אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האח הכחול: פייסבוק עוקבת אחריך גם כשאתה לא משתמש בה

דו"ח טכנולוגי

האח הכחול: פייסבוק עוקבת אחריך גם כשאתה לא משתמש בה

הרשת החברתית מרגלת אחרי רוב משתמשי האינטרנט ויכולה לדעת באיזה אתר ביקרו ומתי, הביוגרפים של סטיב ג'ובס שכחו את הנזק האיום שהוא עשה לעולם העסקים ואיך משפיע מנוע החיפוש של גוגל על חופש הביטוי ועל עולם הקומדיה

01.04.2015, 14:51 | יוסי גורביץ
כאן, שם ובכל מקום

רגולטור הפרטיות של בלגיה גילה מחדש את הגלגל ונורא נבהל: הוא מצא שפייסבוק עוקבת אחרי כל משתמשי הרשת, כל הזמן. היא עוקבת, באמצעות כפתורי הלייק שנמצאים היום כמעט בכל אתר, אחרי כל מבקר באתרים האלה – בין אם יש לו חשבון פייסבוק, בין אם אין לו, בין אם יש לו חשבון והוא ביצע logout. יתר על כן, היא עוקבת אחרי מעבריהם של הגולשים בין אתרים שיש בהם כפתורי לייק.

כלומר, נניח שביקרתם באתר חדשות ואחר כך בבלוג ואחר כך בחנות מקוונת, ואחר כך החלטתם לחפש מתכון באתר בישול. באף שלב לא עברתם בפייסבוק; באף שלב, לא הסכמתם לתת לה את המידע שלכם; בשום שלב לא הקלקתם על אחד הכפתורים הארורים שלה; ואף על פי כן, יש סבירות גבוהה שבכל אחד מהשלבים, פייסבוק עקבה אחריכם.

מחפשת אתכם ומוצאת. פייסבוק מחפשת אתכם ומוצאת. פייסבוק מחפשת אתכם ומוצאת. פייסבוק

כלומר, יש לה את כל היסטוריית הגלישה שלכם גם בלי שהסכמתם לכך. זה חריף במיוחד במקרה של רוב הגולשים ברשת שהחליטו שהם לא רוצים חשבון פייסבוק. או אפילו הודיעו לה שהם רוצים שהיא לא תעקוב אחריהם (זו אופציה שקיימת למשתמשים באירופה): פייסבוק מתעלמת בבוז מהרצונות שלהם.

פייסבוק חיה מפרסום. כדי לשכנע מפרסמים לפרסם בה, היא צריכה לשכנע אותם שהיא יודעת כמעט הכל על האנשים שמבקרים בה. היא סוחרת, באותה הזדמנות, גם במידע של אנשים שלא ביקרו בה ושלמעשה בחרו אקטיבית שלא לבקר בה.

אז בבלגיה אומרים שמדובר בהפרה של החוק האירופי. נו, מה אתם מתכוונים לעשות? אלא אם הרגולטור שלכם מתכוון לדרוש מפייסבוק קנס ענק, משהו במיליארדים, היא לא תשים לב. כל האינטרס שלה אומר שהיא לא צריכה להתייחס. יש פה תאגיד בינלאומי שפשוט החליט שלא בא לו לציית לחוק שלכם.

היא רוצה גם לשמוע אותך אוזניים ל-Wall: פייסבוק רוצה להאזין למה שקורה סביבכם עדכון לאפליקציית הרשת החברתית מאפשר לה להפעיל את מיקרופון המכשיר ולזהות שירים יוסי גורביץ, 3 תגובותלכתבה המלאה

אני אישית הייתי נותן לפייסבוק אולטימטום של שבוע להפסיק את הריגול הזה ולהוכיח שהיא הפסיקה אותו - וכשהוא היה פוקע הייתי פושט על כל המשרדים שלה ביבשת, מחרים את כל המחשבים, עוצר את כל הבכירים, מגרש את כל השאר, מעמיד את אלה שעצרתי לדין על קשירת קשר לשלילת פרטיותם של כל תושבי אירופה, דורש ערבות של מאות מיליונים לשחרורם ומודיע שכל בכיר פייסבוק אחר שרגלו תדרך על אדמת אירופה יזכה ליחס זהה.

אחר כך הייתי מגיש תביעת ענק אזרחית בשם כל תושבי אירופה שגלשו ברשת מאז שפייסבוק החלה לפעול, ודורש קנס של יורו על כל אחד מהם לכל יום ריגול של פייסבוק. נשמע מופרע? זה רק משום שעד עכשיו כל הרגולטורים הסתפקו בקנסות עלובים להחריד, באזהרות ריקות ובמהלכים אחרים שלא מזיזים לפייסבוק ולדומותיה. בלי קנסות עצומים ומהלכים אישיים נגד בכירי החברות, מעצמות הרשת ימשיכו לדרוס את זכויות המשתמשים באירופה ובכל מקום אחר. מה בלגיה תעשה? כנראה תטיל קנס עלוב, כמו תמיד.

התפוח הקדוש

בכירים באפל פצחו בשבועות האחרונים בסדרת התקפות על הביוגרפיה של סטיב ג'ובס שכתב לפני מספר שנים וולטר איזקסון. הם שיבחו, במקומה, ביוגרפיה חדשה שנכתבה לאחרונה על ידי ברנט שלנדר וריק טצלי.

הבעיה של שתי הביוגרפיות (האחרונה היא הרבה יותר האגיוגרפיה - זכרונות חיי קדושים - מאשר ביוגרפיה) היא שהן מתעלמות לא רק מהעובדה שסטיב ג'ובס היה אדם איום ונורא; הן מתעלמות מההשפעה השלילית העצומה שהיתה לו על אפל, אחד הגופים החזקים ביותר בעולם.

Did i Do That?, צילום: בלומברג Did i Do That? | צילום: בלומברג Did i Do That?, צילום: בלומברג

סטיב ג'ובס הוביל את הקשר נגד עובדי ההייטק, שמנע מהם מלעבור לחברות אחרות ובכך מנע מהם לקבל שכר הוגן. הוא השתמש בפטנטים כאמצעי סחיטה נגד חברות אחרות, כמו בוס מאפיה. תחת ג'ובס, תחום ההתמחות של אפל הפך להעלמת מס - והוא לימד שורה של חברות ענק אחרות שתשלום מסים זה לפראיירים. ג'ובס חמק בעור שיניו מהעמדה לדין בפרשת בקדייטינג של אופציות, פרשה שדומה לה אילצה את קובי אלכסנדר למשל להפוך לגולה נצחי בנמיביה. הוא לימד דור של מנהלים להיות חלאות ולהתגאות בכך.

כן, בדרך הוא גם יצר כמה צעצועים מוצלחים - אבל הרגיל את הצרכנים לכך שאפל, לא הצרכן, היא זו שאחראית על מה שאפשר לעשות איתם. הוא הרגיל את הצרכנים למדיניות של שבקון מתוכנן, שבה מכשיר שקניתם לפני שנתיים הופך במהירות ללא-שמיש, כדי לאלץ אתכם לקנות חדש. טים קוק, יורשו של ג'ובס, הוא אדם הוגן והגיוני יותר ואף פועל לצמצום ניצול פועלי הייצור של מכשירי אפל בעולם השלישי. אבל כל זמן שג'ובס נתפס כדמות מופת, יש לנו בעיה רצינית.

טרבור נואה ובעיית אריק שמידט

קומדי סנטרל החליטה שהאדם שיחליף את ג'ון סטיוארט הוא הקומיקאי טרבור נואה. הוא נחשב לשילוב יוצא דופן של אדם עם חוש הומור, אינטליגנציה חדה, דעות ברורות שהוא לא מסתיר, וחוסר כבוד לסמכות - בקיצור, העיתונאי-סאטיריקן המושלם לתפוס את מקומו של סטיוארט.

ואז נואה עלה על מה שנקרא "מוקש אריק שמידט". מר שמידט אמר לפני כמה שנים שבעתיד, כל צעיר יצטרך לאמץ לעצמו זהות חדשה, כדי להתחמק מהשובל של מעשים פוחזים שהוא עשה כקטין ושגוגל שומרת לנצח. שמידט חטף הרבה ביקורת על האמירה הזו, אבל אין ספק שיש בה משהו.

מיד עם ההכרזה על מינויו של נואה, החליטו אנשים שלא אוהבים אותו שצריך לטרפד את העניין - אז הם התחילו לחפור בהיסטוריה שלו. אין אדם שהעיסוק שלו הוא בכתיבה או בהומור שלא התחרט מדי פעם על משהו שכתב. חיפרו מספיק ותמצאו משהו על כולם. נואה הוא קומיקאי פורה, ואלה אנשים שידועים בכך שמדי פעם הם נותנים לבדיחה להתגבר על ההגיון הישר שלהם.

הישמרו ממוקש שמידט, צילום: רויטרס הישמרו ממוקש שמידט | צילום: רויטרס הישמרו ממוקש שמידט, צילום: רויטרס

ואכן, תוך זמן לא רב נמצאו שורה של התבטאויות של נואה שעכשיו גורמות כאב ראש לקומדי סנטרל. בדיחה על ישראל, כמה בדיחות על יהודים, כמה בדיחות על נשים, בדיחה על נשים שמנות. הבדיחה על ישראל היא ש"דרום אפריקאים יודעים איך למחזר כמו שישראל יודעת לחיות בשלום". ארגונים תומכי ישראל כבר קרעו את בגדיהם ושמו אפר בראשם, כשהם מייללים שעל פי הבדיחה הזו, נואה חושב שישראל היא מדינה לוחמנית. מעניין מה יכול היה לגרום לו את הרושם הזה. 

