אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

קרנית פלוג: "יש להעלות את נטל המס כדי לספק שירותים נוספים"

נגידת בנק ישראל אמרה את הדברים במסיבת עיתונאים לרגל פרסום דו"ח 2014 והצביעה על הנושאים עמם תתמודד הממשלה: ההאטה העולמית, שיפור השירותים הציבוריים ועצירת מחירי הדיור; על שוק הגז אמרה: "כשיש מונופול צריך להתערב ולפקח על המחירים"

31.03.2015, 14:16 | אמנון אטד ותומר ורון

"פטור ממע"מ על מוצרי יסוד אינו הדרך המיטבית לסייע לאוכלוסיות החלשות שכן מדובר בדרך מאוד יקרה ולא ממוקדת באוכלוסיות אלו, אשר עלולה לפגוע ביתרון של המע"מ בהיותו מס על בסיס רחב", כך אמרה היום נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג במסיבת עיתונאים שנערכת כעת (ג') לרגל פרסום דו"ח 2014. לדברי פלוג, "יש לפעול להמשך הגברת התחרות, אם מחו"ל באמצעות חשיפה ליבוא למשל בענף המזון, ואם בתוך הענפים הלא תחרותיים באמצעות הסרת חסמים לכניסה של מתחרים חדשים, למשל באמצעות תקינה לא סטנדרטית, או באמצעות הגברת התחרות בין שחקנים קיימים".

קראו עוד בכלכליסט

פלוג הצביעה על הנושאים הכלכליים הבוערים עמם יצטרכו להתמודד קובעי המדיניות החדשים: "הממשלה שתקום תצטרך להתמודד עם בעיות היסוד של המשק הישראלי בתחום הכלכלי והחברתי. העלאת פריון העבודה והעלאת כושר ההשתכרות, הפחתת יוקר המחייה והגברת התחרות, הגדלת ההיצע בשוק הדיור והפחתת העוני ואי השוויון. אני משוכנעת שהממשלה החדשה תלמד את המלצות המדיניות שאנו מציגים ותיקח אותן בחשבון בעת קביעת המדיניות. את המדיניות המפורטת צריכה, כמובן, לגבש הממשלה הנבחרת בהתאם לסדרי העדיפויות שלה, ובמסגרת תקציבית שמתחשבת בצורך להמשיך להפחית את נטל החוב הציבורי, בהוצאה הציבורית האזרחית הנמוכה,ובעלותן של תכניות ממשלתיות שכבר אושרו בעבר שאינן עקביות עם מגבלת כלל ההוצאה".

"איפה שיש כשל שוק צריך להתערב ולפקח"

בנושא הגז אמרה פלוג: "זה תחום שדרושה בו רגולציה והנושא התחרותי הוא בהחלט מטריד בתחום זה. אבל צריכה להיות ראייה כוללת, צריך למצוא את האיזון, אני לא אתן פה את הנוסחא, אך צריך לוודא שאנחנו לא פוגעים בפיתוח המאגרים. אמרתי מקודם שאני נגד פיקוח מחירים אך הבהרתי שאיפה שיש כשל שוק או מונופול צריך להתערב ולפקח".

נגידת בנק ישראל התמקדה במחירי הדיור הגבוהים: "40% משוכרי הדירות בישראל מוציאים מעל 40% מההכנסה שלהם על הוצאות דירה", אמרה והמשיכה: "ביחס לעולם, שיעור האזרחים שמשלמים בישראל מעל ל-40% מההכנסה הוא גבוה". יצויין כי דו"ח בנק ישראל לשנת 2014 מראה כי מתוך 21 מדינות, ישראל ממוקמת במקום השלישי והלא מחמיא כאשר רק ספרד ויוון נמצאות מעליה.

הנגידה הוסיפה ודיברה על תפקיד הממשלה בשוק הדיור: "לממשלה יש תפקיד מרכזי כי היא שולטת בהיצע. בשנתיים האחרונות התחלות הבניה וסיומי הבנייה נמצאים ברמה גבוהה והאתגר המרכזי הוא לשמר את זה לאורך זמן".

בנושא הריבית אמרה פלוג: "ריבית נמוכה משפיעה גם על הביקושים, זה נכון, אבל הטיפול צריך להיות דרך ההיצע, המדיניות המוניטרית ממוקדת להשגת היעדים שנקבעו לה בחוק ובראשן שמירה על יציבות המחירים. צריך להכיר בזה שמדיניות מוניטרית לא יכולה להשיג את כל יעדי הממשלה".

באשר למדיניות המוניטרית אמרה פלוג כי הריביות הנמוכות בעולם מהוות כח משמעותי שפועל לייסוף השקל. "לאור הסביבה הגלובלית ואי הוודאות בעולם, גם כלי מדיניות נוספים נמצאים על השולחן, אלו כלים לא קונבציונאליים שיש להם גם תופעות לוואי אך אם התנאים מסביב ייחייבו אותנו, לא נהסס להשתמש בהם".

