אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השיירה עדיין עוברת, אבל לאט יותר צילום: אוראל כהן

השיירה עדיין עוברת, אבל לאט יותר

ה"נביחות" של התקשורת והרגולטור שהצטרפו אליהם גם הגופים המוסדיים, מתחילות לשאת פרי. השכר המצרפי של 150 בכירי המשק נותר ללא שינוי בשנה החולפת לעומת 2013, וזו צריכה להיות רק ההתחלה

02.04.2015, 08:16 | סופי שולמן

"תיקון 20 עלה לחברות הציבוריות 650 מיליון שקל", כך העריך בתסכול נתן חץ בכנס שהשתתף בו השבוע. בעל השליטה בחברת הנדל"ן, שנסחרת בתל אביב לפי שווי של 4.6 מיליארד שקל, התכוון לשעות העבודה הרבות, יותר ממיליון לפי החישוב שלו, שנדרשו חברות קטנות כגדולות להשקיע כדי ליישם את הרגולציה החדשה שמגבילה את חבילות התגמול הנדיבות שהיו מקובלות בקרב החברות הציבוריות בישראל. 

קראו עוד בכלכליסט

היו מקובלות? חץ עצמו מתמקם השנה במשבצת מספר 57 בטבלת השכר המסכמת את שכר הבכירים ל־2014 עם חבילת תגמול של 5.5 מיליון שקל, שמורכבת באופן שווה משכר בסיס ומענק. זה הרבה או מעט? כמובן שעבור רובנו מדובר בעלות שכר חלומית שלעולם לא נגיע אליה. עלות השכר הממוצעת של 150 הבכירים בעלי השכר הגבוה ביותר במשק עדיין גבוהה פי 60 בהשוואה לשכר הממוצע בישראל.

לחצו כאן לטבלת השכר המלאה ל-2014

ואולם אם מסתכלים על הטבלה ומשווים אותה לשנים קודמות רואים התייצבות. אם השכר המצרפי של 150 הבכירים ב־2013 זינק ב־12% לעומת 2012, הרי שבשנה החולפת העלייה הייתה 1% בלבד. עדיין לא ירידה, כפי שהיה רוצה לראות המחוקק שהכניס לתוקף את תיקון 20 בסוף 2012, אבל דריכה במקום. ה"נביחות" של התקשורת והרגולטור, שבאחרונה הצטרפו אליהם גם הגופים המוסדיים, מתחילות לשאת פרי. השיירה אמנם עדיין עוברת, אבל לאט יותר, כאילו מישהו שם לה מקלות בגלגלים.

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

שני גורמים עיקריים פעלו השנה להתמתנות קלה בחגיגת השכר, לא כולל כמובן המענק חסר התקדים של 31 מיליון שקל ששילם עידן עופר לניר גלעד, המנכ"ל היוצא של החברה לישראל. הגורם הראשון והזמני יותר, יש לומר, שהשפיע בשנה החולפת על רמות השכר, היה הביצועים. חברות רבות, בראשן הקמעונאיות שפונות היישר לצרכן הקצה, סבלו מהרעה ניכרת בתוצאות.

בהתאם לתיקון 20, שיצר קשר הדוק מבעבר בין רווחיות לבונוסים, נאלצו מנהלים רבים להסתפק בשכר בסיס בלבד ללא צ'ופרים מבעל השליטה. הגורם השני, שיש לקוות שיישאר כאן לזמן רב, לפחות עד שחבילות השכר יהיו קרובות יותר לקרקע המציאות, הוא השיניים שהצמיח שוק ההון המקומי. עם רוח גבית ממשרד האוצר ומחברת הייעוץ לגופים המוסדיים אנטרופי, החלו בתי ההשקעות וחברות הביטוח להתנגד, לא תמיד ולא לכולם, לחבילות מפנקות מדי למנהלים שלא הצדיקו זאת.

התוצאה הבולטת ביותר של שינוי אווירה היא כמובן עלות השכר של 4.5 מיליון שקל שבה "נאלץ להסתפק" השנה אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס. ב־2013 משך מנכ"ל חברת הביטוח שכר של 10.7 מיליון שקל ותכנן לקחת הביתה לא פחות מ־14 מיליון שקל ב־2014. אלא שההתנגדות הציבורית הרבה שהתעוררה כיווצה את השכר. זו צריכה להיות רק ההתחלה, שתסמן את המסלול החדש שבו שכר המנהל יהיה קשור בקשר גורדי אל ביצועי החברה ואל שכר העובדים.

ורק תחום אחד נותר ללא שינוי ותקוע אי שם בימי הביניים וזהו כמובן תגמול הנשים המועטות שהגיעו לעמדות בכירות. מבין 150 בעלי השכר הגבוה ביותר, 11 בלבד הן נשים, כאשר האשה הראשונה מפציעה במקום ה־14. אפילו סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק ואחת המנהלות הוותיקות והבכירות ביותר בשוק ההון הישראלי, משתכרת פחות מגיל שרון, מנכ"ל פלאפון, שהיא למעשה החברה־הבת של בזק, קטנה יותר ממנה ורווחית פחות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות