אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בכירי המשק מצביעים על רעיונות להזניק את הכלכלה צילום: שאול גולן, אביגיל עוזי, עמית שעל

בכירי המשק מצביעים על רעיונות להזניק את הכלכלה

מטיפול חירום ברגולציה, דרך הגברת תחרות בהייטק והורדת מס חברות ועד שינוי מוסר התשלומים. עצות לממשלה החדשה ולשר שיתיישב על הכיסא הלוהט באוצר

16.03.2015, 06:52 | כתבי כלכליסט

סטף ורטהיימר מייסד ישקר, חתן פרס ישראל: "האתגר המרכזי הוא יצירת מקומות עבודה"

 

 , צילום: אביגיל עוזי צילום: אביגיל עוזי  , צילום: אביגיל עוזי

דעה רק רציונליות בבחירות האלה אין פריבילגיה להמתין לקאמבק או לחכות להגרלה נוחה. הבחירות האלה, יותר מקודמותיהן, עוסקות בחיי היומיום שלנו נעמה סיקולר, תגובה אחתלכתבה המלאה

האתגר המרכזי שעמו עומד שר האוצר הנכנס להתמודד הוא יצירת מקומות עבודה והכשרתם של תושבי ישראל למקצועות שיאפשרו להם להתפרנס בכבוד. הדגש הוא על הכשרה מקצועית שתאפשר לאנשים להרוויח יותר.

 

נושא התעסוקה הוא לא רק האתגר החשוב ביותר של שר האוצר הנכנס, אלא גם הראשון שעליו לטפל בו ולחנך את תושבי ישראל לרכוש מקצוע שיסייע להם להתפרנס בכבוד. יש לחזק את החיבור בין האקדמיה לצורכי התעשייה של מדינה.

האישיות הרצויה בתור שר האוצר היא אדם בעל ניסיון עם המילה עבודה. פרסונה מהסוג שעבד בתעשייה והצליח ליצור ערך מהותי בפעילותו. התכונה הכי חשובה של שר האוצר הנכנס היא להיות אדם שמבין את חשיבות ההון האנושי בישראל ושככזה, יידע איך לעצור את העזיבה של צעירים את המדינה. תעשייה היא כלי עולמי לחיזוק מצבה הכלכלי של האוכלוסייה והכלכלה.

ורדה אלשיך, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר: "חייב לקבל גיבוי"

 

 , צילום: יובל חן צילום: יובל חן  , צילום: יובל חן

הצעד הראשון שצריך לעשות שר האוצר החדש הוא ללמוד במאה הימים הראשונים לכהונתו את הצעות החוק שעומדות על הפרק, ולהיוועץ באנשי מקצוע הנוגעים לכל הצעה - גם כאלה שמחוץ למשרדי האוצר והמשפטים.

 

לטעמי, התכונה החשובה ביותר לשר החדש היא לזכות בגיבוי של ראש הממשלה. הוא צריך להיות בעל אומץ שיוכל להעביר גם דברים לא פופולריים, אבל האומץ לא יספיק בלי גיבוי ראש הממשלה.

חגי בדש מנכ"ל פסגות: "יוקר מחייה וגירעון בשליטה"

 

 , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן  , צילום: אוראל כהן

התמודדות עם יוקר המחיה, אישור התקציב, היקף הגירעון, סביבת הריבית והאינפלציה הנמוכות, חיסכון הציבור וצמיחת המשק - אלו הן הסוגיות הבוערות שאיתן יצטרך להתמודד שר האוצר הבא.

 

נכון להיום, צפוי הגירעון ב־2016 לעמוד על יותר מ־3% מהתוצר, זאת לעומת יעד של 2.75%. רפורמות להורדת יוקר המחיה כגון הפחתת מסים או סבסוד בשוק הדיור ידרשו מקורות תקציביים, כאלו שלא קיימים כיום. לכן, יש להתמקד בעידוד התחרות ופתיחת המשק לסחורות. בנוסף, הממשלה תידרש להתחשב בכך שההוצאה האזרחית בישראל היא מהנמוכות במדינות ה־OECD, וכי קיצוץ בתקציב הביטחון הוא תמיד מכשול פוליטי משמעותי.

המשך תמיכת בנק ישראל ביצואנים עשויה להביא לריבית מוניטרית נמוכה יותר ואף שלילית, כזו התומכת בהתחזקות הביקוש לנדל"ן ולאשראי צרכני, ועשויה להביא את רמת המינוף של משקי הבית הישראליים עד כדי סיכון למשק. שר האוצר יצטרך למצוא דרכים אחרות להקל על היצואנים, כך שלבנק ישראל יתאפשר לנהל מדיניות מוניטרית שלא מגיבה לשינויים בשוק מטבע החוץ בלבד.

