אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך להיות טאלנט צילום: אורטל דהן

איך להיות טאלנט

מסתבר שכדי לזהות את הכוכבים העולים במקום העבודה חשוב יותר לבדוק את הקשרים החברתיים מאשר את מאפייני האישיות. ספרו לנו עם מי אתם מתחברים בעבודה ונאמר לכם אם אתם טאלנטים

21.03.2015, 08:34 | מעין מנלה

בכל ארגון יש כאלה. הכוכבים, הטאלנטים שזוכים להערכה מצד עמיתיהם ומצד המנהלים, שמסומנים כהבטחות הגדולות. אותם עובדים מקבלים תנאי העסקה משופרים והזדמנויות צמיחה וקידום מצד ארגונים שרוצים לשמר אותם בארגון. אך כיצד ניתן לזהות את הכוכבים העולים האלו והאם אפשר ללמוד להיות טאלנט? מסתבר, שעל מנת לזהות טאלנט צריך לבדוק קודם כל מי הם החברים שלו.

קראו עוד בכלכליסט

"האישיות של טאלנטים מנהיגים בארגון יכולה להיות מאוד שונה מאחד לשני ועל כן מאוד קשה לזהות אותם על פי פרמטרים אישיותיים. מצאו שמאפייני רשת הקשרים שהם יוצרים זהים יותר מאשר מאפייני האישיות שלהם. הם מקפידים ליצור רשתות שמקדמות אותם בחיים וכן מביעים שביעות רצון מהחיים גבוהה יותר מאשר אנשים שהרשת המקצועית שלהם לא מאוזנת", אומר אבי יצחק שיזם ביחד עם שרון רנדליך את Step Ahead, סטרטאפ טכנולוגי שנועד לסייע למנהלים, לקבל מפה ארגונית של הקשרים החברתיים בארגון.

אבי יצחק, צילום: שי אשכנזי אבי יצחק | צילום: שי אשכנזי אבי יצחק, צילום: שי אשכנזי

רשתות לא מאוזנות הן למשל כאלה שיש בהן הרבה אנשים מאותו סוג או מאותה דרגה בהיררכיה הארגונית. "מי שמקפיד שיהיו לו קשרים מרמות שונות בארגון ומסוגים שונים של אנשים שתומכים בהתקדמות האישית והמקצועית, וכן דואג שהקשרים לא יהיו סתמיים אלא שיש בהם ערך הדדי - יש לו סיכוי יותר גבוה להתקדם בתפקידים ולהיות מזוהה כטאלנט", אומר יצחק.

מרבית האנשים יוצרים או הרבה קשרים שטחיים או לא מאוזנים. למשל, עובדים שמייצר הרבה קשרים עם לקוחות או רק הרבה קשרים עם עובדים או קולגות. טאלנטים לעומת זאת, יוצרים קשרים בכל הרמות - גם עם הלקוחות, גם עם עובדים, מנהלים, קולגות וגם עם אנשים מחוץ לארגון שמהווים עבורם השראה ותמיכה.

האם אפשר ללמוד להיות טאלנט?

"בחיים הפרטיים שלנו אנחנו נוהגים לנהל את רשת הקשרים שלנו, המשפחה והחברים. בתוך הארגון, הרבה פעמים התפיסה היא שאנחנו באים לעשות את העבודה שלנו על הצד הטוב ביותר וללכת. אין הבנה שבסופו של דבר העבודה שלנו תתבצע פחות טוב או תיתפס כפחות טובה אם לא ננהל את הדבר הזה שכולנו יודעים לנהל מחוץ לארגון", אומרת שרון רנדליך.

