אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שישבו בחושך: הצעת חוק בקנזס תאסור על מקבלי קצבאות ללכת לבריכה או לקולנוע

שישבו בחושך: הצעת חוק בקנזס תאסור על מקבלי קצבאות ללכת לבריכה או לקולנוע

החוק, הצפוי להפוך לרשמי השבוע, אוסר להשתמש בכספי הקצבאות גם להימורים, קעקועים, מניקור, לבני נשים, פארקי שעשועים, בתי בושת ועוד. לדברי חבר בית הנבחרים, המטרה היא להפעיל לחץ על הנזקקים להוציא כספים בצורה "אחראית יותר"

07.04.2015, 19:53 | שירות כלכליסט
הצעת חוק חדשה בקנזס תאסור על מקבלי קצבאות סעד להשתמש בכספים כדי לקנות כרטיסי כניסה לבריכות שחייה, כרטיסי קולנוע, להימורים או אפילו כדי לעשות קעקוע. הצעת החוק, אותה אמור לאשר השבוע המושל סאם בראונבק, כוללת הגבלות נוספות שאמורות להדק את הפיקוח על האופן שבו משפחות עניות מוציאות את כספי הסיוע הממשלתיים.

קראו עוד בכלכליסט

לדבריו של חבר בית הנבחרים של המדינה מייקל או'דונל שתמך בחוק, המטרה היא להפעיל לחץ על הנזקקים להוציא כספים בצורה "אחראית יותר".

"אנחנו מנסים לוודא שהקצבאות הללו משמשות כפי שנועדו", הוסיף. "החוק עוסק בשגשוג, ביצירת חיים נפלאים". לשם כך, החוק מגביל את ההוצאות על פירסינג, עיסויים, ביקורים בספא, טיפולי מניקור, רכישת טבק ולבני נשים, שייט וביקורים אצל מדיום. החוק חל על מקבלי קצבה בשם "סיוע זמני למשפחות נזקקות" (Temporary Assistance for Needy Families), ומעבר לכך שהוא מגביל את היכולת של מקבלי הקצבה למשוך מהכספומט יותר מ-25 דולר ליום, הוא גם אוסר עליהם להוציא כסף על מטרות כמו ביקור בפארקי שעשועים, מרוצי סוסים או כלבים ובתי בושת או כל מוסד אחר המספק בידור למבוגרים שבו הכניסה אינה מותרת לאנשים מתחת לגיל 18.

בריכת שחייה בקנזס. לא לנזקקים, צילום: רויטרס בריכת שחייה בקנזס. לא לנזקקים | צילום: רויטרס בריכת שחייה בקנזס. לא לנזקקים, צילום: רויטרס

הצעת החוק עברה בשבוע שעבר בסנאט ובבית הנבחרים של קנזס, וזכתה לתמיכה רחבה מצד הנציגים הרפובליקנים, להם הרוב בשני הבתים. המושל בראונבק צפוי לחתום על הצעת החוק ולהפוך אותה לרשמית עוד השבוע. אם כי הדוברת שלו איליין האולי מסרה כי הוא מתכוון לעבור על ההצעה בעיון. לאחר חתימתו, החוק ייכנס לתוקף החל מה-1 ביולי.

משפחה של ארבע נפשות הזכאית לקצבה מקבלת בין 454-497 דולר בחודש, בהתאם לשכונה בה היא מתגוררת. עם זאת, מספר הנרשמים לקבלת הקצבה נמצא בירידה, ונפל מ-38,900 ב-2011 ל-17,600 ב-2014. מנגד מספר מקבלי בולי מזון עלה מ-5,000 לפני ארבע שנים ל-300 אלף.