ארנה ברי סגנית נשיא EMC: "לטפל קודם כל בנושא החינוך"

 

  , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן   , צילום: אוראל כהן

 

 

האתגרים המיידיים שיעמדו בפני שר האוצר הבא הם טיפול בחינוך, בבריאות ובקשישים במדינה. בטווח הבינוני האתגר הוא דיור בר־השגה, ובטווח הארוך מדובר בהרחבת מנועי הצמיחה במשק ולאו דווקא יצירת תחרות בהייטק, אלא יצירת משק בעל בסיס רחב יותר.

 

התחום הראשון שבו יש לטפל הוא החינוך. יש כמה רפורמות שחייבות לעבור, כמו החלת לימודי ליבה על כל האוכלוסייה, הפניה של יותר תלמידים למקצועות שיש בהם עתיד ברור וצמצום מספר התלמידים בכיתה. חשיפה לחינוך צריכה להיות גורם משווה מבחינה חברתית, בדיוק כמו הצבא. היא צריכה להוציא אנשים ממעגל העוני בדור אחד או שניים. אחרי החינוך יש לטפל בדחיפות בנושאי הבריאות והקשישים.

כמה נושאים בוערים כמו יוקר המחיה, דיור בר־השגה ופיתוח הפריפריה דרים בכפיפה אחת, ואפשר לפתור אותם באמצעות מעבר צה"ל ובסיסי המרכז לנגב. פינוי שטחי צה"ל בגוש דן לטובת דיור בר־השגה ומעבר של בסיסים לנגב יביא גם לתעסוקה איכותית בפריפריה.

שר האוצר צריך כישורים פוליטיים, אבל נדרש מישהו שמבין בכלכלה, ויש הבדל בין יכולת כלכלית ליכולת ביצועית.

דן פרופר יו"ר אסם: "צמיחה היא המפתח העיקרי"

 

 , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן  , צילום: אוראל כהן

 

היעד הראשון של שר האוצר הוא שמירה על יציבות. מצב הכלכלה טוב בסך הכל, אבל יש סכנות: אירופה במיתון, סין יורדת בקצב הצמיחה והעולם הפכפך. היעד השני הוא טיפול במצוקות הציבור, במיוחד בנושא הדיור. רשות מקרקעי ישראל חייבת להפשיר קרקעות לפי קריטריונים של מחיר סופי נמוך, ובעיקר להוציא לפועל את מה שכבר תוכנן.

 

הנקודה השלישית היא צמיחה. כולם מדברים על חלוקה אחרת של העוגה בין העשירונים, ואף אחד לא מדבר על גידול העוגה, שהיא הדרך הנכונה לפתרון הבעיות. זה לא תהליך פשוט, אבל זה אפשרי.

שר האוצר צריך להיות בעל תפיסה רחבה מאוד של הנושאים הכלכליים ולהבין בכלכלה באופן אישי, גם אם יש לו צוות נהדר במשרד. הוא מי שצריך לקבוע את סדרי העדיפויות.

שנית, הוא צריך להיות בולדוזר. לא מספיק להחליט ולתת הנחיות, צריך לדאוג שהן יבוצעו. הוא צריך להיות מנהיג פוליטי שיידע להתגבר על לחצים וגחמות של שרים אחרים, וצריך לדעת לעמוד בנחישות גם מול ראש הממשלה.

אברהם שוחט שר האוצר לשעבר: "לא ללכת נגד פקידי האוצר"

 

 , צילום: אלכס קולומויסקי צילום: אלכס קולומויסקי  , צילום: אלכס קולומויסקי

סף הכניסה לתפקיד שר האוצר הוא מה שנכון לכל איש ציבור: שיהיה איש ישר, שיראה לנגד עיניו רק את טובת המדינה ואזרחיה ושישים בצד את השיקולים האישיים. הוא חייב להשתחרר מהצרכים הפוליטיים האישיים שלו. הדבר הבא שחשוב הוא תפיסת עולם: כיצד המסים ישמשו להקטנת אי־השוויון, מה עמדתו בנוגע להפרטה ומה לעשות בכסף הגדול שבידי המדינה.

 

שר האוצר צריך ניסיון. עליו להכיר את המשק ואת העולם הכלכלי. חשוב שיידע כיצד עובדים הכנסת והמנגנון הממשלתי, ולכן חשוב שיהיה לו ניסיון פרלמנטרי.

