הצטרפות ישראל לבנק הפיתוח הסיני עשויה להרגיז את האמריקאים

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם היום (ד') על מכתב בקשת הצטרפות לבנק האסייאתי להשקעות בתשתית (AIIB). זאת לאחר שיותר מ-40 מדינות כבר הצטרפו לבנק המוקם ביוזמה סינית והמתכנן להשקיע 100 מיליארד דולר בפרויקטי תשתיות במדינות ברחבי אסיה, מחצית מהסכום יוקצה מצידה של סין.

בהצהרה שפורסמה באתר האינטרנט של משרד החוץ נכתב כי הצטרפותה של ישראל תפתח בפניה הזדמנויות לשילוב חברות ישראליות בפרויקטי תשתיות שיהיו במימון הבנק.

בוושינגטון ניסו בתחילה למנוע מבנות בריתם להצטרף לבנק, שנתפס בעיני האמריקאים כמערער על מעמדם של הבנק העולמי והבנק לפיתוח אסיה. ואולם, הם נאלצו לשנות את הטון לאחר שמדינות רבות הצטרפו לפרויקט, ולאחר שקיבל את התמיכה של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.

שר האוצר האמריקאי ג'ק לו אמר ביום שלישי כי וושינגטון תברך על הקמת AIIB, כל עוד הוא ישמש כמשלים למוסדות הקיימים ויאמץ סטנדרטים גבוהים לניהול.

אולם, חרף הטון המפויס, מדובר במכה קשה למדיניות החוץ האמריקאית, ולהישג עצום עבור זו הסינית. סין רואה בבנק אפשרות להרחיב את השפעתה וככלי לקידום האינטרסים שלה באזור מזרח אסיה והאוקיינוס השקט.

הסחף של מדינות המערב שהצטרפו לבנק החל באמצע מרץ, לאחר שבריטניה, בעלת הברית הקרובה ביותר של ארה"ב באירופה, הודיעה כי תצטרף ליוזמה. וושינגטון זעמה על הבריטים, שתלו את החלטתם בשיקולים של קשרים עסקיים עם חברות סיניות.

"אנחנו מודאגים ממגמה הולכת וגוברת לתמוך בפרויקטים כלכליים סינים. זו לא הדרך הנכונה להתמודד עם מעצמה מתחרה שנמצאת בעלייה", אמר לאחר ההצטרפות גורם בכיר בממשל אובמה לעיתון הבריטי "הגארדיאן". ראש הממשלה הבריטי הדף את הביקורת והסביר כי "יהיו פעמים שבהן ננקוט בגישה שונה (מזו של ארה"ב)".

בעקבות הבריטים, בנות ברית מרכזיות של ארה"ב, כמו אוסטרליה, דרום קוריאה, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה, הודיעו על הצטרפותן לבנק.

לאחרונה הודיעה יפן, שבתחילה הביעה רצון להצטרף לבנק, כי היא מושכת את בקשת ההצטרפות בשל לחץ כבד מצד וושינגטון.

בנימין נתניהו וברק אובמה. עוד נדבך במשבר בין ירושלים לוושינגטון | צילום: איי אף פי

הצטרפותה של ישראל לבנק הסיני, למורת רוחם של האמריקאים, מסמלת יותר מכל את היחלשותה של ארה"ב כמעצמה עולמית ואת כניסתה של סין לואקום שנוצר בעקבות זאת.

הבנק האסייתי לפיתוח תשתיות (AIIB) הינו מוסד פיננסי רב-לאומי, שהוקם רשמית באוקטובר 2014, במטרה להעניק מימון לפרויקטים של פיתוח תשתיות באזור המזרח הרחוק והאוקיינוס השקט. לדברי הסינים, היוזמה נולדה מתוך צורך בהון נזיל למימון פרויקטים, אשר בטווח הארוך יניבו רווחים ויפתחו את האזור כולו.

הרעיון להקים את הבנק נחשף באוקטובר 2013, לאחר שסין ומדינות מתפתחות אחרות טענו, כי קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי נשלטים על ידי המערב, וארה"ב בפרט. עובדה זו גורמת לכך שההחלטות בדבר הקצאת הלוואות והשקעות בתשתית תלויות בשיקולים פוליטיים, אשר מייצגים את האינטרסים של המערב.

סין דרשה מארה"ב במשך שנים ארוכות לשנות את מבנה האחזקות של קרן המטבע הבינלאומית ושל הבנק העולמי ולהעניק לה יותר השפעה, ואולם נתקלה בסירוב מצידה, גם אם הדברים לא נאמרו במפורש.

לאחר חשיפת היוזמה, ההיענות הייתה רבה ו-21 מדינות נרשמו כחברות מייסדות, כולל הכלכלות החזקות באסיה כמו הודו, אינדונזיה ותאילנד, מדינות המפרץ, ואף ניו-זילנד שהייתה עד כה המדינה המערבית היחידה להצטרף.

ההון ההתחלתי של הבנק הוא 50 מיליארד דולר, שיועדו למימון הפיתוח של כבישים, מסילות ברזל, נמלים ועוד. ביוני 2014, סין הציעה להתחיל בגיוסי משאבים כדי להכפיל את ההון עד ל-100 מיליארד דולר.