נשיא, קנוס עצמך

יש גם סנקציות על צביעות?

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הכריז אמש (ד') על תכנית סנקציות שתוטל על מדינות או חברות שעוסקות בלוחמת סייבר או ריגול מקוון. אובמה לא הכריז על הפעלת הסנקציות כנגד אף מדינה או חברה, אבל בצו נשיאותי התיר למחלקת המדינה להטיל סנקציות כאלה. בכירים במחלקת המדינה האמריקאית אמרו לאחר הפרסום שלא מדובר בכלי שהם מתכוונים לעשות בו שימוש יומיומי, וכי הכלים שישמשו את ארה"ב במקרה של התקפת סייבר יהיו בעיקרם כלי חקירה ודיפלומטיה.

התקדים לכל זה היא הסערה התקשורתית סביב הפריצה לסוני: לפני מספר חודשים, בעקבות ההתקפה הנרחבת על סוני פיקצ'רס, הטילה ארה"ב סנקציות על צפון קוריאה. כזכור, ההאקרים שפרצו לסוני ניסו למנוע את הפצתו של סרט הקולנוע "הראיון," שלועג לדיקטטור הצפון קוריאני קים יונג און.

אבל, רבאק, אמריקאים יקרים, טולו קורה. הריגול של ה-NSA אחרי כל העולם הפך למשל ושנינה. רק לפני כעשרה ימים הודיעה ארה"ב שבעזרת ה-NSA היא גילתה שישראל מרגלת אחריה. התקפות הסייבר של ה-NSA וה-CIA – סטוקסנט היא רק מקרה מפורסם אחד – ידועות לא פחות. ובל לא נשכח, שיתוף הפעולה ההדוק בין חברות אמריקאיות ובין שירותי המודיעין האמריקאים כבר צוין על ידי בית המשפט העליון האירופי כעובדה שאין עליה עוררין. אתם באמת רוצים לדבר על סנקציות על ריגול מקוון ותקיפות מקוונות? באמת? אין לכם בושה?

פער דיגיטלי מתרחב

נוהגים לומר לנו שההייטק הוא הקטר שיוביל את התעשיה, או משהו דומה, בלי לציין שהקטר מוביל בעיקר את עצמו. נוהגים לומר לנו גם שחיבור לרשת יועיל לכולנו וישפר את החיים של כולנו, וגם בטענה הזו יש בעיות.

כי, מה לעשות, חיבור לרשת לא מגיע סתם כך. הוא מצריך תשתיות. הוא כמובן מצריך חשמל, אבל את זה כבר יש לרוב האוכלוסיה. אבל הוא מצריך מחשב, שזו חתיכת טכנולוגיה יקרה למי שלא יודע איך הוא יסגור את החודש, והוא מצריך מיומנויות טכנולוגיות. רוב הצעירים מבינים את זה אינטואיטיבית, מבוגרים פחות.

התוצאה היא מה שמכונה הפער הדיגיטלי, שמאיים בו זמנית על שני קצוות מוחלשים של החברה: צעירים שעניים מדי בשביל לרכוש מחשב ומבוגרים שמאוחר מדי עבורם ללמוד איך לעבוד על מחשב. על פי סקר של מכון Pew, לעשרה אחוזים מהאמריקאים יש סמארטפון, אבל זה החיבור היחיד לרשת שיש בבית שלהם.

יש הרבה דברים שאפשר לעשות עם סמארטפון, אבל הרבה דברים שלא ממש. למשל, חלק ניכר מהאתרים הממשלתיים לא יודעים לעבוד עם דפדפן שהוא לא אינטרנט אקספלורר. מי שנשען רק על סמארטפון מוצא את עצמו בעמדה לא נוחה.

שלא במפתיע, המחקר של Pew מצא שהמשתמשים שמוגבלים לחיבור סלולרי בלבד הם כמעט כולם עניים, ויש גם אספקט גזעני לכל הנושא: לעומת 10% בממוצע מכלל האמריקאים, 12% מהשחורים מחזיקים רק בחיבור סלולרי, וכך גם 13% מההיספנים, אבל רק ארבעה אחוזים מהלבנים.

נעמדים על הרגליים האחוריות

מנכ"לים ובכירים אחרים בארבעים חברות הייטק אמריקאיות, ביניהן טוויטר, סקוור, פייפאל, אוורנוט, זינגה, איביי, סיסקו, סקויה ורבות אחרות – בלטו בהיעדרם בכירים מגוגל, פייסבוק, אמזון, אפל ומיקרוסופט – קראו לבתי המחוקקים של כל המדינות בארה"ב להוסיף לחוקים שלהם סעיף שאוסר על אפליה על רקע נטיה מינית.

ההצהרה מגיעה בימים שבהם שתי מדינות, אינדיאנה וארקנסו, העבירו חוקי "החזרת חופש הדת," שמרשים מעכשיו אפליה על רקע דתי כנגד הקהילה הגאה וככל הנראה גם מיועדים לאפשר לרופאים שלא לציית לשבועת היפוקרטס שלהם ולסרב לשרת נשים שעברו או רוצות לעבור הפלה. שתי המדינות כבר נבהלו מהתוצאות, שכוללות חרם כלכלי עליהן מצד לא מעט ארגוני זכויות אדם. מושל אינדיאנה מייבב מול כל מיקרופון רענן שמוציאים את דיבת המדינה שלו, שעד לפני שבוע אף אחד לא זכר שהיא קיימת, בעוד שמושל ארקנסו מכנס בדחיפות את האסיפה כדי לשנות את החוק, ומהר.