שר האוצר צריך לדעת לעמוד על שלו מול ראש הממשלה. הוא לא צריך לייצר מריבות, אבל חשוב שראש הממשלה יידע שהאוצר על אגפיו הוא מערכת משומנת ומובילה. שמעתי את לפיד אומר על אגף התקציבים דברים חסרי שחר. גם בתקופתי היו מחלוקות עם האגף. הוא התנגד להקמת מתקן ההתפלה הראשון באשקלון, להקמת חברה ממשלתית שתנהל את סלילת כביש 6 ולחוק ביטוח בריאות ממלכתי. השר צריך לדעת להתמודד עם הפערים האלה, אבל בלי לפגוע בכוונות ובמוניטין המקצועי של אנשי האגף, ואי אפשר ללכת נגדם.

עו"ד צבי האוזר, לשעבר מזכיר הממשלה: "להכפיל את היצוא למזרח"

 

  , צילום: אלכס קולומויסקי צילום: אלכס קולומויסקי   , צילום: אלכס קולומויסקי

יש שלושה אתגרים לאומיים ששר האוצר צריך להתמקד בהם. הראשון הוא התמקדות בתוצאות ולא בתהליכים. זה יוביל לצמצום דרמטי בבירוקרטיה ובתהליכי קבלת החלטות, ולכן זה גם יהפוך למנוע מרכזי לצמיחה פנימית. במסגרת זו חייבים להכניס את מרכיב הזמן כמשאב לאומי לצד מרכיב הכסף, כלומר לקבוע יעדים מדידים בלוח זמנים לפעולות הממשלה, ולא רק יעד תקציבי.

 

היעד שני הוא תוכנית חומש להכפלת היצוא לשוקי המזרח - סין, הודו, יפן, דרום קוריאה. זהו יעד בר־השגה שחייב מיקוד לאומי. היעד השלישי הוא הגדלת התיירות הנכנסת. שלושת אלו נמצאים יחסית "מתחת לפנס", ואפשר לעשות את זה מחר בבוקר.

הצעד הראשון שצריך שר האוצר הבא לבצע הוא להגביר את הוודאות הרגולטורית - במערכת היחסים בין הממשלה לבין כלל הגורמים במשק שתלויים ברגולציה, יש אינטרס ציבורי וכלכלי להבטיח סביבת עבודה והשקעה טובה.

גיורא ירון משקיע סדרתי: "אפשר לקצץ בביטחון"

 

  , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל   , צילום: עמית שעל

שר האוצר הבא צריך להיות איש העולם הגדול, כזה שמבין את הכלכלה המודרנית ואת העולם התחרותי שאנחנו חיים בו ויוצר תנאים מתאימים ליזמים לשם פיתוח מקומות עבודה בארץ. המטרה אינה שיזמים ימשיכו למכור חברות עד שייצא להם הכסף מהאוזניים, אלא לבנות "אמדוקסים", חברות גדולות וטובות שמייצרות אלפי מקומות עבודה.

 

המדינה לא צריכה לחתוך מהעוגה, אלא להגדיל אותה: במקום לייצר בעצמה מקומות עבודה - לתת ליזמים תנאים ליצירת מקומות עבודה. מי שיעלה מסי עשירים רק יבריח הון אל מחוץ למדינה. נושא הדיור, למשל - איפה משקיעים אנשים שיש להם? בדיור בהודו, בסין ובאירופה, שם נותנים תמריצים.

נוסף לכך, על הממשלה למנות שר חדשנות, כפי שנעשה בדרום קוריאה ובהודו. במקום שההייטק ינוהל בנפרד במשרדי האוצר, הכלכלה והמדען הראשי, נדרש שר בעל כוח וסמכויות שיקדם יצירת תנאים לשגשוג הענף כקטר שאחריו רכבת אשר מצמיחה ענפים נוספים. בתקציב משרד הביטחון בהחלט אפשר לקצץ, בו ובמשרד החינוך יש המון כסף, אבל הוא לא מנוהל נכון. כשיש המון כסף אפשר להתייעל.

פרופ' דן שכטמן , חתן פרס נובל לכימיה: "שר צריך ראיית עולם רחבה"

 

 , צילום: אלעד גרשגורן צילום: אלעד גרשגורן  , צילום: אלעד גרשגורן

שר אוצר צריך להשקיע בראש ובראשונה בחינוך. זה העתיד שלנו וכדי לקדם אותו צריך שר אוצר טוב ושר חינוך טוב.

יש חשיבות רבה למידת השכלתו של השר הבא בתחום שבו הוא יעסוק. שר אוצר צריך לכל הפחות תעודת בגרות. שר אוצר טוב צריך ראיית עולם רחבה וצריך הבנה רחבה בכלכלה. מבין המועמדים ששמם עלה, רובם לא מתאימים. הם לא מבינים את הכלכלה העולמית כראוי, להוציא את מנואל טרכטנברג. נתניהו היה שר אוצר טוב, כחלון הוא אדם נחמד, אבל את טרכטנברג אני מעריך יותר מכולם.

