אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נציב התלונות על השופטים התחלף ומספר התלונות שהתגלו כמוצדקות ירד צילום: מיקי אלון

נציב התלונות על השופטים התחלף ומספר התלונות שהתגלו כמוצדקות ירד

השופט העיר "הגברת שם עם האדום, את זונה?" - האם התלונה נגדו נמצאה מוצדקת? מדו"ח לסיכום 2014 עולה שרק 11% מהתלונות נמצאו מוצדקות, לעומת 15% תלונות מוצדקות ב-2013

22.03.2015, 13:31 | ענת רואה

נציב תלונות הציבור על השופטים התחלף לפני כשנה וחצי, ובדו"ח שמתפרסם כעת לסיכום שנת 2014 עולה כי במקביל ירד גם מספר התלונות שנמצאו מוצדקות נגד שופטים. כך, בדו"ח הראשון של הנציב אליעזר ריבלין, שופט העליון בדימוס, עולה כי 11% מהתלונות (בערך תלונה אחת מכל 9) הינה מוצדקת, לעומת נתון גבוה משמעותית של 15% מהתלונות (כתלונה אחת מכל 7) שנמצאו מוצדקות ב-2013, בתקופתו של הנציב הקודם, אליעזר גולדברג, גם הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס.

קראו עוד בכלכליסט

נתון מעניין נוסף העולה מהדו"ח הוא כי בשנת 2014 חלה ירידה של 10% במספר התלונות הכללי שהוגש, וייתכן שניתן להסביר את הנתון הזה על רקע העובדה שלנציב אין כלי אכיפה אפקטיביים אמיתיים לטיפול בשופטים שנפל פגם בהתנהלותם, אלא ההחלטה מועברת למתלונן ולהנהלת בתי המשפט. במרבית המקרים החלטה זו אינה גוררת סנקציה כלשהי כלפי השופט שפעל שלא כשורה. ב-2013 הוגשו 882 תלונות לעומת 794 בשנת 2014. 

מתוך 55 התלונות המוצדקות, 23 תלונות עוסקות בהתמשכות הליכים ועיכוב החלטות ופסקי דין, 15 תלונות מוצדקות עוסקות בהתנהגות בלתי ראויה של השופט, 13 תלונות מוצדקות היו על ליקויים בניהול המשפט ו-4 תלונות מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

בדו"ח כאמור מפורטות דוגמאות לתלונות והחלטות, בלא פרטי השופט אלא רק הערכאה בה הוא מכהן. תלונה מוצדקת נגד שופט בית המשפט שלום המפורטת בדו"ח עוסקת במתלוננת שטענה כי השופט שדן בתיק פנה אליה באומרו "הגברת שם עם האדום בשורה שניה, את זונה? לא, סתם רציתי לדעת, לא, אני סתם שאלתי את השאלה לא אמרתי שאת זונה". השופט הסביר שכיוון ל"בדיחה המפורסמת" ורצה באמצעותה להמחיש את האפשרות לנקוט לשון הרע גם אם היא מנוסחת על דרך השאלה. הנציב קבע שהתלונה מוצדקת.

הנציב הקודם אליעזר גולדברג. מצא יותר תלונות מוצדקות, צילום: נועם מושקוביץ הנציב הקודם אליעזר גולדברג. מצא יותר תלונות מוצדקות | צילום: נועם מושקוביץ' הנציב הקודם אליעזר גולדברג. מצא יותר תלונות מוצדקות, צילום: נועם מושקוביץ

במקרה אחר בו שופטת אמרה למתלונן שלא יכניס את אפו לעניינים לא לו, קבע הנציב כי ייתכן שניתן היה לנקוט בביטוי אחר שלא היה נותן למתלונן תחושה כפי שתיאר בתלונה ובכך מיצה את הבירור ולא קבע אם התלונה מוצדקת או לא. שופט מחוזי שאמר שהוא קורא רק את החומר אותו הוא מוצא לנכון לקרוא, הוביל לתלונה מוצדקת והנציב קבע שראוי ששופט ימנע מלהשיב בהערות פוגעניות מצידו.

שופט בית משפט למשפחה התבקש לאשר הסכם בין בני זוג אותו הכין עורך דין שייצג את שני הצדדים במשותף. השופט סבר שהאינטרסים של האישה מקופחים באותו הסכם וביקר באופן בוטה את עורך הדין ולטענתו אף השתלח בו. הנציב מצא את התלונה מוצדקת וקבע שעל השופט היה להסתפק בבירור עם האישה האם חתמה על ההסכם מרצונה החופשי ולהימנע מלהתערב בהסדרים רכושיים הקבועים בהסכם אף אם הוא סבור כי "יש הסכמים הוגנים ממנו".

