מערכת הבנקאות: ההצעות כבר מונחות על השולחן

לצד דגלים מוכרים וידועים כמו יוקר הדיור הבנקים היו הדגל החדש שהרימו הפוליטיקאים במערכת הבחירות הנוכחית. נכון, הם הוזכרו במערכות קודמות, אך הפעם הם תפסו יותר נפח. כחלון, לפיד וטרכטנברג פרסמו תוכניות למלחמה בריכוזיות הבנקים, וחצי אמירה חצי ספין של נתניהו על שאיפתו להכניס את כחלון לאוצר הספיקו לגרום לצניחה במניות הבנקים. נדמה שהשוק הפנים: הבנקים במוקד וכנראה לא יחמקו ללא פגע הפעם.

יהיה מי שיהיה האיש שיתיישב בכיסא שר האוצר, הציפיות ממנו בתחום יהיו בשמים. הנסיבות הביאו למצב שבו מהר מאוד ימצא את עצמו שר האוצר החדש מול מפקח חדש על הבנקים שגם ייכנס לאווירה ציבורית אחרת שדורשת ממנו לא להקריב את הלקוחות הקטנים על מזבח היציבות. הקליק ביניהם יקבע לא מעט את עתיד המערכת.

אם את המפקח תמיד מאשימים שהוא מונע משיקולים של יציבות, שר האוצר החדש יצטרך להיות הגורם המאזן שלו ולהביא לידי ביטוי את השיקולים הצרכניים והתחרותיים.

השר החדש ימצא על שולחנו כמה רעיונות שפקידי האוצר מגבשים בחודשים האחרונים. הרעיונות צריכים רק זוג ידיים נחושות שיאמצו אותם. בין הרעיונות הבולטים ימצא שר האוצר יוזמה לתמוך ולסייע לבנקים אינטרנטיים או אגודות אשראי בהעמדת הון עצמי בהתאם לדרישותיו של הפיקוח על הבנקים. הוא ימצא גם רעיון להקים מערכת מחשוב מרכזית שתשמש את השחקנים החדשים ותפטור אותם מעלויות עתק הכרוכות בהקמת המערכת או כוונה לבטח פיקדונות כך שהציבור ייתן אמון בגופים החדשים ויעביר את כספו אליהם.

מלבד רעיונות ויוזמות תעודת הזהות הבנקאית היא סיבה קלאסית לצורך בגורם חזק בתוך הממשלה שמחויב להוביל שינוי במערכת. אחרי אינסוף דיונים נתקע אישור התעודה בוועדת הכלכלה, שם צריך שר אוצר נחוש שיידע להעביר את תיקוני החקיקה הדרושים ולהוציא לפועל מוצר שיוכל לסייע לאוכלוסייה שסובלת הכי הרבה מהיעדר התחרות: משקי הבית והציבור.