מרדכי פלדשטיין, מנכ"ל קרן ק.מ.ח: "להציב האיזונים הנכונים בין קפיטליסטית לחמלה"

 

שר אוצר חברתי, חייב להגיע מנוף ילדות חברתי. אדם שחווה בעצמו עוני ומחסור, לא יוכל לעולם להטיל גזירות על שכבות חלשות ולעטוף אותן בדאגה לסוציאליזם. חוסנה של ישראל מושפע באופן ישיר ממארג האוכלוסיות שבה, ומהיכולת של המעמד הבינוני והגבוה, לתת חיים של חמלה וחסד, למי שלא שפר עליו גורלו ואינו מצליח לגמור את החודש. בין אם המדובר בקשה יום מרחובות, בחסר כל מרהט, או בפושט רגל מרעננה. שר אוצר שלא יידע להציב את האיזונים הנכונים בין כלכלה מודרנית וקפיטליסטית, לבין חמלה וחסד למוכי הגורל, וכל דאגתו תהיה לבני המעמד שבו הוא נמצא; הוא בעיני עוד כוכב לרגע, שאינו מבין דבר וחצי דבר בבניית חברה יהודית ובהגשמת החלום הישראלי.

קרן קמח בראשותי, מיישמת את הפרקטיקה הזו הלכה למעשה, כאשר היא נותנת בידי בני הציבור החרדי, החפצים בכך, כלים מעשיים בדמות הכשרה ללימודים אקדמיים או לימודי מקצוע המאפשרים להם חיים של פרנסה בכבוד. איננו מטיפים לאדם חרדי על דרך החיים בה בחר, כמו שאיננו מתנשאים עליו בגלל השקפתו ואורח חייו. במקום זאת, אנו עוסקים במתן הזדמנות, בעשייה חברתית מתקנת, בבניית המשותף והמאחד, שייתן לכולנו חיים טובים יותר בארץ הזו.

הצ'אנס להיות שר אוצר יעיל ומוצלח בסייעתא דשמיא, הוא למי שיש לו ידע מוקדם בתחום שעליו הוא מופקד, ולא מי שיזלזל בידע שעליו לרכוש מאנשי מקצוע ומפקידי משרדו. יחד עם זאת, גם על מרדכי היהודי, לאחר שהסב לעמו את אחד הניצחונות המפוארים נאמר: "ורצוי לרוב אחיו" תוהה התלמוד בבלי, איך ייתכן שלאחר מסכת כה מפוארת לא היה רצוי "לכל אחיו" ? מסבירה הגמרא, שהמחלוקת נבעה סביב העובדה שמרדכי שהיה מבכירי הסנהדרין הפך להיות משנה למלך והחל לעסוק בפעילות ציבורית, היו שלא ראו בעין יפה את השילוב הזה, אך מרדכי הבין שכדי להבין את צרכי העם – עליו לעסוק גם בפעילות ציבורית ו'לרדת אל העם'.

מנהיגות מגלומנית של 'אני ואפסי עוד'. היא מנהיגות הרסנית, דורסנית ותבוסתנית. למי שלא יהיה שר האוצר הבא של מדינת ישראל, אני רוצה לומר: פעל בתבונה ולא באמוציות. ברגישות ולא באטימות. בענווה ולא ביהירות. שתף, התייעץ, למד והוסף ללמוד, כי אינך יודע כל. אם כך תנהג, כי אז תמצא בנו שותפים נאמנים לעשיה מכוננת ובונה, שתאפשר לכל סוגי המגזרים במדינת ישראל, חיים טובים יותר זה לצד זה.

 

גדי לסין נשיא שטראוס: "הדבר הראשון לעשות זה להקשיב לנציגי המשק"

 

האתגרים המרזיים שבפניהם יעמוד שר האוצר הנכנס יתמקדו בבלימת ההאטה במשק לצד שמירה על מנועי צמיחה, שיהוו עוגנים אשר ייצבו את הכלכלה בתקופה של משבר גלובלי. מעמדו של השקל אל מול המט"ח, צמצום הפערים החברתיים והגדלת הפריון, עידוד אוכלוסיות מוחלשות, התמודדות עם משבר הדיור, טיפול ביוקר המחיה - הרשימה ארוכה מאוד, אך מסתכמת בעיניי בשורה אחת: תחושת הקושי של האזרח הממוצע בישראל. יותר מדי אנשים מרגישים שיותר מדי קשה להם. זו בעיה עמוקה וניתן לטפל בה.