תלונה מעניינת נוספת עוסקת בשופטת שערכה דיון בחדר מיון בבית חולים שם שהה המתלונן. התלונה מזכירה את התלונה שהוגשה בעבר נגד השופטת שפרשה ורדה אלשיך, בעקבות ביקור הבית אצל החייבת רחל סופר. במקרה הנוכחי מדובר בשופטת בית משפט שלום שרצתה לסיים תיק ולשמוע את הנאשם (שהיה גם המתלונן) ובהסכמת עורכי הדין הגיעה עמם לחדר המיון בבית החולים בו שהה. המתלונן טען כי השופטת נכנסה לחדר המיון והחלה לחקור את הרופאים אודות מצבו ופגעה בפרטיותו. השופטת הסבירה שהחליטה להגיע לביה"ח בהמשך לתמיהות וסימני שאלה נוכח הימנעותו של המתלונן מלהתייצב למתן עדות. הנציב קבע שלא היתה תועלת בביקור בבית החולים, אך נמנע מלקבוע שהתלונה מוצדקת אלא רק כי "מוצה הבירור".

ירידה בתלונות על שופטים סידרתיים

השנה חלה ירידה בשופטים הסדרתיים, כלומר כאלה שמספר תלונות נמצאות מוצדקות נגדם, ובעוד שב-2013 היו 4 שופטים שנגד כל אחד מהם התקבלו 3 תלונות ואף שופט אחד ש-4 תלונות מוצדקות נמצאו נגדו, הרי שב-2014 אין אף שופט שנגדו נמצאו 3 תלונות מוצדקות או יותר.

אם שואלים את הנציבים למספר התלונות המוצדקות מתוך כלל התלונות, הרי שהמספרים הם לעיתים נמוכים בהרבה. כך בפתח דו"ח הנציב נכתב כי רק 7% מהתלונות נמצאו מוצדקות ב-2014 (אחת מכל 14 תלונות בסה"כ). נתון זה מתפרסם בפתח הדו"ח המשתרע על 196 עמודים וכולל דוגמאות לתלונות אך ללא כל פרטים מזהים של השופטים בעניינם התקבלו ההחלטות.

אלא שאופן הצגת דברים זה אינו בהכרח משקף את המצב כהוויתו, מפני שמאות תלונות מוגשות וכלל אינן מתבררות מסיבות שונות ובכל זאת נכללות בסטטיסטיקה הכללית הזו.

אליעזר ריבלין, צילום: גיא אסייאג אליעזר ריבלין | צילום: גיא אסייאג אליעזר ריבלין, צילום: גיא אסייאג

כך, לפי נתוני הדו"ח מתוך 789 החלטות, 301 החלטות קובעות שאין לברר את התלונה, מפני שהיא אינה מכוונת נגד שופט או שעניינה שאלה משפטית שעליה צריך לערער לבית המשפט ולא לפנות לנציב. גם יתר 488 התלונות שבוררו לגופן אינן מורכבות רק מתלונות שנמצאו מוצדקות או לא מוצדקות, אלא ב-49 תלונות הופסק הבירור מסיבה כלשהי, וב-45 תלונות "הבירור מוצה" מסיבה כלשהי. דוגמאות רבות שמפורטות בדו"ח למקרים בהם הבירור מוצה מעידים על מצבים בהם על פניו נראה שהתלונה מוצדקת, אך הפגם אינו חמור מספיק על מנת לקבוע זאת ולכן מסתיים הבירור בלא קביעה כזו.

מספר התלונות שנדחו באופן ענייני לאחר בירור עומד על 336, כאמור לעומת 55 תלונות שנמצאו מוצדקות. אם מחשבים את מספר התלונות המוצדקות מתוך התלונות המוצדקות והלא מוצדקות בלבד (391 תלונות), הרי שאחוז התלונות המוצדקות עומד על כ-14%, כלומר תלונה אחת מכל שבע הינה מוצדקת. ב-2013 חישוב דומה העלה שאחת מכל כ-6 תלונות הינה מוצדקת.

בחלוקה לפי ערכאות של התלונות המוצדקות, עולה כי ב-2014 לא נמצאה אף תלונה מוצדקת נגד שופטי בית המשפט העליון, 7 תלונות מוצדקות ניתנו נגד שופטי בית המשפט המחוזי, 21 תלונות מוצדקות התקבלו נגד שופטי בית משפט שלום ו-8 תלונות מוצדקות נגד שופטי בתי המשפט למשפחה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות