אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחיר הקואליציה החדשה: 7 מיליארד שקל צילום: שאול גולן

מחיר הקואליציה החדשה: 7 מיליארד שקל

יהדות התורה תדרוש העלאה של מס הבריאות, ש"ס תבקש הגדלה של קצבאות ילדים והבית היהודי תרצה להבטיח את המשך זרימת הכספים לחטיבה להתיישבות. לא זול להקים ממשלת ימין־חרדים

19.03.2015, 06:50 | שאול אמסטרדמסקי

הפוליטיקאים אוהבים להרכיב קואליציות משום שבנקודת הזמן הזו יכולת סחיטת התקציבים והג'ובים שלהם נמצאת במקסימום. ההסכמים הקואליציוניים כוללים הסכמה לגבי קידום רפורמות מסוימות ומתן סמכויות בנושאים מסוימים למפלגות מסוימות.

רגע לפני שהממשלה יוצאת לדרך, "כלכליסט" מגיש את הדרישות הקואליציוניות הצפויות של המפלגות השונות. המיפוי מבוסס על שיחות עם גורמים במערכת הפוליטית, ועל ניתוח מצעי המפלגות וההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בממשלות הקודמות.

יהדות התורה וש"ס

 

יהדות התורה צפויה לדרוש את משרד הבריאות עבור יו"ר המפלגה יעקב ליצמן ואת ראשות ועדת הכספים עבור משה גפני. ליצמן צפוי לדרוש את הרחבת טיפולי השיניים לילדים מגיל 12 עד גיל 14 במימון סל הבריאות הממלכתי. העלות הצפויה למהלך: כ־90 מיליון שקל לשנה. ייתכן שליצמן ידרוש במקביל גם את הכנסת טיפולי השיניים לקשישים עניים לסל הבריאות, כפי שהומלץ במסגרת ועדת אלאלוף למלחמה בעוני. מהלך כזה יעלה עוד 200 מיליון שקל בשנה.

 , צילום: דנה קופל צילום: דנה קופל  , צילום: דנה קופל

בנוסף, ליצמן הצהיר כי יתעקש שההסכם הקואליציוני יכלול התחייבות ליצירת ביטוח סיעוד ממלכתי. ליצמן מעוניין לממן את המהלך על ידי העלאת מס הבריאות, צעד שנתניהו מתנגד לו. עלות הרפורמה: לפחות מיליארד שקל בשנה, תלוי במידת היישום.

ש"ס צפויה לדרוש את העלאת הקצבאות והגדלת התמיכה הממשלתית במשפחות מרובות ילדים, בישיבות ובאברכים, על ידי דרישה לחוק 0% מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים. עלות מהלך כזה נעה בין מיליארד שקל לכמה מיליארדי שקלים בשנה. כמו כן ש"ס צפויה לדרוש את העלאת קצבאות הילדים מ־140 שקל בחודש לילד לכמה מאות שקלים, בדגש על משפחות מרובות ילדים שהכנסתן נמוכה. ביטול קצבאות הילדים שנכנס לתוקף בתקציב 2013, למשל, יעלה כ־3 מיליארד שקל בשנה.

ש"ס גם תבקש את הרחבת הקריטריונים לקבלת קצבת הבטחת הכנסה כך שהיא תחול גם על חרדים. עלות מהלך כזה יכולה להגיע ל־130 מיליון שקל בשנה ויותר. בש"ס גם צפויים לדרוש את החזרת חוק נהרי, שבוטל בתקופת לפיד. החוק חייב רשויות מקומיות לתמוך תקציבית בישיבות בתחומן. החזרת החוק צפויה לעלות כ־100 מיליון שקל. מלבד זה, בש"ס צפויים לדרוש את השוואת התנאים לתמיכה תקציבית בבני הישיבות שלה לאלו של הציבור הדתי־לאומי. העלות תהיה כ־400–500 מיליון שקל בשנה.

נתניהו בכותל המערבי, אתמול, צילום: עמית שאבי נתניהו בכותל המערבי, אתמול | צילום: עמית שאבי נתניהו בכותל המערבי, אתמול, צילום: עמית שאבי

 

הבית היהודי

 

מלבד תפקידי שני שרים, הבית היהודי צפויה לנסות לקבל כמה מהתקציבים שהובטחו לה בתקציב המדינה לשנת 2015 שלא אושר. המפלגה היתה אמורה לקבל כ־300 מיליון שקל למטרות שונות, ובהן מימון שלל פעולות בתחום השמיטה, חיזוק הזהות היהודית וסיוע לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון. כמו כן צפויה המפלגה לדרוש הגנה על המשך פעולתה של החטיבה להתיישבות, בדגש על פעילותה ביהודה ושומרון. זאת לנוכח חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפיה יש להפסיק את מימון החטיבה. עלותו של צעד כזה, אם יתקבל, תנוע בין100 ל־300 מיליון שקל בשנה, תלוי באופן היישום.