אני מאמין שהדבר הראשון ששר האוצר צריך לעשות זה לכנס נציגים מכלל הסקטורים במשק ופשוט להקשיב. לנסות למפות את הבעיות המשותפות, להבין את עומק המשבר בכל סוגיה ולנסות למפות יחד סדר עדיפויות לאומי.

שר האוצר הבא לא חייב בעיניי להיות כלכלן מדופלם. חשוב יותר שיהיה מנהיג שיודע להקשיב, להסיק מסקנות ולהוביל שינוי. כזה שיודע לרתום את אלו שמעליו ואת אלו שמושפעים מהחלטותיו למשימה משותפת. השכלה וניסיון חשובים תמיד, אבל הם לא מחפים על היעדר חזון ויכולת ביצוע.  

 

יונה פוגל, מנכ"ל פז: "הפתרון לבעיית הדיור הוא בהיצע ובתשתיות"

 

 , צילום: יריב כץ צילום: יריב כץ  , צילום: יריב כץ

האתגר המרכזי של שר האוצר יהיה צמצום הפערים בחברה הישראלית, ויצירת אמון והבנה כי התפתחות המגזר העסקי לא באה על חשבון השכבות החלשות. על שר האוצר לייצר תנאים שיאפשרו לכל אזרחי ישראל ליהנות מפירות הצמיחה הכלכלית.

 

צריך למצוא פתרון לבעיות החברתיות עם תוכנית מסודרת לאורך זמן. הבעיה בדיור היא היצע ולא תמחור, אבל ללא תשתיות הבעיה תימשך. מי שלא מבין שמדינת ישראל תגדל ולא ייצור תשתיות תחבורה, אנרגיה ותעסוקה, יציב את המשק בפני שוקת שבורה.

אחרי הבחירות שר האוצר יצטרך להתמקד בהחזרת המשק למסלול של צמיחה, אשר נשחקה מאוד בשנים האחרונות. כדי לעשות זאת יצטרך השר, בתיאום וגיבוי מלא של ראש הממשלה, להחזיר למגזר העסקי את האמון, הרצון והתיאבון להשקיע. כי ללא השקעות של המגזר העסקי לא תהיה צמיחה, לא ייווצרו מקומות עבודה חדשים, ונמשיך להתמקד באיך מחלקים את העוגה שלא תגדל ולא תהיה גדולה מספיק לענות על כל צורכי המשק. השר צריך להיות אמיץ כדי לעשות סדר ולהחליט מה עושים, גם אם זה יאכזב חלק מהציבור. 

אריק שור, מנכ"ל תנובה: "האתגר המרכזי הוא שיפור כושר התחרות במשק"

 

  , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל   , צילום: עמית שעל

תפקיד שר האוצר בחורג בהרבה מתפקיד "הקופאי הלאומי". השר מתווה מדיניות ודרך התנהלות כלכלית וחברתית, וככזה עליו להיות בעל עוצמה פוליטית גדולה ביותר כדי שיוכל לממש את מדיניותו. כן עליו להיות בעל תפיסת עולם חברתית מתקדמת. היכולת להשפיע על אורח חיינו כאזרחים, דרך קביעת סדרי עדיפויות והקצאת משאבים, הנה קריטית לאיכות חיי היומיום של כל אחד ואחת מאיתנו.

שר האוצר יגלה במהרה כי האתגר המרכזי האמיתי שעליו להתמודד איתו, בד בבד עם גיבוש תקציב המדינה, יהיה הצורך הבוער לשיפור כושר התחרות ההולך ונשחק של המשק הישראלי, ובלימת מגמת ההאטה בצמיחה שמאפיינת את המשק מאז המשבר הגלובלי של 2008.

על שר האוצר הבא לנקוט מדיניות אקטיבית ואמיצה להאצת הצמיחה, תוך הקצאת משאבים תקציביים ממוקדים לכך. אני סבור כי על שר האוצר, כמו גם על שאר חברי הממשלה, לשאוף ל"צמיחה מכלילה" - כזו שתחלחל לשכבות רבות באוכלוסייה ולא רק לעשירונים גבוהים, כפי שקורה לעתים בתעשיית ההייטק, שממנה נהנים מעטים.

הדרך להצמיח שכבות רחבות במשק צריכה להיעשות באמצעות עידוד השקעות במחקר ופיתוח, במכונות וציוד ובהקמת מפעלים תעשייתיים, במיוחד באזורי פריפריה. לכך יש להוסיף הכשרות מקצועיות, עידוד יצוא, עידוד תעשייה מקומית באמצעות חיזוק מסיבי של עסקים קטנים ובינוניים שמהווים את עמוד השדרה הכלכלי של המשק, שחרור "פקקים רגולטוריים" ועוד. 

