"'הניו יורק טיימס' צריך להיות בפייסבוק, בפינטרסט ובצ'טים"

"'הניו יורק טיימס' צריך להגיע לקוראים שלו, ולא לחכות שהקוראים יגיעו אליו. הם נמצאים במקומות שאינם דווקא אתר הבית שלו". כך אמר מו"ל העיתון ארתור סולצברגר, בהתבטאות ראשונה לאחר שהעיתון דיווח על הסכם הולך ומתגבש בינו לבין פייסבוק. סולצברגר סירב להתייחס לפרסום שלפיו במסגרת ההסכם תשלב פייסבוק כתבות של העיתון בפיד שלה, ושני הצדדים יחלקו ברווחים שיגיעו מגולשים אשר יחליטו לרכוש מינוי לעיתון ולאתר החדשות.

שנים לאחר שגוגל הפיצה כתבות באתר החדשות שלה ולא חלקה ברווחים, נדמה שפייסבוק מבינה שעליה לפעול אחרת, וגם העיתונים מבינים שעליהם לחבור אל הטרנד ולא ללכת נגדו. מעתה והלאה, העיתונים לא יידרשו לסמוך על משתמשים שיפיצו כתבות שלהם - פייסבוק תעשה זאת בשבילם.

סולצברגר ציין כי "המעבר למובייל וההבנה של מה באמת עובד שם" הוא אתגר מרכזי עבור "הניו יורק טיימס": "האתגר שלנו הוא להיות פלטפורמה שעוברת מדיגיטל לדיגיטל - כלומר למובייל". את הדברים אמר סולצברגר בכנס העסקים של קרן לנדמרק, קרן ההשקעות הניו־יורקית של משפחת קליין, שמבקשת לחבר בין משקיעים אמריקאים לחברות ישראליות.

"יש מקום לתוכן מסחרי"

מרטין ניסנהולץ, יד ימינו לשעבר של סולצברגר כמנהל פלטפורמות הדיגיטל של "הניו יורק טיימס" וכיום פרופ' לעיתונות באוניברסיטת קולומביה, שוחח על הבמה עם סולצברגר והסכים ש"'הניו יורק טיימס' חייב להיות בכל מקום שבו נמצאים הקוראים הצעירים והעתידיים של העיתון. לא רק בפלטפורמות דוגמת פייסבוק וטוויטר, אלא גם בפינטרסט ובאפליקציות צ'ט. צריך לעשות את זה בצורה חכמה ולא בכל מחיר. עליך לדעת בדיוק מה אתה מקבל מבחינה כמותית. כמה קליקים קיבלת וכמה מידע קיבלת בעקבות זאת, לעומת כמה ערך נתת לפלטפורמה שמארחת אותך".

ניסנהולץ. אימץ טכנולוגיה ישראלית | צילום: בלומברג

החברות הישראליות אאוטבריין וטאבולה הפכו לענקיות עולמיות בפרסום תוכן ממומן באתרי חדשות דוגמת טיים, ביזנס אינסיידר, פוקס ו־CNN. ב"ניו יורק טיימס" בחרו להקים פעילות דומה באופן עצמאי. על כך אומר סולצברגר לשאלת "כלכליסט" כי "רצינו לעשות בקרת איכות בעצמנו על מודעות התוכן, ולכן החלטנו להקים מחלקה גדולה כזו אצלנו. יש מקום לתוכן מסחרי, אבל רק אם זה ברור לקורא שמדובר בפרסומת. חובה שתהיה הפרדה בין תוכן עיתונאי לפרסומת, ואם מישהו משטה בהם והקורא לא מבין את זה זו בעיה. זה קורה יותר ויותר".

סולצברגר התייחס גם לקיווי, החברה הישראלית שגייסה 9 מיליון דולר מיו"ר גוגל אריק שמידט ומ"הניו יורק טיימס". קיווי פיתחה מערכת פרסום כתבות על גבי הפידים של פייסבוק, טוויטר ולינקדאין. "מערכת שכזו יכולה לסייע לנו להגיע לקהלים רבים יותר בעולם שאנחנו לא מכירים", הוא אומר, ומזכיר שהאתגר של העיתון האמריקאי הנחשב הוא להגיע לקהלים רבים יותר מחוץ לארה"ב. "פעם היינו עיתון ניו־יורקי, לאחר מכן עיתון שפונה לקוראים בחוף המזרחי, ואחר כך לארה"ב כולה. כיום אנחנו רוצים להיות עיתון עולמי".

מרבית הנרשמים החדשים למינוי ל"ניו יורק טיימס" בוחרים באפליקציית הסלולר, שמציעה גרסה רזה של העיתון תמורת 8 דולר או אפליקציית טורי דעה ומאמרים תמורת 6 דולר. חובת התשלום הדיגיטלית מניבה לעיתון הכנסה של 150 מיליון דולר בשנה, אבל זו מהווה רק חמישית מכלל הכנסותיו.

"בידור הוא תוכן חשוב"

ניסנהולץ חבר בוועד המייעץ של קרן כרמל, קרן ההון סיכון של שלמה דברת ואבי זאבי, שמרבה להשקיע בחברות המבוססות על פרסום תוכן ובהן אאוטבריין ופלייבאז. ניסנהולץ היה דמות משפיעה בהחלטה של "הניו יורק טיימס" לאמץ טכנולוגיות של חברות ישראליות כמו דיינמיק אילד של ליעד אגמון וקיווי של יניב מקובר.

האם לדעתך קיים תסריט שבו טכנולוגיות פרסום יכתיבו לעיתונאים מה שמעניין את הקהל?

ניסנהולץ: "אני לא חושב שזה יקרה, בדיוק כפי שאני לא מאמין שמכונות הן אלה שישלטו בבני האדם. עיתונאי יכול להיעזר בטכנולוגיה כדי להגיע ליותר קהלים או להבין מה מעניין ועל מה מדברים, אבל בסופו של כל תהליך כזה יש אדם שמקבל החלטה ולא מכונה".

נדמה שחידונים ושעשועונים כמו אלה של פלייבאז ואתרי בידור דוגמת באזפיד מייצגים את העיתונות החדשה.

ניסנהולץ: "חידונים ויראליים הם דבר חשוב, בידור הוא תוכן חשוב וגם תוכן עיתונאי איכותי הוא חשוב - וכולם גרים יחד, לא זה על חשבון זה. קח את החידונים של פלייבאז - מדובר בתבנית שאתה יכול ליצור ממנה תוכן איכותי. אם תחליט שאתה עורך חידון על מועמדים לנשיאות, זה יוכל להיות תוכן איכותי. האם 'הניו יורק טיימס' ישתמשו במוצר כזה? זה כבר עניין אחר".

הכותב היה אורח לאומי-טק בניו יורק