הצגה: "אותלו", תיאטרון גשר

מה: תיאטרון גשר מעלה את המחזה מאת וויליאם שקספיר, בבימוי לנה קריינדלין ובהשתתתפות מיקי לאון, סשה דמידוב, בר שדה, ליליאן רות ועוד.

העלילה: אותלו, מפקד בכיר בצבא הוונציאני, יוצא למשימת פיקוד בקפריסין ונלווים אליו אשתו דסדמונה וסגנו קאסיו. הקנאה של שלישו הצבאי יאגו בקאסיו, שנבחר לסגן במקומו, מטריפה אותו והוא רוקם תוכנית הרסנית שמתחילה כשהוא נוטע בלבו של אותלו חשד שאשתו בוגדת בו עם קאסיו. אותלו נעשה חולה מרוב קנאה, מה שמוביל להרס וחורבן.

דבר המבקרת: אינספור במאים ושחקנים נתנו את הפרשנות שלהם ליצירה הזאת בארץ ובעולם. הקסם טמון במילים שכתב שקספיר, וכאן המקום לשבח את התרגום הנפלא של דורי פרנס.

מימין: סשה דמידוב ומיקי לאון ב"אותלו" | צילום: סרגיי דמנצוק

למרות זאת, ההצגה אינה אחידה באיכותה וגם לא חפה מבעיות: ישנם קיצוצים בטקסט המקורי, ויתור על כמה מונולוגים חשובים ובחירה לא ברורה לשבץ בהצגה שירים איטלקיים (בביצוע רות רסיוק המקסימה). ואולם, יש גם כמה רגעים יפים בהצגה, שבהם בולטת התפאורה הנפלאה של מיכאל קרמנקו, כשיריעת בד ענקית נפרסת מלמעלה ומשתנה בהתאם למתרחש.

אותלו הוא דמות מורכבת שעוברת תהליך פסיכולוגי־פיזיולוגי, ומיקי לאון צולח את האתגר שבהתמודדות עם דמותו היטב. את יאגו, שפועל מתוך רוע מובהק, מגלם דמידוב, שברגעים מסוימים נראה ערמומי ומחושב כנדרש ובאחרים נראה לי קצת מנותק. שדה הצעירה ילדותית וחביבה כדסדמונה, אך לא יותר מזה.

• שורה תחתונה: אם לצפות זה רק בשל התרגום הנפלא של פרנס והמשחק של לאון.