פלוג התייחסה גם למערכת הבנקאית ואמרה כי המלצות ועדת זקן שיושמו עד כה לרבות האפשרות להתנייד בין הבנקים השונים בקלות יותר, עשו כברת דרך משמעותית בשדה התחרותי של הבנקים ועוד יישאו פירות בעתיד. "צריך גם להגדיל את הכלים של הציבור כדי לעמוד בצורה חזקה יותר אל מול הבנקים. צעדים לשקיפות המידע כמו לשכות אשראי יעשו כברת דרך משמעותית נוספת ברמת התחרות ולשכת אשראי תגביר את כוחו של הלקוח בצד הקימעונאי".

פלוג התייחסה גם לרעיונות ששוקלים כעת בממשלה וביניהם גם העמדת הון מצד הממשלה לשחקנים חדשים. "הפתרון לסיוע לגופים חדשים לא יכול להיות בהקלה בדרישות ההון, אם זה יהיה גבוה בסדר העדיפויות הממשלתיות, הזרמת הון יכולה לטפל בזה, אני עדיין חושבת שיש צעדים טובים יותר".

בתשובה לשאלה האם בנק ישראל תומך בהגדלת מסים נוספים כדי שהממשלה תוכל לספק יותר שירותים אזרחיים לתושבי המדינה, ענתה פלוג כי בנק ישראל תומך בהעלאת נטל המס לצורך מתן שירותים נוספים. היא הבהירה כי את הגדלת נטל המס אפשר לבצע או באמצעות הטלת מסים נוספים או דרך ביטול פטורי מס קיימים, או דרך תמהיל כלשהו של שני המהלכים.

 

לאזן בין ההוצאות הבטחוניות והאזרחיות

במכתב שצרפה פלוג לדו"ח שהונח על שולחן נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו וועדת הכספים של הכנסת כתבה:  "בטווח הקצר יידרשו קובעי המדיניות הכלכלית להמשיך להתמודד עם האתגר שמציבות בפניהם התמשכותה של ההאטה העולמית והרמות הנמוכות של הביקושים ליצוא ושל הריביות. המדיניות התקציבית של הממשלה תידרש לפעול תוך שמירה על המשך מתווה ההפחתה של נטל החוב הציבורי, ואילו על המדיניות המוניטרית של בנק ישראל יהיה לפעול תוך שמירה על היציבות הפיננסית".

לדברי פלוג, בטווח הארוך יותר יהיה על הממשלה לפעול להגדלת הפריון במשק, להעמקת שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה ולשיפור רמתם של השירותים הציבוריים, בפרט החינוך.

כדי להשיג יעדים אלה, תצטרך הממשלה להגביר את יכולתה ליישם רפורמות שהיא יוזמת. שיפור השירותים הציבוריים יחייב אותה גם למצוא את האיזון הראוי לאורך זמן בין היקפיהן של ההוצאות האזרחיות והביטחוניות. כל אלה יסייעו להגדיל את כושר התחרות של המשק, להאיץ את צמיחתו, להביא את פירות הצמיחה לכלל האוכלוסייה ולצמצם את העוני ואת אי-השוויון.

על מחירי הדירות, שהמשיכו לעלות גם בשנה החולפת, כותבת נגידת בנק ישראל כי הממשלה יזמה בשנתיים האחרונות מגוון צעדים שנועדו להגדיל את היצע הדירות, אולם רבים מצעדים אלה עדיין לא הגיעו לידי מימוש מלא. לדבריה, כדי להמשיך לשמור על רמה גבוהה ובת קיימא של התחלות בנייה, ובפרט באזורי הביקוש, תידרש הממשלה להמשיך לפעול בצד ההיצע בכל התחומים הרלוונטים - התכנון, שיווק הקרקעות, קידום הפינוי של מחנות צה"ל, וההתחדשות העירונית.

על פעילות בנק ישראל בשנה החולפת, כותבת הנגידה בפתח הדו"ח השנתי כי הוועדה המוניטרית של הבנק נקטה מדיניות שפעלה לתמוך ברמת הפעילות הריאלית במשק ולהשיב את האינפלציה הנמוכה מדי אל תוך תחום היעד לאורך זמן. כדי להשיג יעדים אלה הפחית בנק ישראל את הריבית לרמתה הנמוכה ביותר אי פעם, 0.25% (לפני הפחתת הריבית ל-0.1% שבוצעה בסוף פברואר השנה), והמשיך להתערב בשוק מטבע החוץ. לדבריה, צעדים אלה תמכו בגידול הנאה שהציג היצוא ברבעון האחרון של השנה ובפעילותו של כלל המשק. בנוסף, לדברי הנגידה, צעדים אלה תרמו גם לעלייה באינפלציה הצפויה, והתפתחות זו תסייע להחזיר את האינפלציה אל תוך תחום היעד לאורך זמן.

