חקר ביצועים: השבוע של הסכם הגרעין עם איראן והסכסוך באלון

OnePlus עשתה ניקיון פסח

אחרי ש־OnePlus הסינית הוכיחה שאפשר למכור סמארטפון עילית ב־300 דולר והפכה כמעט בן לילה לאחד השמות החמים בעולם המובייל, השבוע השיקה החברה גרסה משלה למערכת ההפעלה אנדרואיד. מבחינת OnePlus זה עוד צעד בדרך לליגה העליונה. אבל גם אותו היא עושה בצניעות. המערכת שלה כוללת מעט מאוד שינויים לעומת גרסת האנדרואיד הבסיסית של גוגל. המסר של הסינים ברור: הגיע הזמן להפסיק לבלבל את הצרכנים עם גימיקים בינוניים ויישומים שמכבידים על חוויית השימוש. והיא לא לבד. גם סמסונג ניקתה את גלקסי S6 מהג'אנק שליווה את מערכות ההפעלה של הדגמים הקודמים. עכשיו השאלה היא מתי, אם בכלל, OnePlus תגרור את השוק גם בכל הנוגע למחירים.

דור צח

בקרוב: מחשבון ביטוח חיים

מחשבון נולד. לאם קוראים דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר. המחשבון החדש יעזור לנוטלי משכנתאות להשוות בין פוליסות ביטוחי החיים על המשכנתא. קל, שימושי, ובעיקר מתווסף לשלל מחשבוני ביטוח, קיימים או בהכנה, מרכב עד בריאות. בעולם הביטוח והפנסיה, שבו הטענה שהחוסכים לא מבינים דבר היא שיא האנדרסטייטמנט, כל כלי ומחשבון הם מבורכים. הבעיה היא שמחשבונים לא באמת מתקנים עיוותים וכשלי שוק. ושם הבעיה האמיתית. זה מה שעולה לנו כל כך הרבה. קל לרגולטור להזמין עוד מחשבון. קשה לו יותר לבצע רפורמות משמעותיות, להתמודד עם קבוצות לחץ ולהילחם בשיקולים פוליטיים. שזה בדיוק התפקיד שלו.

אתי אפללו

דורית סלינגר | צילום: נמרוד גליקמן

ג'וב חדש למהנדס העיר ר"ג

חברת אינוונטק סנטרל של ענבל אור התברכה בדירקטור חדש: חיים כהן, מהנדס העיר רמת גן שעבד בעירייה מראשית שנות השמונים ועד נובמבר האחרון. אור תיעזר בניסיונו וקשריו של כהן בלא פחות מחמישה מיזמי פינוי־בינוי שאפתניים שהיא מתכננת בעיר. חציית הקווים של כהן חוקית, כמובן. הוא עומד בתנאים הדרושים. אבל כדאי להיזכר בתחקיר "כלכליסט" מפברואר, שגילה שבשנים האחרונות 11 מהנדסי ערים עברו לחברות בנייה פרטיות, בלי להיבהל מתקופת הצינון שמגיעה עד שנה, רגע במונחי ענף הבנייה. כששומעים "שיטת השקשוקה" חושבים על תעשיינים בכירים שקנו רגולטורים בכירים. כהן ועמיתיו מראים ששקשוקות אפשר למצוא בכל מקום ודרג.

נעמה סיקולר

ויסמן רוצה גט מבירן

דודי ויסמן ושרגא בירן הם קרובי משפחה, עובדה שיש בה כדי להסביר את עוצמות גילויי האיבה שפרצו במסגרת הסכסוך ביניהם. כסף הוא סיבה טובה לזהם את האווירה בהכפשות, אבל הצירוף הקטלני של כסף ומשפחה הוא מכפיל כוח לדרמות האלה. הסכסוך יידון במסגרת דיני חברות, אף שהוא מתאים גם לבית משפט למשפחה. ויסמן דורש גט והיפרדות, בירן דורש "שלום בית", שבמסגרתו תוכר עליונותו כבעל הבית. וכמו בכל סכסוך משפחתי, תעלה גם השאלה איך הפכו 30 שנות זוגיות טובה לתיעוב הדדי יוקד. הסברים יינתנו, האשמות יוטחו, ובסוף נישאר עם התובנה מהשירים: ככל שהאהבה גדולה יותר, מותה אכזרי יותר.

משה גורלי

מימין שרגא בירן ודודי ויסמן | צילום: עמית שעל

בזק מחכה לשר התקשורת הבא

בזק ומשרד התקשורת צועדים לקראת עימות. נוסף. באמצע מאי תידרש בזק לאפשר למתחרותיה להשתמש לא רק בתשתיות האינטרנט שלה, אלא גם ברשת הטלפוניה הקווית. בבזק טוענים שעם כל הרצון הטוב, המהלך ידרוש שנים על גבי שנים של הכנות, ולא ייתכן בלוח הזמנים שקבע משרד התקשורת. המשימה הראשונה של שר התקשורת הבא תהיה להתמודד עם ההתחמקות הזאת. במשרדי הממשלה שרים מביאים את המנכ"לים איתם. אלא שמנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי אבי ברגר כבר צבר קילומטראז' של 18 חודשי התמודדות מול ההתנגדויות של בזק, בבית המשפט ומחוצה לו. כולל סודות מקצועיים, טעויות ולקחים. הוא באמצע העבודה. החלפתו עכשיו, בשם קדושת "מינויי האמון", תיקח את כל הרפורמה כמה צעדים לאחור.

אופיר דור

המריחואנה היא שיעור בהיסטוריה

הם תמיד היו האויב. מי שקרא לדו־קיום איתם נחשד כתמים, תלוש, בעל מניעים נסתרים או כולם יחד. ואז באו הבחירות, הנהירה לקלפיות, ופתאום ג'וינטים הם הדבר הכי נורמלי באמריקה, נגישים לכל בקולורדו, וושינגטון, אלסקה, בעיר פורטלנד, בוושינגטון הבירה ובשורת מחוזות קטנים. בינתיים, הלגליזציה מוכתרת כנס כלכלי. השבוע סקר של אוניברסיטת קוויניפק בקונטיקט גילה שגם באוהיו, פנסילבניה ופלורידה הרוב תומך בלגליזציית הקנביס. לא רק בקנביס רפואי, אלא בשמיטת המלחמה בסמים הקלים.

יש פה סיפור מדהים, אבל הוא לא על סמים אלא על פוליטיקה. על הקלות שבלהשמיץ, להזהיר ולנדור, והקלות שבלשכוח הכל כשהמציאות טופחת על הפנים. אולי זו התקווה האמיתית, גם בנושאים אחרים.

אסף אביר

מריחואנה | צילום: בלומברג

הנורבגים מוכרים קרח

בעיירה הנורבגית לומפיורד, צפונית לחוג הארקטי, ייצרו בשנות התשעים פאנלים סולאריים במפעל אמוניה שפשט רגל, ובתוך כמה שנים העבירו את פעילות הייצור לאסיה הזולה. השבוע דווח כי למפעל הגלמוד והקר נכנסה סווייס, חברה שתייצר שם קוביות קרח ממשאב טבע מקומי מידלדל: קרחונים. בכוונת סווייס לשווק את הקוביות לברים ומסעדות יוקרה, בינתיים בדובאי ובניו יורק. ההיגיון העסקי: מי שמוכן להיפרד מסכום נכבד כדי לשתות וויסקי מיושן היטב, למה לא למכור לו גם קרח שנמס ממש לאט, בשל דחיסותו הייחודית? כך ממנפים משאב שנמצא ממש מתחת לאף, רגע לפני שהוא נעלם.

תמר טוניק

הדקה ה־90 לפני הסכם הגרעין

ככל שההסכם עם הדיקטטורה האיראנית הולך ומתגבש, כך ראש הממשלה בנימין נתניהו מחריף את קו ההסברה שלפיו ישראל עלולה להפוך למקום מהמסוכנים בעולם, לארץ שהופקרה בידי ידידותיה ונותרה בודדה מול סכנה קיומית. מוזר שדווקא נתניהו יפספס את האירוניה: פחד הוא החזק שבאמצעי השכנוע. יותר מכל קריאה לחרם על ישראל, הנזק הכלכלי הרב ביותר עלול להיגרם אם נוצג כאזור אסון מועד. מי ישקיע במדינה שראש ממשלתה אומר שהיא אינה בטוחה? אבל בינתיים השוק מציע לנתניהו לקרוא אחרת את המפה: הבורסה התעלמה מההסכם ועלתה לאורך שבוע רצוף. גם הגאות בהשקעות הזרות לא נפסקת. מדינות מאוימות מוצאות דרכים להתמודד עם אתגרים. אולי כדאי לשווק בעולם את הרעיון הזה.

אורי תובל