עד שגוגל באה לחיינו, ההנחה היתה שהמידע הזה פשוט נעלם. אם פעם הייתם צריך חוקרים פרטיים ונבירה בארכיונים, היום צריך רק ללחוץ על כפתור. מה שמעלה שאלה מעניינת: האם היכולת הזו לא מצנזרת אותנו? גורמת לנו לשתוק כי אין לדעת מי יחפש את מה שאמרנו בעוד שנה או עשור - ומי יודע איך ישתנה המוסר עד אז? האם הזכרון שומר-הכל של גוגל - כלי מאין כמוהו למחקר - סותם לנו את הפה ומקבע אותנו?

קצרצרים

1. עוד יום, עוד עבריין של אובר: משטרת דנוור עצרה ברנש בשם ג'רלד מונטגומרי, ששימש כנהג של אובר (כולם במקהלה: לאובר אין נהגים, יש לה רק קבלנים עצמאיים!). מונטגומרי אסף נוסעת והוריד אותה בנמל התעופה אליו ביקשה להגיע ללא כל תקלה. ואז, עשה הנהג סיבוב, חזר לדירה שלה וניסה לפרוץ אליה. כנראה מתוך הנחה שהיי, אם יש מישהי שבטוח לא בדירה שלה, זו מי שהוא הפקיד הרגע לחסדי אנשי האבטחה של נמל התעופה. לנוסעת היתה שותפה, זו הבחינה במונטוגמרי מנסה לפרוץ והזעיקה את המשטרה. אובר הודיעה במהירות שהיא הדיחה את הנהג, שהיא מחזירה ללקוחה את הכסף ושהיא מעבירה את הנהגים שלה נוהל בדיקה מחמיר. מעניין: בעבר היא טענה שכלל אין לה מחויבות לבצע בדיקות רקע. כנראה שהמחוקקים צדקו ואובר - פחות.  

נהג של אובר נהג של אובר נהג של אובר

2. שירות התמונות המדשדש פליקר, שהיה חדשני ונועז עד שהשתלטה עליו יאהו, הודיע שהוא מוסיף כעת שני סיווגים של זכויות יוצרים: "שייך לציבור" ו-CC-0. ההחלטה הגיעה אחרי שאלון מאסק שיגר איזו רקטה לחלל והעלה את התמונה כשהיא מסווגת "שייך לציבור", כך שכל אחד יוכל להשתמש בה. המשמעות של CC0 היא שלבעל התמונה אין כל תביעות לגביה. מה ההבדל בין שני הסיווגים, לא ממש ברור לי, אבל מה שברור הוא שפליקר מגיעה לשם באיחור של שנים. הדרישה לסווג תמונות כ"רכוש הציבור" החלה כשממשלת ארה"ב החלה לפני מספר שנים להעלות את כל התמונות שלה לפליקר; החברה לא בדיוק מיהרה להתייחס.

3. אמזון חושבת שהעתיד שייך לה, או על כל פנים צריך להיות שלה, ועל כן היא מפיצה כעת מוצר חדשני: מדבקות חכמות. הדבק אותן על מוצרי המכולת שלך, וכאלה יאזלו – לחץ על המדבקה, והיא תזמין עבורך מיד את המוצר. בדרך, אמזון תקבל גישה לרשת ה-WiFi שלך ותגלה מה אתה קונה – כדי שתוכל לנסות למכור לך עוד מוצרים שאתה לא צריך. המוצר היה כל כך חריג, עד שבמקור חשדו שמדובר במתיחת האחד באפריל. לרוע המזל, זה לא המצב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
מתנצל שאני עדיין חי
יש אנשים שיצר ההשרדות של מדינת ישראל הוא וולגרי מדי לטעם האנין שלהם, לכן הם מכנים אותה 'לוחמנית' תוך התעלמות נוחה מחבורת הפסיכופטים הרצחניים החיים בסביבה שלה. זה אולי יפתיע אנשים בעלי דיעות פוליטיות מסויימות, אבל דאעש, האחים המוסלמים, ג'בעת אל נוסרה וכל שאר אין ספור הארגונים הנאורים והליברליים היו קיימים גם אם מדינת ישראל לעולם לא הייתה נוסדת.
יריב  |  02.04.15
3.
חיפוש קצר מעלה את הממצאים הבאים לגבי שני הסיווגים החדשים
"שייך לציבור" זה יותר תווית ושיוך כללי שהגדרתו המשפטית מעורפלת ולא תמיד מוכרת. ההגדרה שימשה בעיקר לתאר יצירות שזכויות היוצרים עליהם פגו, כמו הספר גיין אייר, למשל. CC-0 זו הגדרה משפטית שנועדה לפתור את העירפול של "שייך לציבור" והיא נוצרה כשבעלי זכויות יוצרים חוקיים רצו לוותר על זכויות אלו ולא יכלו לעשות זאת באופן חוקי.
אמיר  |  01.04.15
לכל התגובות