ישראל ביתנו

 

סביר שליברמן יבקש לעגן בהסכמים הקואליציוניים הגנה על מוקדי הכוח החשובים שלו. למשל, שלא תהיה רפורמה בקק"ל, לנוכח הקשרים הענפים בין המפלגה לבין הארגון. עלותו של צעד כזה, אם יקרה ואכן יטרפד את הרפורמה, תהיה כמיליארד שקל בשנה הראשונה (ולאחר מכן כ־650 מיליון שקל בשנה). בנוסף, ליברמן ידרוש לא להטיל מס על תעשיית תיירות המרפא בישראל ולא להכפיף אותה לרגולציה. צעד כזה יהווה אובדן הכנסות של כ־130 מיליון שקל בשנה. כמו כן, גם ישראל ביתנו צפויה לדרוש הגנה על המשך פעילות החטיבה להתיישבות.

תשכחו מזה: הכספים הקואליציוניים

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין צפוי לאשר בימים הקרובים נוהל חדש שיסדיר כיצד מותר לחלק כספים קואליציוניים, באיזה אופן יש לגלות את הסיכומים האלה לציבור, ואיך אמור לעבוד הקשר בין פקידי אגף התקציבים שמקצים את הכסף לבין הפוליטיקאים. הנוהל לא יאסור את חלוקת הכספים הקואליציוניים, אלא יכשיר אותם. הרציונל מאחורי הצעד הוא שאם חלוקת הכספים תהיה שקופה לציבור, אזי הפוליטיקאים אולי יהססו אם לדרוש את הכספים האלה.

בפועל, הנוהל החדש עלול דווקא להגביר את התופעה. עדיין לא ברור כיצד הנוהל ייושם בהסכמים הקואליציוניים הקרובים ובעת אישור תקציב המדינה בממשלה החדשה, כיצד יעבוד הממשק בין הפקידים לבין הפוליטיקאים, ומה תהיה מידת השקיפות המדויקת שהם יחויבו בה.

 

תשכחו גם מזה: קיצוץ בתקציב הביטחון ורפורמה במערכת

תקציב הביטחון היה אמור לעבור רפורמה בימים אלו. ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון הייתה אמורה להגיש את מסקנותיה, כך שבתרחיש אידיאלי, בימים אלה הייתה נכנסת לתוקף איזושהי תוכנית ארוכת טווח שתסדיר את תקציב הביטחון וצורכי המערכת עד ל־2025, תוך דרישה לשקיפות והתייעלות.

יוחנן לוקר. המלצות הוועדה יתמוססו, צילום: יעקב מהגר יוחנן לוקר. המלצות הוועדה יתמוססו | צילום: יעקב מהגר יוחנן לוקר. המלצות הוועדה יתמוססו, צילום: יעקב מהגר

אלא שכעת, משנתניהו ביסס את כוחו בצורה ברורה, גדל הסיכוי כי המלצות הוועדה ייכנסו למגירה, או יאומצו אבל לא ייושמו בדרך כלשהי, כמו שמשרדי הממשלה יודעים לעשות כשהם רוצים בכך. באופן עקבי כשיש איזשהו מתח נתניהו בוחר בצד של מערכת הביטחון. כך היה למשל באוקטובר 2013 כשהאוצר רצה לקצץ 4 מיליארד שקל מתקציב הביטחון. נתניהו אישר קיצוץ של 3 מיליארד שקל בלבד ואת היתן מימן מהרזרבה שמיועדת לשעות חירום. כמה חודשים אחרי הקיצוץ, ביקש משרד הביטחון תוספת של 4.5 מיליארד שקל לתקציב. שרי הקבינט והרמטכ"ל החליטו, בלי להתייעץ עם פקידי האוצר, כי תינתן תוספת של 2.75 מיליארד שקל. בשורה התחתונה: מקיצוץ של 4 מיליארד שקל לא נותר כמעט דבר.

עמרי מילמן

וגם מזה: מנכ"ל משרד הבינוי מתנגד להמלצות פירוק החטיבה להתיישבות

הרכב הממשלה המסתמן של נתניהו עשוי להיות זה שיציל את החטיבה להתיישבות מהגורל שגזרה עליה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר לפני שבועות אחדים. השורה התחתונה בחוות הדעת הנחרצת של זילבר כוללת את ההמלצה להפסיק מיידית את תקצובה של החטיבה ועבודתה כפי שהיא כיום.

המלצתה עוררה מהומה בקרב מי שחרדים לגורל החטיבה. לצד בכירי החטיבה להתיישבות, שעודדו ראשי מועצות אזוריות לצאת נגד זילבר, מתחו בשבוע האחרון בכירים במשרדי הממשלה ביקורת חריפה נגד חוות הדעת וכינו אותה "מחטף של הרגע האחרון".