רוני בר־און, שר האוצר לשעבר: "תפיסת העולם פחות חשובה, צריך כלכלה איתנה"

 

 , צילום: אלכס קולומויסקי צילום: אלכס קולומויסקי  , צילום: אלכס קולומויסקי

שר אוצר צריך שלוש תכונות: יכולת לקבל החלטות, עמידות מול לחצים ועבודה טובה עם הגורמים המקצועיים - גם לקבל מהם תמיכה כשהעיתונאים והציבור חושבים אחרת, וגם לדעת להוביל אותם כשהצעותיהם לא מתקבלות.

תפקיד שר האוצר לא מתאים ל"נייס גאיי", זה לא לנחמדים. מדובר בעשרות, אם לא מאות, החלטות ביום. צריך לדעת לעמוד מול חבריך לממשלה, שמוחים על כך שדעתם לא מתקבלת, מול בנק ישראל וגם מול הביקורת בתקשורת הכלכלית שיש לה נפח עצום בישראל.

תפיסת העולם אינה חשובה לגמרי, כי אם היא אינה מתאימה למציאות תהיה בעיה. היעד של שר האוצר הוא לייצר כלכלה איתנה, שהמערכת הכלכלית כולה תדע שיש מישהו שעומד למעלה, והאזרחים יוכלו לחיות את חייהם, לפחות הכלכליים, בשלווה.

 

דפני ליף, מנהיגת המחאה החברתית: "שפר את מוסר התשלומים"

 

   , צילום: שלומי מזרחי צילום והפקה צילום: שלומי מזרחי צילום והפקה    , צילום: שלומי מזרחי צילום והפקה

בשליטתו של שר אוצר יש כמה פעולות שיכולות להשפיע תוך ימים ספורים. ראשית, לשנות את מוסר התשלומים של המגזר הציבורי. המשלם הכי גרוע זה המדינה והספקים נכנסים לחובות. שנית, משרד האוצר יכול לעבור כולו להעסקה ישירה. הוא צריך להחליט שמפסיקים לגעת בקופת הביטוח הלאומי שנפרצת כל הזמן, ולשנות את הסנקציות של ההוצאה לפועל שגורמות למשפחות לקרוס. זה בשליטתו. אחר כך שיטפל באופן מיידי בבריאות, בדיור, בעול הכלכלי הבלתי רגיל שנובע מהסיאוב של המערכת.

 

הוא צריך לזכור שאגף תקציבים נמצא שם לפני ואחרי הבחירות. הוא חייב להבין שהוא עובד עם בני אדם, גם אם יש להם הסתייגויות. הוא צריך לרתום אותם לחזון שלו. הצלחתם היא הצלחתו.

התכונה החשובה ביותר לשר אוצר היא חמלה ואהבת אדם. הדבר השני הוא להיות קשוב מאוד לשטח. אוהבים להגיד שהציבור מטומטם, אבל הציבור הישראלי החכים מאוד בהבנה הכלכלית והחברתית שלו. אני מאחלת לנו שר אוצר שיבין שכל פעולה כלכלית משמעותית שמשנה מציאות חייבת לעבור דרך חוכמת ההמון.

הדבר השלישי – יושרה. הוא צריך להאמין בשקיפות. 

 

צבי אקשטיין דקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה: "לא למהר להכריע לגבי התקציב ל־2016"

 , צילום: צביקה טישלר צילום: צביקה טישלר  , צילום: צביקה טישלר

המשימה הראשונה שאליה יידרש שר האוצר הנכנס היא העברת תקציב 2015. מדובר באתגר די נוח, מאחר שההכנסות גבוהות מהמצופה ומהממוצע. הכרעה מיידית על התקציב לשנת 2016 תהיה החלטה כלכלית שגויה, מכיוון שהחלטה כזו לא תאפשר לשר האוצר הנכנס להטביע את חותמו על התקציב.

 

היכולת הגדולה ביותר של שר אוצר היא להעביר רפורמות ולעשות שינויים מבניים במשק דרך התקציב. אם הוא יעביר תקציב דו־שנתי, היכולת שלו להעביר רפורמות תיפגע.

ההכרעה התקציבית הראשונה של שר האוצר הנכנס היא אם לשמור על כלל ההוצאה הנוכחי וכלל הגירעון. ההכרעה השנייה היא טיפול בשוק הנדל"ן, שוק בעל כשל עצום וענק בהיבטים שונים כתוצאה מאי־תפקוד הממשלות הקודמות בתחום, וחוסר תכנון של רפורמות וכל שכן יישומן.

