אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש: "שמואל דנקנר ביצע מעשה פשיטת רגל אך ההליך יידחה בשל כשלים טכניים" צילום: חיים צח

ביהמ"ש: "שמואל דנקנר ביצע מעשה פשיטת רגל אך ההליך יידחה בשל כשלים טכניים"

בנק מזרחי טפחות ביקש ממביהמ"ש להכריז על דנקנר פושט רגל בשל הערבות שנתן לחברת אלרן. השופט אורנשטיין קבע כי מדובר ב"היתממות" מצד דנקנר לטעון שלא הבין מהי משמעות הסדר הנושים לחברה ומהי משמעות הערבות שעליה חתם. כמו כן ציין כי העובדה שדנקנר העביר את זכויותיו בנכסיו לאשתו מהווה מתנת מרמה

29.03.2015, 14:18 | זוהר שחר לוי
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (א') את בקשת בנק מזרחי טפחות להכריז על שמואל דנקנר כפושט רגל, על רקע ערבות שנתן לחברת אלרן וזאת בשל כשלים טכניים. לצד דחיית הבקשה מתח השופט איתן אורנשטיין ביקורת חריפה על התנהלותו של דנקנר: "מדובר באחד מאנשי העסקים הבכירים במשק, אין בידי לקבל את הגרסה לפיה לא הבין על מה הוא חותם".

קראו עוד בכלכליסט

השופט אף ציין כי העובדה שדנקנר העביר את זכויותיו בנכסיו לאשתו מהווה מתנת מרמה שנעשתה בחוסר תום לב ומדובר "בהעברה שנועדה להבריח את נכסיו העיקריים של דנקנר מנושיו".

בספטמבר האחרון ביקש הבנק מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי יכריז על דודם של נוחי ודני דנקנר, שמואל דנקנר בן ה-84, כפושט רגל. הבנק, המיוצג על ידי עו"ד ישראל בכר, טען כי דנקנר ערב באופן אישי לחובות של חברת אלרן שנקלעה לקשיים כלכליים, במסגרתם הושג לאחרונה הסדר. החובות של אלרן לבנק, נטען, עומדים ל כ-34 מיליון שקל ואילו ערבותו של דנקנר היא ל-7 מיליון שקל.

ערבותו של דנקנר נבעה מכך ששימש בתקופה מסוימת כדירקטור בחברה. הבנק טען כי בחודשים האחרונים העביר דנקנר את זכויותיו בשלושה נכסים ברחוב השחף בתל אביב לידי אשתו פואה סילבניה לוסי ויש בכך חשש כי הוא מנסה להבריח אליה את נכסיו.

דנקנר טען מנגד, באמצעות עו"ד רונן מטרי, כי הבנק לא אוחז בפסק דין נגדו שהוא דרך המלך להליך של פשיטת רגל ומהווה תנאי לנקיטה בהליך זה. לשיטתו, העברת הנכסים לאשתו סילבניה בוצעה בתום לב בהמשך להתחייבות בין בני הזוג משנת 1997 וזאת על מנת להבטיח את עתידה באמצעות קבלת זכויותיה בנכס לאחר פטירתו.

"העובדה שדנקנר העביר את זכויותיו בנכסיו לאשתו מהווה מתנת מרמה", צילום: חיים צח   "העובדה שדנקנר העביר את זכויותיו בנכסיו לאשתו מהווה מתנת מרמה" | צילום: חיים צח "העובדה שדנקנר העביר את זכויותיו בנכסיו לאשתו מהווה מתנת מרמה", צילום: חיים צח

ניסיונות הצדדים להגיע להסדר לא צלחו ובחודש שעבר הגיע דנקנר עצמו לבית המשפט כדי למסור את עדותו. דנקנר ציין אז כי פרט לערבות כלפי בנק מזרחי טפחות בגובה של כ-7 מיליון שקל, יש לו גם ערבות לבנק לאומי של כמיליון שקל וערבות לבנק הבינלאומי על סכום של 19 מיליון שקל.

"סבורני שעצם קיומו של חוב אלרן לבנק הוא חד משמעי", כתב שופט הפירוק איתן אורנשטיין בהחלטתו ובהמשך הוסיף: "לאחר שבחנתי את הטענות, שמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים ונתתי דעתי לעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה חד משמעית שלפיה קיימת ערבות תקפה של דנקנר לחוב לבנק בגבול הסכום שעליו ניתנה הערבות".

 

"ידעתי שהסדר הנושים אומר שהחברה לא פורחת"

לפי ההחלטה, דנקנר לא שכנע בתגובתו ובעדותו כי לא קיים חוב כלשהו ודו"ח כלכלי שהציג בפני בית המשפט ממחיש כי אכן הוא ערב לחובות אלרן. "ככל שסבר דנקנר שאין לו כל חוב לבנק, חזקה היה עליו שהדבר היה בא לידי ביטוי בדו"ח הכלכלי ולו בעקיפין".