קרנית פלוג. "בטווח הארוך יותר יהיה על הממשלה לפעול להגדלת הפריון במשק, להעמקת שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה ולשיפור רמתם של השירותים הציבוריים, בפרט החינוך", צילום: עומר מסינגר קרנית פלוג. "בטווח הארוך יותר יהיה על הממשלה לפעול להגדלת הפריון במשק, להעמקת שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה ולשיפור רמתם של השירותים הציבוריים, בפרט החינוך" | צילום: עומר מסינגר קרנית פלוג. "בטווח הארוך יותר יהיה על הממשלה לפעול להגדלת הפריון במשק, להעמקת שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה ולשיפור רמתם של השירותים הציבוריים, בפרט החינוך", צילום: עומר מסינגר

השירותים האזרחיים קטנו, נטל המס דווקא גדל

הדו"ח השנתי של בנק ישראל נחשב לדו"ח הממצה והחשוב ביותר על כלכלת ישראל. לאורך 223 העמודים שכולל השנה הדו"ח סוקרים מחבריו באריכות את ההתפתחויות הכלכליות שנרשמו בשנה החולפת בענפי המשק השונים, ובחלק מהמקרים הם מלווים את דבריהם בהמלצות למדיניות שבה צריכה לדעתם לנקוט הממשלה הבאה.

על ביצוע התקציב, כותבים כלכלני בנק ישראל בדו"ח כי בשנת 2014 הסתכם הגירעון בהתאם לתכנית התקציב המקורית, למרות גידול חד של הוצאות הביטחון. הממשלה מימנה את כלל עלויותיו של מבצע "צוק איתן" (7 מיליארדי שקל) כבר בתקציב 2014, מבלי לחרוג מסך ההוצאות. את המימון אִפשר בין היתר קיצוץ בתקציבי המשרדים האזרחיים. היקף ההוצאה האזרחית (ללא תשלומי ריבית) ירד והסתכם ב-30.8% מהתוצר - שיעור נמוך מאוד בהשוואה בין-לאומית. מנגד, הוצאות הביטחון גדלו ביחס לסך ההוצאות וביחס לתוצר. במקביל, הכנסות הממשלה הרחבה ממסים (מה שנקרא גם בשם "נטל המס") הסתכמו בשנת 2014 ב-31% מהתוצר, וזוהי עלייה של 0.6% לעומת 2013. היקפו של החוב הציבורי ביחס לתוצר לא השתנה בשנת 2014 והסתכם ב-67.6% מהתוצר, מה שמציב את היקף החוב בישראל נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה- OECD.

בשנת 2014 הסתכמה הצמיחה במשק בשיעור מתון יחסית של 2.8%, אולם שיעור האבטלה המשיך לרדת, ואף הגיע לרמתו הנמוכה ביותר זה כמה עשורים. יחד עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים כי הירידה באבטלה לוותה בירידה במספר שעות התעסוקה למועסק, בעלייה מתונה בלבד של השכר הריאלי למרות שהאינפלציה ירדה, ובגידול בתעסוקה בשירותים הציבוריים.

צוק איתן. הגירעון הסתכם בהתאם לתוכנית המקורית למרות גידול בהוצאות הביטחוניות, צילום: עמית שאבי צוק איתן. הגירעון הסתכם בהתאם לתוכנית המקורית למרות גידול בהוצאות הביטחוניות | צילום: עמית שאבי צוק איתן. הגירעון הסתכם בהתאם לתוכנית המקורית למרות גידול בהוצאות הביטחוניות, צילום: עמית שאבי

הוצאות הביטחון תרמו להגדלת יוקר המחיה

מחברי הדו"ח של בנק ישראל מקדישים חלק ממנו לסוגיית יוקר המחיה, ומעלים אגב כך שני טיעונים מעניינים. הראשון הוא שהצורך לממן את הוצאות הביטחון הגדולות לוחץ על הממשלה להנהיג רמת מסים גבוהה ביחס לרמת השירותים האזרחיים הניתנים לציבור, ותורם לכן גם הוא ליוקר המחיה. הטיעון השני הוא שמבנה מערכת המס בישראל נותן העדפה למסים עקיפים על פני מסים ישירים, בניגוד למדינות ה- OECD שבהן המצב הוא הפוך. מציאות זו תורמת גם היא לרמת מחירים גבוהה יותר, כי היא משפיעה למשל על מחירי המזון, שהמע"מ עליהם בישראל גבוה יותר בהשוואה בין-לאומית. השפעה דומה יש גם בענף הרכב אצלנו, שבו מוטל מס קנייה בשיעור גבוה במיוחד.

לעומת זאת, מבנה מערכת המסים בארץ תורם להגדלת ההכנסה הפנויה (ההכנסה לאחר תשלום מסים), וזאת בשל העובדה שסך גביית המסים הישירים בישראל, ובראשם מס הכנסה, נמוך בהשוואה בין-לאומית. לדעת בנק ישראל, מצב מערכת המסים במדינות ה- OECD יותר טוב מזה של ישראל, כי מסים עקיפים פוגעים יותר באוכלוסיות החלשות בשל העובדה שסוגי מס אלה הם פחות פרוגרסיביים ממסים ישירים.

תגיות