יש שורה של רפורמות שצריך לבצע בתחום הנדל"ן למגורים בישראל, והראשונה בהן היא נושא התכנון. החוק הוא לא הבעיה אלא תפיסת התכנון לקויה. התפיסה שאנשים צריכים לגור בפריפריה ויש להקים ערים חדשות היא שגויה. הם רוצים לגור בערים הקיימות וחלק מהם גם רוצים לגור במרכז הארץ.

רפורמה משמעותית שנייה היא בתחום מימון הרשויות המקומיות, בדגש על מימון התושבים בהן. לעיריות יש כיום קושי ענק להביא תושבים חדשים, וללא פיתוח ובנייה בתחום המסחרי אין להן יכולת לממן את השירותים לתושבים. לכן נדרשת רפורמה במימון הרשויות המקומיות, שתיתן להן תמריץ מספיק להביא תושבים חדשים.

רפורמה שלישית היא במינהל מקרקעי ישראל. יש לנטרל את הדומיננטיות של המינהל, ולאפשר העברת קרקעות לא מתוכננות במרכזי הערים לסקטור הפרטי ולרשויות המקומיות. מדובר ברפורמה קריטית להתפתחות שוק הנדל"ן.

רפורמות נוספות הן תכנון וקידום תהליכי פינוי־בינוי, תמ"א 38 ושיקום שכונות. זאת לצד העלאת הפריון בענף הבנייה והפיכתו לענף מודרני, תוך האצת מהירות הבנייה והכפלתה, בדומה למדינות המתקדמות. יש לבצע גם רפורמה בתכנון הבנייה ופיתוח התשתיות בסקטור הערבי, לצד פיתוח תשתיות תחבורה ברחבי הארץ.

אתגרים בולטים נוספים הם אי־השוויון, העוני, העוני של האוכלוסייה הבוגרת ונושא מערכת הבריאות וקיצור התורים. 

 

דב מורן ממייסדי אם סיסטמס, יו"ר קומיגו: "צריך פה מישהו עם אומץ, שיחשוב מחוץ למסגרת"

 

 , צילום: יובל חן צילום: יובל חן  , צילום: יובל חן

יוקר המחיה ויוקר הדיור בישראל בלתי נסבלים, כך גם תקציב הביטחון שחלקו הגדול והקשיח מוקצה לפנסיה לא הגיונית, הבריאות מוזנחת, החינוך לקוי. שר האוצר החדש יצטרך לחשוב, לבנות תמונה מקיפה ואז לחלק את העוגה. הוא יצטרך לחשוב איך מגדילים את העוגה מבלי להוסיף מסים באופן שרירותי. למשל לחשוב על בניית עיר חדשה, למדינה יש מספיק קרקעות לכך.

 

הייתי רוצה לראות על כיסא האוצר מישהו ביצועיסט, שניהל מערכות גדולות ושלט בתקציבים. שר האוצר הקרוב חייב אומץ וחשיבה מחוץ למסגרת, זה חייב יהיה לבוא עם מקצוענות הולמת.

פנחס ספיר היה שר אוצר לדוגמה. הוא הזיז דברים ועשה פה פרויקטים שהזיזו את המדינה קדימה. בנימין נתניהו יכול להיות שר אוצר טוב. הוא היה בין הטובים שהיו לנו. אבל זאת רק אם הוא לא ישמש גם כראש ממשלה. 

 

יוסי רוזן יו"ר מכון האנרגיה והסביבה: "קודם כל להנמיך ציפיות, שר אוצר הוא לא סופרמן"

 

  , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן   , צילום: אוראל כהן

האתגר הראשון של השר החדש הוא להנמיך את הציפיות. אי אפשר לצפות משר האוצר לפתור את כל הבעיות שהוצגו במערכת הבחירות, כי תהליכים כלכלים מחייבים סדרי עדיפויות. ולכן עליו להגיד שהוא לא סופרמן – הוא שר אוצר.

 

הוא יבחר את הצרכים ביחס ליכולות המשק וינסה להציג תוכנית לטווח ארוך, שהיא לא תוכנית ריאליטי כבקשתך, עם הורדת פתרונות מדף תוך 24 שעות. חייבים קצת סבלנות ולא להוציא כותרות לעיתונים, כי כולם יעמדו עם שעון לבדוק את לוחות הזמנים. בנוסף, יש פה רגולציה חונקת. תראה מה קורה למשק הגז שהרגו אותו. צריך לבוא שר אוצר שייתן כבוד ליזמים ולא רק יחפש את הכותרות.

קודם כל צריך לקחת בחשבון מה התקציב שיש לשר האוצר ומצד שני מה הצרכים ולנסות לאזן בין שניהם. בכל מקום יש צעקות ובכל מקום חסר – בתחומי הדיור, הבריאות, יוקר המחיה, רמת המיסוי. שר האוצר צריך לראות את כל התמונה בלי פתרונות מהירים. לכן אין סיבה ללכת רק אחרי תיאוריות כלכליות ולדבר על גירעון של 1% או 2%.