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
ההגבלות על קצבאות הסעד.
לדבריו של חבר בית הנבחרים של המדינה מייקל או'דונול שתמך בחוק, המטרה היא להפעיל לחץ על הנזקקים להוציא כספים "בצורה" אחראית יותר: “ אנחנו מנסים לוודא שהקצבאות הללו משמשות כפי שנועדו" הוסיף "החוק עוסק בשגשוג, ביצירת חיים נפלאים.” מספיק המשפט הזה כדי להראות את השקר שעומד מאחרי כוונה להדק את השליטה על האזרחים. לפי זה אפשר לחשוב שאילו היו תקציבי הרווחה העלובים "מנוהלים נכון", היה הרנסנס מגיע לחיי השכבות המוחלשות. הרי ההשקעה הנדרשת באמת כדי לעשות מהפכה גדול בהרבה, והרצון של רוב היושבים בצמרת לעשות הפיכה קטן מאד. נוח לגלגל את האשמה לפתחם של הנתמכים. כמו שפעם אמר לפיד האבא(טומי) למרואיינת מהפריפריה שהגיע מעט מאופרת ושערה עשוי, לאולפן: כסף לזה יש לך ואת מתלוננת שאין לך מספיק לילדים ?!(טומי לפיד). לגבי אנשים שאינם נתמכי סעד, אלו שכן נתמכים צריכים לוותר על כל רצון אנושי להנאה אישית שלו ועליו להיות עבד ללא הפסקה למצב בו הוא נתון. הם רואים בהוצאה על "פינוק" קטן של הנתמך לעצמו, בתוך כל המצב הכלכלי הרע בו הוא נמצא, כפשע וכטמטום. הם "יסבירו" לו בהתנשאות, כאילו הוא לא מודע לדברים בעצמו, למה ההוצאה הזו "לא טובה" בשבילו מבחינה כלכלית. הם אינם רואים את הצדדים האחרים. הם אינם מסוגלים להניח, שהנתמך עשה את ההחלטה הזו במודע למצבו הכלכלי וחישב את היכולת שלו באופן רציונלי, והוא מתכננן את זה כבר זמן מה ולא מדובר בגחמה בלתי נשלטת. היה אחד כזה שאפילו אמר לי שאני לא צריך לקנות משהו שאני רואה אצלו, כי לו יש אמצעים ולי לא. זאת אומרת שהוא חשב שרק בגללו אני רוכש דבר מסוים, למרות שאני לא באמת צריך אותו. הוא היה בחור צעיר והיה ברור שהוא מבטא רעיונות ששמע קודם בבית. רעיונות בדבר טיפול השכבות המוחלשות בכסף. כמו: הם בזבזנים ראוותנים, הם לא יודעים לנהל את הכסף שלהם, הם מוציאים הוצאות מיותרות, הם מרשים לעצמם יותר מידי מותרות... יצא לי במשך כשנה להתוודע אל מקבלי הסעד(וולפר) האמריקאים, חלקם הגדול הומלס שגרים בשדרה עצמה. אלו היו שדרות הוליווד בלוס אנג'לס. כל החודש הם היו האסלרס (תחמנים) בצורה כזו או אחרת, כדי לשרוד. רעבים, מלוכלכים, מוכנים לרדת נמוך מאד. ואז פעם בחודש מגיעות הקצבאות. ואז פעם בחודש אפשר לראות את כל אותם אנשים שקופים באור אחר, הבחור שעושה ראפ ברחוב, לבוש כמו כל מי שקיבל קצבה, בבגדים חדשים, הם נכנסים לחנויות לרכוש מוצרים, הבעת הפנים של סבל אין סופי שלוותה אותם כל החודש, מתחלפת בחיוכים ודיבורים. יש אקשן באוויר. כל מי שמקבל את סכום הכסף הזעום שנקרא קצבה, מנסה לדחוס לתוכה כמה שיותר הנאה, כי הוא יודע שמחר הכסף נגמר והוא חוזר לעוד חודש של תחמונים בשביל לשרוד. אין שום אפשרות שבעזרת קצבאות אלו אפשר להביא לשינוי. זה יותר כמו דמי שתיקה שמשולמים למוחלשים, כדי שהמצב לא יהפוך לחמור יותר ואז יהווה סכנה לכלל החברה. גם למי שיש. במצב כזה שבו לא מעמידים לאנשים המוחלשים, דרך אמתית לעלות, תקווה אליה הם יכולים לשאוף ולא רק שמירה על המצב הנתון, לבוא ועוד להתערב באופן בו הם מעדיפים להעביר את פסק הזמן הקצרצר שיש להם פעם בחודש, בתוך החיים העלובים חסרי התקווה שהם מנת חלקם, זה לא הוגן. כל עוד הם לא עושים בו שימוש להזיק לאחר, זכותם להוציא את מעט הכסף, בדרך שעוזרת להם להמשיך לעבור את החיים ולא לנסות באופן חסר טעם לשנות את חייהם עם הסכום המגוחך. שלא לדבר על השוק השחור שיפרח סביב הדברים האסורים, והקומבינות שיעשו כדי שיהיה אפשרי לעשות את שימוש שרוצים בתלושים של הקצבה. אז במקום כל מיני חוקים שמגבילים את החופש של המוחלש ממילא, ועושים טוב לכמה צדקנים שחושבים (שוב) שככה מחנכים,( עושה להם טוב לדעת שהכסף של המדינה לא הולך לאיזה "עלוב חיים קשה יום”, שפעם בחודש ירשה לעצמו כוסית או שתיים), אולי כדאי להשקיע באמת את הסכומים הנדרשים והמאמץ, כדי לחלץ דורות של שכבות מוחלשות מעתיד ידוע מראש.
אבי משולם , תל אביב  |  08.04.15
לכל התגובות