אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נחשפות התקשרויות האוצר עם ספקים: שימוש רב בחברות ייעוץ חיצוניות צילום: אוראל כהן

נחשפות התקשרויות האוצר עם ספקים: שימוש רב בחברות ייעוץ חיצוניות

המשרד שילם אשתקד 300 אלף שקל לחברת נילסן לצורך קבלת נתונים ל"בחינה וניתוח של יוקר המחיה בישראל". 3.4 מיליון שקל שולמו לחברת ייעוץ חיצוני שתלווה את פרויקט פינוי מתקני תעש ממרכז הארץ; 238 אלף שקל הוצאו לעריכת טקס העובד המצטיין; חשיפת הנתונים - לבקשת התנועה לחופש המידע

02.04.2015, 16:00 | שאול אמסטרדמסקי

התנועה לחופש המידע מפרסמת את נתוני ההוצאות של משרד האוצר לשנת 2014. במסגרת בקשת חופש המידע שהגישה התנועה למשרד האוצר, העביר המשרד את ההתקשרויות הכספיות שלו עם ספקים חיצוניים בשנה שעברה, בחלוקה לאגפים השונים של המשרד.

קראו עוד בכלכליסט

מהנתונים אפשר ללמוד, למשל, על ההישענות הרבה של משרד האוצר על חברות ייעוץ חיצוניות שיספקו לו נתונים אודות הפעילות במשק. למשל, אגף הכלכלן הראשי במשרד התקשר בסכום של 300 אלף שקל עם חברת נילסן, על מנת לקבל נתונים ל"בחינה וניתוח של יוקר המחיה בישראל".

אגף התקציבים הוציא כמעט 2 מיליון שקל לחברת ייעוץ חיצונית שמלווה את תהליך פינוי בסיסי צה"ל ממרכז הארץ ועוד 600 אלף שקל לחברת ייעוץ חיצוני שתבחן את עלויות הרשתות הקמעונאיות בשיווק מוצרים שבפיקוח מחירים לצורך שיפור מנגנון הפיקוח ועוד 3.4 מיליון שקל לחברת ייעוץ חיצוני שתלווה את פרויקט פינוי מתקני תעש ממרכז הארץ.

בנוסף, באגף התקציבים מפתחים בימים אלה אפליקציה להנגשת תקציב המדינה לציבור באינטרנט, פרויקט שעלה לאגף 300 אלף שקל. בחינה חיצונית על ידי חברה פרטית של מדיניות התמיכה הממשלתית בחקלאות הישראלית עלתה עוד 500 אלף שקל. בנוסף לכל אלה, אגף התקציבים יצא במכרז כללי למספר חברות ייעוץ חיצוניות, בהיקף של 2.5 מיליון שקל, שיסייעו ב"ניתוח שווקים בארץ ובעולם על מנת לגבש תשתית נתונים וידע לגיבוש רפורמות".

יעל אנדורן, המנכ"לית היוצאת של משרד האוצר, צילום: עומר מסינגר יעל אנדורן, המנכ"לית היוצאת של משרד האוצר | צילום: עומר מסינגר יעל אנדורן, המנכ"לית היוצאת של משרד האוצר, צילום: עומר מסינגר

ומה קורה ביתר משרד האוצר? המשרד שילם בשנה שעברה 238 אלף שקל לעריכת טקס העובד המצטיין, ועוד 362 אלף שקל עבור נופשון לגמלאי המשרד. סבסוד מועדון ההטבות של עובדי המשרד עלה עוד 400 אלף שקל, ותלושים לסטימצקי לאחד החגים עלו עוד 290 אלף שקל. הקמת נציגות האוצר בבייג׳ינג עלתה למשלם המסים 97 אלף שקל, ותפעול הנציגות של המשרד  בארגון מדינות ה-OECD בפריז עלה עוד 700 אלף שקל.

היקף ההתשלמויות והגיבושים שהמשרד ערך לעובדיו באגפים השונים עלו בשנת 2014 סכום כולל של 1.3 מיליון שקל.

