שר האוצר צריך להיות כלכלן אמפתי עם כישורים חברתיים

שני עמודי התווך - פריון עבודה ושיעור השתתפות גבוה בכוח העבודה - הם הגורמים שיקבעו את הרווחה החומרית העתידית של תושבי המדינה. ישראל גאה, ובצדק, בהישגים שלה בסקטורים הפרודוקטיביים ביותר. אך העובדה המרה היא שברוב הסקטורים המסורתיים כמו שירותים, ייצור ובנייה, פריון העבודה של ישראל נמוך במידה לא מקובלת ביחס לשאר המדינות החברות ב־OECD. העובדה הזו תהווה נטל על צמיחת השכר, תעצים את אי־השוויון בהכנסות ותעמיק את המתיחות בתוך החברה הישראלית.

הגברת הפריון לא תספיק

האתגר הכלכלי הבסיסי שעומד בפני הממשלה הבאה הוא זיהוי הסיבות לפריון העבודה הנמוך ונקיטת צעדים מוחשיים להתמודדות עם הבעיה. כמה מהצעדים הם מובנים מאליהם: שיפור התחבורה הציבורית והתשתיות, הקלת נטל הבירוקרטיה על עסקים והסרת מחסומים מלאכותיים כדי להגביר את היצע הדיור במחירים בינוניים.

נושא הדיור מחייב תשומת לב מיוחדת, מכיוון שהוא חשוב כל כך לאזרחיה הצעירים של המדינה. הפתרון ארוך הטווח לבעיית הדיור הוא גם כן מובן מאליו: עלינו לבנות יותר בתים. בשליפה מהמותן הייתי מציע להעמיד למכירה חלק ניכר מהקרקעות הציבוריות. ההכנסות מהמכירה יועברו לממשלה, אך הקרקע תשמש את הסקטור הפרטי לבניית בתים נוספים.

יהיה זה נבון להשתמש בחלק מההכנסות מהמכירה לבניית תשתיות שיחברו בתים חדשים בפריפריה למרכז, היכן שנמצאות העבודות. אפשרות נוספת תהיה אפילו להקצות חלק מההכנסות לסבסוד דיור לצעירים, לפחות בטווח הקצר, עד שהיצע הדיור יגדל.

בעוד הדיור הוא נושא חשוב ביותר, אל לממשלה החדשה לתת לו להאפיל על נושאי מדיניות מרכזיים אחרים לטווח הארוך. כיצד נוכל להגביר את כמות ההון האנושי בקרב החרדים האורתודוקסים והציבור הערבי? וכיצד נוכל להעלות את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בסקטורים האלה? ישראל לא תוכל לצמוח בטווח הארוך מבלי להתקדם במציאת פתרון לשאלות הללו.

בנימין נתניהו (מימין) ויצחק הרצוג. להבטיח תחרותיות בסקטור הפרטי | צילום: אמיל סלמן, אלכס קולומויסקי

אין זה מספיק להגביר את פריון העבודה של אזרחי ישראל. האזרחים חייבים להרגיש שאחוז הוגן מהפריון הזה משמש לטובתם. לכן, הממשלה הבאה חייבת לעשות ככל יכולתה להבטיח תחרותיות בתוך הסקטור הפרטי, כולל הפחתת מחסומי הכניסה ליבוא סחורות ושירותים. אחרי הכל, הפחתת המחיר שהצרכנים ישלמו עבור הסחורות בשקל אחד זהה להעלאת השכר שלהם בשקל אחד.

לפיכך, אני קורא לשר האוצר הבא לבצע השקעה משמעותית בהפחתת המחירים הגבוהים באופן מלאכותי, הנובעים מתיאום מחירים או ממחסומים לא נחוצים שעומדים בפני המעוניינים להיכנס לשוק.

לבסוף, ברור כי המפלגות השונות מחזיקות בדעות שונות לגבי גודל הסקטור הממשלתי. ההבדלים האלה מייצגים תפיסות השונות במהותן לגבי אופי הממשלה ומערכת היחסים של המדינה עם אזרחיה.

בהיותי כלכלן, ברצוני להדגיש פרט אחד: חייבים לשלם על מה שקונים. ישראל צריכה לעמוד בפיתוי ולא להיכנס לגירעונות. רצוי להיות בעמדה שתאפשר להגיב בצעדים פיסקאליים אגרסיביים לתרחיש של מיתון עמוק או משבר. לשם כך צריך לשמר את ההון הפיסקאלי ולנהל תקציב מאוזן או אפילו עודף פיסקאלי קטן בתקופות רגילות.

אם ציבור הבוחרים הישראלי יחליט שהוא רוצה ממשלה גדולה, עלינו לקבל את רצונו, אך הציבור יצטרך לשלם על כך בצורת מסים גבוהים יותר. עכשיו, לא בעתיד.

להבין את מגבלות הממשלה

בטווח הקצר, הממשלה חייבת להיות דרוכה לבעיות שינבעו משורה של מהלכים וארגונים מחדש בכלכלה העולמית. ארה"ב תחל בקרוב להעלות את שיעורי הריבית, זאת בעוד בבנק המרכזי האירופי משיקים תוכנית הקלה כמותית רחבת היקף. במקביל, וכנראה לא באופן מקרי, הדולר מתחזק בשיעור חד והיורו נחלש בקרוב ל־20% מול הדולר.

לישראל אין הרבה מה לעשות בנוגע למהלכים האלה. השינויים הדרמטיים בשערי החליפין צפויים להמשיך, והשקל יחווה תנודתיות מול המטבעות של שותפות המסחר העיקריות של ישראל. שר האוצר הבא צריך לזהות את מגבלות הממשלה בכל הנוגע ליכולתה להשפיע על השוק. השר או השרה הבאים יצטרכו לתמוך במאמצים המתמשכים להפוך את היצוא הישראלי למגוון יותר ולמזער את החשיפה לאזור אחד בלבד.

שר האוצר הבא צריך להיות אדם בעל מומחיות אמיתית בפיננסים ובכלכלה. הסיכון גבוה מדי, כך שלא כדאי למנות מישהו שילמד תוך כדי העבודה.

כלכלנים אמנם לא יודעים הכל, אך הם כן מבינים בתחום. נכון, מומחיות טכנית היא רק חלק אחד של העבודה. היכולת להסביר לציבור את ההחלטות הקשות שהממשלה הבאה תיאלץ לקבל והיכולת לזכות בתמיכה לרפורמות הנחוצות לכלכלה הישראלית, הן היבטים מהותיים של התפקיד. בקצרה, אנחנו זקוקים לשילוב נדיר במיוחד — כלכלן אמפתי בעל כישורים חברתיים.

מרטין אייכנבאום (60)

השכלה: דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת מינסוטה

תפקיד: פרופסור לכלכלה באוניברסיטת נורת’ווסטרן בשיקגו, יועץ לפדרל ריזרב

תפקיד קודם: היה חבר בצוות מומחים בינלאומי להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל

הביאו לדפוס: אורי פסובסקי וליטל סמט