מנכ"לית לאומי: "הבשילו התנאים לשינוי משמעותי בתעשיית הבנקאות"

"אין אצלנו פרות קדושות. יש לנו הנהלה שמטפלת באתגרים הגדולים ביותר באומץ ובלי לטייח דבר. כזה היה הטיפול בהסדר הרשויות האמריקאיות. אין לי ספק ולו הקטן ביותר שהיה זה נכון לשתף פעולה באופן אקטיבי בכדי להשיג את ההסדר. בראיה לאחור כולם יבינו שהטיפול שלנו היה היה הטוב ביותר ביחס לכל אלטרנטיבה אחרת", כך אמר היום (ד') יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, דוד ברודט, במסיבת העיתונאים של הבנק לרגל הדוחות הכספיים ל-2014.   לאומיפרסם אמש את דוחותיו השנתיים בהם דיווח על רווח נקי של 1.5 מיליארד שקל - ירידה של 24% ברווח הנקי בשנת 2014 וזאת בעיקר בעקבות ההפרשה של מיליארד שקל שביצע במהלך השנה על רקע החקירה שניהלו נגדו הרשויות האמריקאיות. לאומי הודה במסגרת ההסכם כי סייע ללקוחותיו להתחמק מתלשום מסים ושילם קנס כולל של 400 מיליון דולר.

"לאומי אינו השחקן היחיד במגרש הבינלאומי. גם בנקים גדולים בעולם היו באותה משבצת", ציין ברודט. "יש לנו יתרון שראינו את הדוחות הכספיים של המתחרים שלנו וגם הם יצטרכו להתמודד עם אותם משוכות שאנחנו כבר התמודדנו. אנחנו עכשיו יכולים להקדיש את מלוא תשומת הלב לעשייה בנקאית".

ברודט הוסיף ואמר בנושא האמריקאי כי "לא צריך לטייח, אבל הוצגנו במידה רבה של חוסר צדק כמי שפעל כמי שהיו היחדים שהיו כך. אתם מכירים את הפרקטיקות שהיו נהוגות בארץ ובעולם. אתם יודעים שלא היינו היחדים שפעלנו ככה. הפעילות הזאת הזו הייתה שולית לתוצאות הבנק ולא הייתה להם השפעה ניכרת על רווחי הבנק או על הבונוסים".

"אני יודע שאולי תשאלו על גליה מאור או איתן רף, האמירה כאילו עשינו עסקת חליפין עם האמריקאיים נובעת מאי הכרה מוחלטת של המערכת האמריקאית, מאי הכרה של העובדות, ומאי הכרה בנורמות דומות בעולם".

ברודט הזכיר את הועדה הבלתי תלויה שהקים בנק לאומי כדי שזו תבחן את השלכות תוצאות החקירה אך לא הרחיב לגביה. שכל מילה שאומר בהקשר הזה עשויה להתפרש כניסיון להשפיע על עבודת הועדה ואין לי כוונה להתייחס לכך".

 

"שיח לא שיווני"

מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק עמינח, התייחסה גם היא לנושא ואמרה כי "הפרקטיקה שהייתה בלאומי זו בדיוק הפרקטיקה שהייתה בעולם ובשוויץ. אנחנו לא אוהבים את הפרקטטיקה הזאת אבל ככה זה היה. אנחנו מדברים גם עם רשות ני"ע האמריקאית. אני לא יודעת עוד כמה נשלם שם אם בכלל אבל הניסיון בעולם אומר שזה סכום לא משמעותי".

"מבחינתנו, סיימנו 3 שנים מפרכות של מו"מ – וכשאומרים מו"מ זה אמירה לא מדויקת כי כשמדברים על אמריקאים ובנק ישראלי – זה יותר שיח לא שיווני", הוסיפה רוסק עמינח.

צידון, המשנה למנכ"ל, סיפר כי הוועדה שקמה בראשותו של היועמ"ש, יהודה ויינשטיין בכדי לבדוק את התנהלותו של הבנק במישור המקומי פנתה לבנק במסגרת בדיקתה. "כל דבר שהוועדה תבקש מאתנו היא תקבל", אמר צידון. "היה כבר דיונים ומגעים בין גורמים בועדה לבין הייעוץ המשפטי של הבנק, העברנו כל חומר שביקשנו".

"הבשילו התנאים לשינוי משמעותי בתעשיית הבנקאות"

רוסק-עמינח דיברה על עתיד ענף הבנקאות והערכות בבנק כי התנאים הסובבים את עולם הבנקאות השתנו ויביאו לשינוי משמעותי: "כולם יודעים מה אובר עשתה לתעשיית המוניות. מדי זמן יש טכנולוגיה ויזמות שמשנה תעשיה שלמה ואנחנו חושבים שזה הזמן של תעשיית הבנקאות, התנאים בשלים לכך שתעשיית הבנקאות תעבור שינוי מהיסוד, לא שינוי על העקומה לא משהו דרמטי", אמרה רוסק עמינח.

"יש מיזמים טכנולוגיים שצצים כמו פטריות, האווירה החברתית, הרגולציה מתגברת, הלקוח החדש, התנאים בשלים והכל כבר נמצא על השולחן. תעשיית הבנקאות תשתנה ואנחנו רואים בזה הזדמנות ולא איום. לכן החלטנו על הקמה של פעילות של בנק דיגיטלי, לא בנקאות דיגטלית אלא בנק דיגטלי, לא בנק כמו שאנחנו מכירים, אני מדברת על סירת מירוץ, בלי סניפים, הכי זול והכי פשוט. אני לא חוששת מקניבליזציה כי אנחנו חייבים ללכת קדימה".

"חברות כרטיסי האשראי הם חלק מהדי.אן. איי של הבנקים", אמרה רוסק עמינח כאשר נשאלה על תוכניתו של כחלון להפריד את חברות האשראי מהבנקים. "יש תחרות במערכת הבנקאית גם כשהחברות נמצאות בתוך הבנקים. אני לא חוששת מתוכניות להגברת התחרות".

ברודט הוסיף ואמר כי "יש אמירה רווחת שאין תחרות במערכת הבנקאות בישראל – ישנה תחרות בכל קווי הפעילות שאנו מכירים, בתאגידים הגדולים, בקימעונאים, במשכנתאות ובעסקים הקטנים והבינוניים וזה לא רק בין הבנקים לבין עצמם. יש תחרות חזקה גם בתחומי האשראי הצרכני".