שנה לחוק הספרים: עליית של 16% במחירים וירידה של 6% בהכנסות

עלייה בשיעור 15.9% במחיר הממוצע של ספר הובילה לירידה של 12% בכמות הספרים שנמכרה בשנה החולפת. הירידה בהכנסות ממכירת ספרים הסתכמה בשנה החולפת ב-6% ביחס להכנסות ב-2013. כך עולה מסיכום השנה הראשונה לחוק הספרים שחיברה הוועדה המייעצת לשרת התרבות לימור לבנת.

בוועדה אמנם טוענים כי שנה החולפת נרשם צמצום בכוח דואופול הספרים (סטימצקי וצומת ספרים) ושיפור בתחרות, הבא לידי ביטוי בכך שנתח השוק של רשתות הספרים מכלל שוק הספרים, הצטמצם מ-72% בשנת 2013 ל-64% בשנת 2014.

אלא שהחוק לא באמת הצליח לצמצם את כוחן של רשתות הספרים, שכן שיעור ההנחות שדרשו רשתות הספרים מהמו"לים על ספרים מוגנים ושאינם מוגנים עולה על המקובל בעולם ובוועדה טוענים כי יש לשקול צעדי פיקוח נוספים.

למרות שהמטרה המרכזית בחוק הספרים היתה לשפר את תגמול הסופרים, הוועדה התקשתה לזהות אם הדבר יצא לפועל: "העלאת מחיר הספרים וקביעת אחוז מינימום של תמלוגים צפויים להביא לעלייה בתמלוגים הניתנים לסופרים. ככל שימכרו יותר ספרים חדשים, כך שיעור התמלוגים הניתן לסופרים יעלה. מאחר והסופרים מקבלים את התמלוגים כחצי שנה לאחר מכירות הספרים, אין עדיין אפשרות למדוד את השפעת החוק על התמלוגים", נאמר בדו"ח.

עוד עולה מהנתונים, כי המחיר הממוצע של כלל הספרים עלה מ-44 שקל שקל ב-2013 ל-51 שקל לאחר כניסת החוק לתוקף. זאת למרות שהמחיר הקטלוגי הנקוב לצרכן של הספרים החדשים ירד לאחר כניסת החוק לתוקף בשיעור של 11%-22%.

חנות של צומת ספרים (ארכיון) | צילום: אביגיל עוזי

נקודות האור הבודדות שניתן לזהות בתום השנה הראשונה לקיומו של החוק נוגעות לעלייה של 7% במספר הכותרים החדשים שראו אור בשנה החולפת, לעומת ממוצע של 4% בשנים הקודמות. בנוסף, נרשמה עלייה של 250% במכירות ספרים דיגיטליים לעומת 2013. זאת, ככל הנראה כיוון שהחוק מאפשר לקבוע מחיר שונה ונמוך יותר לספר דיגיטלי.

מחיר רשמי וקבוע לספר למשך 18 חודשים

החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל שחוקק באוגוסט 2013, בא לפתור בעיה מבנית המאפיינת את ענף הספרים, אשר לא מאפשרות למו"לים ולסופרים להגיע בטווח הארוך לתגמול ראוי.

שוק הספרים הקמעונאי בישראל מאופיין במבנה דואפוליסטי של שתי רשתות ספרים מרכזיות – צומת ספרים וסטימצקי. בצומת ספרים קיים גם מבנה של בעלות אנכית הקושרת את הרשת עם מספר הוצאות לאור מרכזיות. בהתאם לכך נטען כי כוח השוק של רשתות הספרים השולטות בשוק ותחרות המחירים ביניהן, השפיעו על המוציאים לאור להעניק שיעורי הנחה

משמעותיים אשר שחקו מאוד את רווחיותם, וכפועל יוצא הורידו את התמלוגים המשולמים על ידי המו"לים לסופרים וליוצרים על עבודתם.

בהתאם לזאת, בחוק החדש הוצע לקבוע מחיר רשמי וקבוע לספר למשך 18 חודשים מיום השקתו ולעגן את שיעור התמלוגים המינימלי המגיע לסופר כנגזרת של מחיר המכירה של הספר. בנוסף, נאסר בחוק להעניק הנחות על מכירת ספר מוגן.

טענה אחרת שנשמעה נגעה לסוגיית שטחי התצוגה. עלה חשש כי קביעת התפלגות שטחי התצוגה ברשתות הוטתה לטובת המו"לים הקשורים בבעלויות אנכיות עם רשת הספרים או לטובת קבוצות מו"לים קשורים בעלות כוח מיקוח גדול, כך שנוצרה אפליה בין המו"לים השונים ביכולת שיווק הספרים. על מנת לאפשר גיוון בתצוגה של מו"לים שונים, הגביל החוק את שיעור שטחי התצוגה המועדפים המקסימליים המוקצים לכל מו"ל בנפרד - לקבוצות מו"לים קשורים ולקבוצות מו"לים בעלים ברשת קמעונאית - עד רף מקסימלי. בנושאים אלו ואחרים, בא החוק החדש לטפל.