בנק ישראל מחזיק יתרות מט"ח גדולות ויש יכולת החזרת חובות. בהשוואה לעולם, יש בישראל רזרבות תקציביות והיא יכולה לשנתיים או שלוש להגדיל את הגירעון מתוך הנחה שהמסים שיתקבלו מהגז הטבעי יאזנו את הגירעון שייווצר. אני כלכלן ואומר לך שלא תמיד צריך להיצמד רק לתיאוריות.

אין הכרח ששר האוצר יהיה כלכלן. יש לו צוות באוצר וצוות בבנק ישראל, הוא עצמו צריך להיות מנהיג ולא מובל. יצחק מודעי או פנחס ספיר היו שרי אוצר שאמרו שיש תוכנית מאקרו והולכים בדרך הזאת ויסלחו לי כל אנשי המקצוע עם התיאוריות – חלקם קרסו, חלקם לא רלבנטיים. אני לא מזלזל באיראנים או בדאעש, אבל צריך פרופורציות בינם לבין הדור הצעיר שמשלם מסים ולא מצליח לרכוש דירה. אם שר האוצר יהיה פופוליסט הוא לא יצליח.

במערכת הפוליטית יש אנשים עם קבלות ויש אנשים עם הבטחות. אני לא רוצה לבנות על אלה שמציעים רק הבטחות. שר האוצר הבא חייב להיות מישהו אמיץ, כזה שלא יחשוב על הבחירות הבאות בעוד שנתיים או אחד שאין לו גיבוי פוליטי.

הייתי רוצה לראות אחד כמו בנימין נתניהו בתפקיד של שר האוצר, גם אם אני לא מסכים עימו בתחומים מסוימים. בייגה שוחט היה שר אוצר עם קבלות וסילבן שלום היה שר אוצר מעולה – שלושתם ראו ראייה רחבה ללא פופוליזם.

 

שלומי פוגל, מבעלי השליטה בחברת גולדבונד: "האתגר הוא יצירת עבודה"

 

  , צילום: מיכאל קרמר צילום: מיכאל קרמר   , צילום: מיכאל קרמר

אחד מהאתגרים הוא יצירת מקומות עבודה. זו בעיה שקיימת בכל העולם. מי שאחראי על כך זה לא המדינות אלא אנשי העסקים, אבל הממשלה צריכה לפתח את התשתיות (נמלים, רכבות, כבישים, וחינוך) כדי שנוכל לייצר כאלה. בנוסף הייתי מוריד מס חברות לתקופה של 5 שנים מ־26% ל־18% כדי לקדם אטרקטיביות של השקעה בישראל ולמשוך לכאן חברות.

 

זה לא בהכרח יפגע בהכנסות המדינה כי אם נוריד מס חברות נעלה הכנסות. ההסבר שלי הוא ש־%70 מההכנסות מגיעות מתשלומי מע"מ או מס על משכורות. ככל שיהיו יותר עובדים שמשלמים מס הכנסה ויבזבזו כסף המע"מ יעלה. הדבר השלישי הוא לפתוח את המערכת הבנקאית ולייצר אלטרנטיבה למה שקיים היום. בנוגע לבעיית הדיור, היא לא מסובכת ועושים ממנה יותר ממה שהיא. אפשר לתרום את הקרקע. בנוסף, את כל הקניות של המשרדים ממשלתיים יש לבצע רק במכרז אינטרנטי. נחזיר כל שנה עד 6 מיליארד שקל ממכרזי אינטרט של ממשלה ורשויות מקומיות.

 

המנוף לדחוף את כלכלה הוא נושא הגז הטבעי. זה נתקע בגלל רשלנות וחוסר ידע של האנשים שמנהלים אותו, כלומר הפקידות. חייבים להביא אנשים מקצועיים שיידעו לדחוף את זה. אין אף חברה שקודחת היום ואין סיבה שלא יהיו כמה כאלה. שנית יש לגרום לכל מי שבא לחפש גז לייצר חלק ממה שהוא מספק "מייד אין יזרעאל". זה ייצר כמה מקומות עבודה. ושלישית צריך שכל מפעל שרוצה גז יקבל תוך 12 חודשים. חינוך זה לפני הכל ־ כי אם אין קמח אין תורה. אולי דרך הכלכלה נביא שקט אזורי.  

 

כתבו: שאול אמסטרדמסקי, משה גורלי, ליאור גוטמן, הדס גליקו, אסף גלעד, נורית קדוש ואורי תובל

 

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות