זברה מדיקל גייסה 8 מיליון דולר

זברה מדיקל גייסה 8 מיליון דולר. זהו סבב ראשון עבורה, שבוצע בהובלת קרן ההון סיכון המובילה קושלה ונצ'רס, של המשקיע וינוד קושלה. זוהי ההשקעה הראשונה של קושלה בסטארט-אפ ישראלי בשלב פעילות ראשוני. בסבב הגיוס השתתפו גם מארק בניוף מנכ"ל סיילספורס וקרן דיפ-פורק קפיטל.

החברה פיתחה פלטפורמת מחקר רפואי שמטרתה לסייע לרופאים לפענח במדויק את כל המידע הדימותי המגיע אליהם ממערכות כרנטגן, CT ועוד. מחקרים הראו שאחוז הטעויות יכול להגיע ל-20%, מתוך מה שהרדיולוג איתר ול-30% פיספוסים של ממצא שהיה בדימות אך לא אותר בעין האנושית.

"שמנו לעצמנו מטרה למצוא פתרון לחוסר היכולת האנושית לאבחן בצורה יעילה את כמויות המידע הרפואי שהולכות ונערמות בקצב מסחרר", אמר אלעד בנימין, מנכ"ל החברה.  "הצפי הוא שהמידע הדימותי יתפוס בקרוב כשליש משטח האכסון הדיגיטלי בעולם, ובמקביל כרבע מהרופאים המנוסים בתחום יצאו לגמלאות. כמו כן יש כבר הרבה מידע דימותי מפוענח וטכנולוגיות שמאפשרות לעבד אותו במהירות לטובת פיענוחים עתידיים".

האצת המחקר הרפואי

החברה, שפעלה עד כה בחשאיות, הוקמה בידי היזם הסדרתי אייל גורה (שמושקע כיום בטאבולה, אפספלייר ואחות) ושותפו אייל טולדנו, מייסד מרכז הפיתוח של סמסונג בישראל. המנכ"ל אלעד בנימין כיהן כמנהל פעילות הבריאות של Carestream (לשעבר חטיבת הבריאות של קודאק) - חברה שרכשה בישראל את אלגוטק ומספר חברות נוספות. בנימין הוא ספורטאי בעצמו ואחד הישראלים היחידים שהשלימו את תחרות מארץ' לארק - רכיבה, שחיה וריצה מלונדון לפריז. לזברה מדיקל 12 עובדים בישראל והיא עתידה להכפיל את מספר עובדיה בשנה.

פלטפורמת המחקר של זברה נועדה להאיץ את פיתוח האלגוריתמים בתחום ע״י הנגשת יכולות מיחשוב ומידע קליני בכמויות גדולות למיטב המוחות בתחום הבינה המלאכותית ועיבוד התמונה. פיתוח אלגוריתם לזיהוי למחלה ארך שנים בעבר, אך הטכנולוגיה של זברה צפויה להאיץ את התהליך משמעותית. המודל העסקי של החברה נשען על מסחור אלגורתמים אלו והנגשתם לבתי חולים ברחבי העולם.

תחום הרפואה הדיגיטלית צד את עינם של גופי הון סיכון בשנים האחרונות: ההשקעות בתחום זינקו מ-900 מיליון דולר ב-2011 ל-4.1 מיליארד דולר ב-2014. הקרנות המובילות בעולם הן שקפצו ראשונות על העגלה: קושלה ונצ'רס וקליינר-פרקינס בראש המשקיעות ואחריהן סקויה ואנדריסן-הורביץ. הסיבות לגידול הדרמטי בהשקעות נובע בין היתר מהשילוב בין בשלות טכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית והביג דאטה ושינויי תפיסה בקרב מובילי דעה בתחום הבריאות, שהבינו ששימוש בפיתוחים טכנולוגיים חדישים יוכל להוזיל עלויות ולשפר את טיב הטיפול בחולים.