צילום: עמית שאבי
ראיון כלכליסט
"גם בגרמניה הריבית נמוכה, אבל חוץ מישראלים בברלין אין שם התנפלות על נדל"ן"
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל נתן זוסמן תוקף את מדיניות המסים וכלל ההוצאה של הממשלה היוצאת, ומגן על החלטת הבנק להוריד את הריבית
"אי אפשר לפגוע עוד בהוצאה האזרחית מבלי לפגוע ברווחת האזרחים", כך מזהיר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל פרופ' נתן זוסמן, בראיון לרגל פרסום הדו"ח השנתי של הבנק. "רק שלוש מדינות ב־OECD נמצאות מתחתינו ביחס בין ההוצאות האזרחיות לסך התוצר: דרום קוריאה, צ'ילה וטורקיה".
"ההעדפה שלנו היא שהחלק של ההוצאה האזרחית בתוצר לא יקטן, ושקצב הגידול של הכלל התקציבי יהיה קרוב לזה של התוצר. ההחלטה לגבי היקף השירותים האזרחיים היא החלטה פוליטית, ואנחנו מציעים לממשלה החדשה לשקול מחדש את הנושא".
"מדינה בסביבה מסוכנת זקוקה למרווח ביטחון גדול"
היקף החוב מהתוצר נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה־OECD. למה בכל זאת אנחנו במקום הרביעי מהסוף בנושא ההוצאה האזרחית?"תשלומי הריבית שלנו על החוב הסחיר גבוהים בכ־1.2% מאלה של רוב המדינות המפותחות באירופה. כמו כן, אנחנו מדינה שנמצאת בסביבה יותר מסוכנת ולצערנו בכל רגע נתון יכול לקרות פה משהו, ואז גם החוב שלנו וגם העלות שלו יזנקו במהירות".
הריביות האפסיות לא מנפחות בועות נכסים בדרך למשבר הבא?"קשה לדעת. בגרמניה למשל יש ריבית יותר נמוכה ואין שם התנפלות על נדל"ן, חוץ מישראלים שמשקיעים בברלין. הנכסים בגרמניה לא מתומחרים בצורה בועתית, ולכן אין קשר חד־ערכי בין ריבית נמוכה לבין בועה.
"בניגוד לגרמניה, בישראל יש רק מטרופולין דומיננטי אחד, עם יכולת מצומצמת לבנות כשכולם מתנקזים אליו במהירות ומעלים את מחירי הדיור, ועם מחסור בתשתיות תחבורתיות שמאפשרות לגור בקלות גם בפריפריה. לכן כשמורידים את הריבית, זה מביא לתוצאה אחת כאן ולתוצאה אחרת שם". בדו"ח אתם מציינים שמבנה מערכת המס תורם לרמת מחירים גבוהה משום שהמסים העקיפים, כמו מע"מ על מזון, גבוהים ביחס למדינות העולם. אך אתם מוסיפים שהרמה הנמוכה של המסים הישירים מגדילה את ההכנסה הפנויה. "ב־OECD, שם יש העדפה למסים ישירים, המצב טוב יותר, כי מסים עקיפים פוגעים באוכלוסיות חלשות שלא משלמות מס הכנסה. תמהיל המסים בישראל פחות פרוגרסיבי, וזה משפיע על רמת אי־השוויון אצלנו שהיא מהגבוהות ב־OECD"."הצמיחה מובלת על ידי צריכה פרטית וציבורית"
"אנחנו מנסים להבין את הסביבה המאקרו־כלכלית שאנחנו נמצאים בה, שיש בה אבטלה נמוכה אך גם צמיחה אנמית ואינפלציה אפסית. מנועי הצמיחה שהכרנו בעבר, כמו היצוא או הייצור התעשייתי, מרכזיים פחות בגלל מצב הכלכלה העולמית. כעת הצמיחה בישראל מובלת בעיקר על ידי צריכה פרטית וציבורית". בנק ישראל לא מודאג מהגידול באשראי של משקי הבית?"אנחנו מזהים עלייה באשראי הצרכני (ההלוואות שנוטלים משקי הבית), אבל במבט היסטורי ובינלאומי מדובר בהיקפים קטנים מאוד. העובדה שאנשים מממנים צריכה באמצעות אשראי היא תהליך טבעי שמתרחש בכל המדינות. המפקח על הבנקים יצטרך לספק נתונים עבור פילוח האשראי הצרכני לפי עשירונים, וזה נמצא כבר בתוכנית העבודה שלו".
את הפחתת הריבית נימקתם בהתחזקות השקל. בעקבות הודעת בנק HSBC התחזק השקל כמעט באותו שיעור בתוך יום אחד, ואז אמרתם שאתם לא מתרגשים מכך. "לשער החליפין אין מטרה כשלעצמו. מה שחשוב זה איך הוא משפיע על הפעילות ועל האינפלציה. יש הבדל בין מגמות ותהליכים, שהם המניעים שליוו אותנו בקבלת ההחלטה, לבין 'רעשים' שנובעים ממה שמישהו עשה ביום כזה או אחר, כמו הסיפור של HSBC".
28 תגובות לכתיבת תגובה