העובדה שחברות ההייטק מתייצבות לצד הקהילה הגאה איננה מובנת מאליה. התפיסה התאגידית המקובלת היא שאתה צריך לשתוק ולחייך, אלא אם תפסו אותך במשהו. מתי בפעם האחרונה שמעתם חברה ישראלית נוקטת צעד מובהק נגד אפליה?  

עכשיו, אם הן רק יגלו את אותה הרוח האזרחית בכל מה שקשור לזכויות העובדים שלהן, למשל הזכות להתאגדות... מותר לחלום.

קצרצרים

1. האחד באפריל מאחורינו, יימח שמו, וכרגיל כל חברות הטכנולוגיה התגאו במתיחות שנעו בין מתוחכמות למאולצות. החביבה על המדור השנה היא זו של CERN, האנשים שביומיום מנסים למצוא את חלקיק ההיגס בוזון (גם ידוע כחלקיק האלוהי, או ליתר דיוק The goddamnned particle). הם הודיעו שכחלק מהניסויים שלהם, הם גילו את הכוח – כן, ההוא ממלחמת הכוכבים – ועכשיו המדענים הפכו למיומנים לשימוש בו. דובר ירוק קטן CERN צרן אמר ש"תוצאה זו, מאד מרשימה היא." המחקרים הגיעו להצלחה לאחר שהמעבדה מצאה רובוטים – אם כי הסתבר לאחר מכן שאלו לא היו הרובוטים שהיא חיפשה. הטקסט רווי ברמיזות נוספות למה שקרה לפני הרבה שנים בגלקסיה מרוחקת מאד.

2. אכטונג, כרום: גוגל גילתה לזוועתה שכחמישה אחוזים מכלל האנשים המבקרים באתריה תוך שימוש בדפדפן שלה, כרום, מגיעים כשעל הדפדפן שלהם יש דופקה מסוג ad injector. התועבה הזו מציגה לך מודעות, אבל היא גם מכילה שורה של פרצות אבטחה מצמררות. גוגל אמרה שהיא מחקה 192 תוספי כרום שסייעו להזרקת מודעות, שמהם נפגעו כ- 14 מיליון משתמשים.

3. האיחוד האירופי זוחל באיטיות לקראת הגשת כתב אישום כנגד גוגל בחשד להפרת חוקי ההגבלים העסקיים: עכשיו הוא מבקש מהחברות שהגישו נגד גוגל תלונה את הרשות לחשוף את המידע שהן מסרו. אם יש משהו שמדגים את חוסר היכולת של מדינות להתמודד מול תאגידים, זאת הפרשה הזאת. החקירה נמשכת כבר חמש שנים, נתקעה שלוש פעמים, וכולל לא פחות משלוש נסיונות להביא את החקירה לפשרה. אז עכשיו ההערכות הן שהאיחוד האירופי יעשה משהו בנושא בשלושת השבועות הקרובים.  

4. טמבל קטן בשם ג'ון מילס מחכה כעת לגזר הדין, אחרי שכבר הורשע בכך שהונה את שותפיו והמשקיעים שלו וגנב מהסטארפ-אפ שהקים 765 אלף דולר. עכשיו כולם צוחקים עליו, ובצדק: לא ככה משחקים את המשחק. ההונאה הרגילה עובדת ככה: אתה מגיע עם רעיון שאין לו שמץ של סיכוי, אבל משכנע משקיעים עם יותר מדי כסף שדווקא יש, שותה את הכסף, חי ממנו היטב כמה שנים, מסתובב בחוגים הנכונים, מדבר בכנסים, ואז מודיע בצער רב וביגון קודר שכצפוי, זה לא עבד. בינתיים אתה כבר ברשימות הנכונות לקראת חלוקת עוד כספי משקיעים לכלום. מילס הלך במסלול האחר: הוא שיקר למשקיעים שלו שהוא על סף רכישה מצד סיסקו, אז הם התלהבו ונתנו לו עוד כסף. לסיסקו לא היתה כל כוונת רכישה וזה נגמר בכלא פדרלי. לא חראם?  

5. ואם כבר ציינו את חוקי השנאה של אינדיאנה ומיסיסיפי, אז פיצריה באינדיאנה למדה מהר מאד שלהפצת שנאה יש מחיר. אחרי שהיא הפכה לעסק הראשון באינדיאנה שהודיע שהוא לא ישרת גאים, האתר שלה הופצץ בתגובות זועמות – ודירוג ה-Yelp שלה התרסק, אחרי שכמעט אלפיים איש דהרו לתת לו דירוג שלילי. לפני שהפיצריה ניסתה לקושש לעצמה פופולריות על ידי התהדרות בכך שהיא לא תשרת אנשים ששייכים למיעוט, היו לה בסך הכל שני דירוגים ב-Yelp. עכשיו יש לה אלפיים, כולם שליליים, והיא מוכרת הרבה מעבר לחור שבו היא יושבת. יפה.