אם אנחנו יודעים לנהל את הקשרים שלנו בחיים הפרטיים, אנחנו יכולים לנהל אותם גם בעבודה. הבעיה, מסביר יצחק, היא שרוב האנשים לא יושבים עם עצמם ועורכים תרשים של האנשים שאיתם הם בקשר ומה משמעות הקשר עבורם. אם אנשים יעשו זאת הם יגלו שהם מפספסים משהו – או שחסר להם סוג מסויים של קשרים, או שיש להם קשרים שהם שטחיים מדי או קשרים רבים מדי שהם שליליים. "כשמבקשים מאנשים להגיד מה הם הקשרים שלהם בעבודה ומה הם משמשים עבורם נוצרת איזושהי מבוכה מכיוון שיש רושם שמנצלים את הקשרים או שזה משהו אינטרסנטי. אם חושבים על זה הקשרים בעצם, האלה הם הדדיים", הוא אומר.

שרון רנדליך שרון רנדליך שרון רנדליך

יש משהו שנתפס כשלילי ואינטרסנטי ברצון ללמוד להיות טאלנט. להתחבר עם אנשים רק לשם קידום אישי על מנת להפוך ל'כוכב' זה אכן שלילי וגם כנראה לא יוביל לתוצאה הרצויה. התפיסה יכולה לעומת זאת להיות שהרצון להיות גורם משפיע משמעותי בארגון הוא חיובי ואין צורך לטפס על גבם של אחרים כדי להשיג זאת.

מה צריך לעשות?

 

כדי להצליח להיות מזוהה כטאלנט, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להגדיל את המודעות. להיות ערים למי אתם קשורים, האם הרשת שלכם מאוזנת ומה סוג הקשרים שאתם יוצרים, למי אתם רוצים להתחבר וממי אתם נוטים להימנע.

טאלנטים, בניגוד לעובדים אחרים, מקפידים להחזיק שישה סוגי קשרים שנמצאו קריטיים להתפתחותם האישית והמקצועית. שלושה מתוך השישה תורמים להצלחה מבחינת תוצאות וביצועים:

1. חדשנות – קשרים עם אנשים שעשויים להציע מידע חדש או מיומנות חדשה. לדוגמא, אנשים שהם בקשר מספיק טוב עם הלקוחות כך שהם יכולים לספר להם שאצל ספק אחר עושים דברים בצורה שונה ובכך ללמוד ולהתפתח.

2. קשרים של כוח – קשרים עם אנשים בעלי כוח פורמאלי או לא פורמאלי שעשויים לתת גיבוי תמיכה ומשאבים.

3. דחיפה – קשרים עם אנשים המאתגרים אתכם, מעלים ספק או ביקורת ודוחפים למצויינות.

שלושה קשרים נוספים תורמים לשביעות רצון גבוהה מהחיים ומהעבודה אצל הטאלנטים:

4. תמיכה - קשרים עם אנשים המספקים תמיכה אישית או רגשית.

5. חזון - קשרים המספקים תחושת ערך ומשמעות לעשייה.

6. איזון - קשרים התומכים באיזון עבודה ומשפחה.

קיימות שתי טעויות נפוצות שאנשים נוטים לעשות ביצירת הקשרים בעבודה. ראשית, הם מנסים ליצור כמה שיותר קשרים כדי להגדיל את הרשת. העניין הוא שלא מדובר בגודל אלא באיכות הקשרים. קשרים שטחיים לא יסייעו להצלחה. שנית, ישנם אנשים שנוהגים כמו זיקית, משנים את האינטרסים שלהם, ערכיהם ואישיותם על מנת להתאים לקבוצה. כך, הם מוצאים את עצמם למעשה מנותקים מתתי הקבוצות.

אסי עזר וארז טל, טאלנטים נוטים ליצור רשת קשרים אפקטיבית שמקדמת אותם אסי עזר וארז טל, טאלנטים נוטים ליצור רשת קשרים אפקטיבית שמקדמת אותם אסי עזר וארז טל, טאלנטים נוטים ליצור רשת קשרים אפקטיבית שמקדמת אותם

לא צריך להיות 'חברים של כולם' כדי ליצור רשת קשרים אפקטיבית. אם הרשת גדולה מדי אז אי אפשר להקדיש מספיק זמן לכולם וכך רשת הקשרים נעשית שטחית ולא אפקטיבית. בנוסף, ישנם אנשים שהקשר איתם הוא שלילי, הם מורידים אנרגיה לעומת אלו שמעוררים השראה - הקשר עם אותם אנשים לא תורם להצלחה.

לאחר שמיפיתם את רשת הקשרים שלכם יצחק ממליץ להחליט אלו קשרים כדאי לצמצם ולבדוק מי הם האנשים שמתאימים למלא את המקומות החסרים ברשת שלכם. "וודאו כי אתם מפיקים את התועלת הצפויה מהקשרים ברשת שלכם. אולי אתם משקיעים מעט מדי זמן בחלק מהקשרים, אולי אינכם הדדיים. מחקרים מראים כי ככל שהיחסים הדדיים, כך שני הצדדים מפיקים יותר מהקשר", הוא אומר.

בחנו את עצמכם

ישנם אנשים שמתקשים להתחבר ולהתרשת באופן אפקטיבי, בידקו האם אתם כאלה:

1. הפורמליסט - מתמקד בגבולות ההיררכיה הארגונית. אם אתם מתחברים רק עם אלו שנמצאים באותו דרג היררכי כמוכם, אתם מפספסים קשרים על-היררכיים לא פורמאליים.

2. העסוק - אם אתם עסוקים מדי מכדי להשקיע בקשרים מסוגים מסויימים, אתם מפספסים הזדמנות לבנות רשת קשרים שתסמן אתכם כטאלנטים.

3. המומחה המנותק - אתם יכולים להיות סופר מקצועיים אך אם כל הקשרים שלכם הם עם אנשים שמחזקים את יכולותיכם הקיימות ואינכם יוצרים קשרים מאתגרים שידחפו אתכם 'להמציא את עצמכם מחדש' – הרשת שלכם לא מספיק אפקטיבית.

4. המנהיג המוטה * זה מאפיין בעיקר מנהלים שמחפשים את היועצים שיסכימו איתם. כאשר הם ישאלו את עצמם אילו קשרים עסקיים מאתגרים אותם, הם לא ימצאו כאלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
מגיב 6, כמובן שייתכנו כאלו, אבל הם במיעוט
סטטיסטית, כמובן שישנם אנשים שמסוגלים גם לנהל חיי חברה בעבודה וגם בצע את העבודה שלהם היטב/מהר/בצורה חסכונית וכל הצרופים האפשריים. אלא, שכדי להיות מהנדס מעולה, למשל, אתה צריך להשקיע את כל כולך בהנדסה: לימודים, יישום, חשיבה לעומק והעמקת הידע. לא נשאר לך זמן להעמיק את הרשת החברתית שלך (גם אם נסייג את הסטיגמה של מהנדסים כיצורים "מאותגרים חברתית"). מאידך, אם אתה משקיע את רוב מרצך וזמנך בקשירת קשרים (ולא בנעליים), כמה זמן נשאר לך לעשות עבודה יצרנית ולהתפתח מקצועית? ומצד שלישי, ואחרון, בתחומים כמו התקשורת להיות טאלנט משמעו בדיוק זה, להכיר את כל המי ומי. ייתכן שהכתבה מיועדת לטאלנטים בתחום הזה. בתחום שלי, הנדסת תוכנה, אם אתה לא מהנדס טוב - אתה בחוץ. אם אתה מהנדס טוב אבל מאותגר חברתית - אתה עדיין בחוץ... כי, לרוע המזל, המנהלים הם העתקים של כותבת הכתבה ולאו דווקא אנשי מקצוע. ככה זה בחיים.
א.פ.  |  22.03.15
6.
למה?
לא קראתי שמישהו אמר שרק דרך המחשבה שלו נכונה. זה שמישהו עושה משהו טוב, מהר או זול - זה לא מספיק. זה אמנם מראה על כישרון רב אבל צריך כנראה עוד משהו. לגבי הכישרון הרביעי - האם אדם משכנע הוא בהכרח לא יכול גם לעשות דברים היטב, מהר ובזול? האם לא יכול להיות גם וגם? רק שחור ולבן? למה להיות שליליים? ("זיבולי שכל", וכו') תהיו בריאים
חיובי , שרון  |  21.03.15
לכל התגובות