השופט איתן אורנשטיין: "מדובר באחד מאנשי העסקים הבכירים במשק, אין בידי לקבל את הגרסה לפיה לא הבין על מה הוא חותם", צילום: מוטי קמחי, ynet השופט איתן אורנשטיין: "מדובר באחד מאנשי העסקים הבכירים במשק, אין בידי לקבל את הגרסה לפיה לא הבין על מה הוא חותם" | צילום: מוטי קמחי, ynet השופט איתן אורנשטיין: "מדובר באחד מאנשי העסקים הבכירים במשק, אין בידי לקבל את הגרסה לפיה לא הבין על מה הוא חותם", צילום: מוטי קמחי, ynet

השופט אורנשטיין התייחס בהחלטתו גם לטענה שהעלה דנקנר בעדותו ולפיה מצב החברה לא היה ברור לו עד תום שעה שחתם על הערבות. "ידעתי", אמר אז, "שהסדר הנושים אומר שהחברה לא פורחת. נאמר לי על ידי המנכ"ל שיש פתרונות, נאמר לי שהחברה עומדת בתשלום החיוב שלה". אולם לפי אורנשטיין דנקנר היה "מודע גם מודע" למשמעות הערבות שעליה חתם בעת חתימתו עליה.

"דנקנר הינו איש עסקים", כך לפי ההחלטה. "המציג עצמו כ'איש עסקים מוכר וותיק', שניהל במשך עשרות בשנים עסקים בהיקפים עצומים בתחומים שונים ובהם תקשורת ונדל"ן, ובין אלה הקים וניהל את חברת המלח באילת, צור כימקלים באילת, מת"ב חברה לטלוויזיה בכבלים, דור אנרגיה ועוד. ניצב לפנינו, אפוא, אחד מאנשי העסקים הבכירים במשק. אמנם דנקנר טען שפרשת לגמלאות בשנת 2004 ולא הבין על מה הוא חותם, לא טרח לקרוא את תוכן המסמכים שהציג לפני הבנק ולא גילה כל עניינת בבחינת הערבות והסדר הנושים. אולם אין בידי לקבל גרסה זו. אדם שניהל עסקים בקנה מידה של דנקנר, חזקה עליו שהוא מבין ומתמצה בנבכי הפעילות העסקית ובוודאי שהוא מבין משמעותה של ערבות אישית שהוא חותם כלפי הבנק. אין מדובר בהדיוט אשר אינו בקיא ברזי עולם העסקים אלא במי שהיה לו עניין בהסדר הנושים שכן האלטרנטיבה הייתה פירוק החברה והגשת תביעות נגד נושאי המשרה ובהם דנקנר ובני משפחתו מדרגה ראשונה".

השופט מציין כי המדובר ב"היתממות" מצד דנקנר לטעון שלא הבין מהי משמעות הסדר הנושים לחברה ומהי משמעות הערבות שעליה חתם כלפי הבנק ובהינתן העיתוי של הסדר הנושים וחתימת הערבות. "בקיאותו של דנקנר במתרחש", נכתב עוד, "עלתה כחוט השני במכלול השתלשלות האירועים והתמצאותו גם בפרטים הקטנים מעידה על יכולותיו של כאדם בעל שיעור קומה שאין ספק בלבי שהבין היטב את משמעות ערבותו לבנק".

"העברת הזכויות נגועה בחוסר תום לב"

הביקורת של השופט אורנשטיין על התנהלותו של דנקנר נמשכה גם באשר להעברת הזכויות בנכסיו לאשתו. לפי החלטת בית המשפט, העברת הזכויות "נגועה בחוסר תום לב" ומדובר "בהעברה שנועדה להבריח את נכסיו העיקריים של דנקנר מנושיו". קביעת בית המשפט מתבססת על מודעותו של דנקנר למצבה של אלרן וכן על ההתחייבויות שנטל על עצמו בהסדר הנושים של החברה עם הבנק. "אמנם", נכתב, "דנקנר טוען שהעברת הזכויות לאישתו בוצעה משיקולים אישיים, אולם במכלול הנסיבות שלפני לא שוכנעתי כי כך הם הדברים". השופט מוסיף כי העברת הזכויות בנכסים עולה כדי "מתנת מרמה" או "העברת מרמה".

על אף הביקורת שנמתחה מכיוונו של אורנשטיין על התנהלות דנקנר, דחה בסופו של יום השופט את בקשת פשיטת הרגל של הבנק וזאת בשל כשלים טכניים. "הוכח", ציין השופט, "שנעשה מעשה פשיטת רגל של דנקנר בכך שהעביר את זכויותיו בשני הנכסים לבת זוגו ללא תמורה. עם זאת דין הבקשה להידחות שכן היא אינה עומדת בתנאי הסף". לשיטת אורנשטיין, על הבנק היה להגיש את הבקשה בתוך שלושה חודשים לאחר העברת הזכויות ומשלא עשה כן יש לדחות את בקשתו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות