"ב בזמן ההרחבה הכמותית של הפד, תשואות מרבית אג"ח המדינות באירופה ירדו בחדות יחסית. ההשקעה האלטרנטיבית לאג"ח ארה"ב היא אג"ח גרמניה, שבה ירדו התשואות לשפל חדש של כ־0.2% לעשר שנים. בסוף השבוע גילם עקום התשואות של האג"ח הגרמניות תשואות נומינליות שליליות עד מח"מ של שמונה שנים.

התשואות הנמוכות באירופה מהוות סוג של הגנה מפני עליית תשואות משמעותית בארה"ב ובעקבות כך גם מפני עליית תשואות בישראל. אך אליה וקוץ בה, שכן רמת השפל של התשואות באירופה בשילוב עם התרסקות של כ־24% בשער היורו מול הדולר בעשרת החודשים האחרונים מרחיקה משקיעים פוטנציאליים.

בנסיבות הנוכחיות לא ברור איזה משקיע שאינו אירופי המחויב רגולטורית להחזיק אג"ח ממשלתיות, יחפוץ להשקיע באג"ח המבטיחות הפסד עוד לפני ההיחלשות של המטבע. מעבר לכך, אם תוכנית ההרחבה הכמותית תצליח לעודד במשהו את הכלכלה האירופית, כפי שהתרחש בארה"ב, אזי תשואות כה נמוכות יהפכו ללא מוצדקות. 

השורה התחתונה: הורדת הריבית בישראל עדיין לא השיגה את מטרתה, והתחזקות הדולר קשורה יותר לנעשה בעולם ופחות למדיניות המוניטרית האגרסיבית.

זיו שמש הוא מנכ"ל קרנות הנאמנות והפיננסים במנורה מבטחים.דרור גילאון הוא סמנכ"ל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות

תגיות