נתוני האוצר מפרטים גם פעילויות שהיו אמורות להתקיים אבל בוטלו, בשל הקדמת הבחירות ואי אישור תקציב המדינה לשנת 2015 במועדו. כך, למשל, המשרד תכנן להוציא 240 אלף שקל לטובת קמפיין תקשורתי ומיתוג תקשורתי לתקציב המדינה, אבל ביטל זאת. בנוסף, האוצר תכנן קמפיין תקשורתי בהיקף של 1.5 מיליון שקל לפרסום ההטבות הממשלתיות לתושבי הדרום, ככל הנראה בעקבות צוק איתן, אולם ביטל גם אותו.

נתוני ההוצאות של משרד האוצר לשנת 2014 שנמסרו על ידי הנהלת המשרד לתנועה לחופש המידע נמסרו בפורמט שונה מאשר הנתונים שנמסרו לפני חצי שנה לגבי שנת 2013. במשרד האוצר לא אהבו את האופן שבו הנתונים התפרסמו אז בתקשורת, שכן לטענת המשרד הנתונים המקוריים כללו טעויות. מבחינת הנהלת משרד האוצר לא היה מקום לפרט כי המשרד הוציא 150 אלף שקל על חוט תפירה לבן, אלא היה צריך לכלול את הסכום הזה תחת קטגוריה אחרת.

מהם "ייעוץ" או "השתלמות לגיבוש"

הנתונים לשנת 2014 פחות מפורטים, ובסעיפים רבים ניתן למצוא סיבות כלליות להוצאה, דוגמת "ייעוץ" או "השתלמות לגיבוש". באופן זה לא ניתן לדעת מה הייתה מטרת עבודת הייעוץ, או היכן נערך הנופש, פרטים שדווקא הופיעו בנתונים שמסר האוצר לפני כמה חודשים לגבי שנת 2013. באופן דומה, חיפוש בנתונים החדשים מעלה כי לא ניתן לאתר עוד את הנסיעות לחו"ל של פקידי המשרד הבכירים, בוודאי לא ברמה השמית.  

אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע

מנכ"לית התנועה לחופש המידע אלונה וינוגרד אמרה ל"כלכליסט": "התנועה לחופש במידע עומדת על כך שהתקשרויות משרד הממשלה יעמדו לציבור באופן גלוי, יזום ומעודכן. ולכן תמשיך להגיש בקשות בנושא ולהביאם לידיעת הציבור עד אשר המשרדים יעשו זאת בעצמם ובפורמט פתוח. לצערנו משרד האוצר אמנם שלח לתנועה את ההתקשרויות אך רק בפורמט pdf, כלומר כזה שלא מאפשר חיפוש נוח במידע. אנו נעמוד על קבלת המידע באופן בו הוא שמור אצל הרשות כפי שמחייב חוק חופש המידע".

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
ל-3, לא נכון
אם אתה חושב שמנהל יודע הכל, אז אתה טועה, ובגדול. מנהל טוב הוא זה שיודע להביא אליו את המידע הנכון והרלוונטי לשם קבלת החלטות נכונות ומושכלות. מה לעשות, מנהל שבא מסביבה יצרנית לא מבין בהכנת דוחות כספיים, ולכן שוכר אנשי כספים שיעשו עבורו את העבודה. יש מקרים, שהוא (ו\או עובדיו) לא מבינים בסוגיות מיסים מסוימות, ולכן יפנו לאיש שזה מקצועו - רו"ח או יועץ מס. באותה מידה, אם רוצים לתכנן תוכנית כלשהי, צריך למצוא את האדם שיכול להביא את המידע הנכון (כלומר - לייעץ) בזמן הנכון. התהייה הנכונה שהיית צריך תהות היא - האם הייעוץ הזה היה שמיש, יעיל, נכון והאם א היו יכולים להשיג את אותן תוצאות בתוך המערכת.
02.04.15