לידי "כלכליסט" הגיע מכתב ששלח מנכ"ל משרד הבינוי שלמה בן אליהו למזכיר הממשלה, ובו מחה על חוות הדעת. תחת הכותרת "ככה לא בונים משילות" - פרפראזה על כותרת חוות הדעת של זילבר ששמה "ככה (כבר) לא בונים חומה: צבר האנומליות בקשר שבין החטיבה להתיישבות לבין המדינה" - מוחה בן אליהו, שהיה בעברו ראש החטיבה להתיישבות, על כך שאף כי הוא מנכ"ל משרד המצוי בקשרי עבודה ישירים עם החטיבה, הוא לא שותף בהתייעצויות טרם כתיבת חוות דעת: "הגורם המוסמך לניהול משרד ממשלתי הוא המנכ"ל ולא היועץ המשפטי. מן הראוי היה לשמוע בתהליך גיבוש חוות הדעת את עמדתם של מנכ"לי המשרדים", כתב בן אליהו. בהמשך מחה על "עקיפת סמכויות מנכ"ל המשרד" שמבצעת עו"ד זילבר. זאת מכיוון שהנחתה את היועץ המשפטי של משרד הבינוי, כפי שהונחו גם יתר היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה הרלבנטיים, להיות אמון על ביצוע הנחיותיה הביצועיות מעתה ואילך בנוגע לחטיבה להתיישבות.

גם בכירים אחרים מותחים ביקורת על זילבר, ואומרים כי היא "חותרת להמריץ את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה השונים לקבוע עובדות בשטח כדי לייבש את החטיבה", כדברי אחד מהם.

ואולם, ייתכן שהישועה תגיע מהרכב הממשלה הבא - אותה ממשלה שדאגה לפטם את תקציב החטיבה להתיישבות ולהעביר לה מאות מיליוני שקלים, בין שבאמצעות החלטות ממשלה ובין שבאמצעות משרדיה השונים כמשרדי הבינוי והחקלאות.

ככל שהדבר נוגע לליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי, הרי שאין פסול בהתנהלות החטיבה להתיישבות כפי שהיא כיום. לכן יש לקוות כי לכל הפחות תקיים הממשלה דיון רציני בעניין, ואולי אף תחתור לשינויים במידת השקיפות שלה. תהיה זו הפתעה אם יימצא מישהו בממשלה העתידית המתגבשת שיחליט להרים את הכפפה, ולהפסיק את תקצוב החטיבה ופעילותה כמומלץ.

רוני זינגר

 

וכן, גם מזה: רפורמה בקק"ל והעברה של מיליארד שקל למדינה

 

יש כמה מחלוקות שהביאו למערכת הבחירות האחרונה. אחת מהן היתה אחד הנושאים המרכזיים שקידם שר האוצר הקודם יאיר לפיד: הכפפת קרן קיימת לישראל (קק"ל) למדינה והכללת סעיף במסגרת חוק התקציבים שיחייב אותה להעביר מיליארד שקלים למדינה מקופתה. לפיד, בגיבוי נחוש של ראש האגף התקציבים של המשרד אמיר לוי, קידם את היוזמה שביקשה, בפעם הראשונה למעשה, להחיל חובה של העברת הכנסות מתקציב העתק של קק"ל לקופת מדינת ישראל.

 

אלא שמהר מאוד גילו לפיד ואנשיו שיש מוקשים שהתעסקות איתם עשויה להיות מסוכנת. קק"ל נהנית מלובי רחב של חברי כנסת ושרים שמגנים עליה, ואכן, בימים ובלילות הארוכים בהם התקיים המו"מ הקואליציוני לאישור תקציב המדינה, הלך והחריף המאבק בין יש עתיד לחברי הכנסת מטעם הליכוד וישראל ביתנו באשר לכמה סעיפים עליהם איש לא הסכים לוותר. סעיף קק"ל היה אחד מהסעיפים האלו.

רבים בליכוד ובישראל ביתנו רוצים לשמור על קופתה היהודית של החברה הפרטית קק"ל מכל משמר. ח"כ יריב לוין, למשל, הודיע יותר מפעם אחת שלא יאפשר לחייב את קק"ל בחוק להעביר כסף למדינה.

כל זה שייך להיסטוריה, שכן לרווחת בכירי קק"ל וחברי הכנסת של הליכוד וישראל ביתנו, כל הסיפור הזה נזרק לצד מרגע שפוזרה הכנסת. כפי שהדבר נראה כרגע, כל עוד אין לפיד ויש עתיד בממשלה שתקום בקרוב, הדרך לביטול הסעיף המרגיז נראית בטוחה. ממשלת ימין־חרדים לא תתעקש עליו, והפוליטיקה תנצח את מה שעשוי היה להיות מקור הכנסה נאה ונוסף למדינה.

רוני זינגר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות