תיקון עולם: מאשפה אלקטרונית לטבעת אירוסים

לאחר שסיים את לימודיו כמהנדס מכני, מצא את עצמו קריש הימטרמקה (Krish Himmatramka) מבקר בלא מעט חתונות של חברים ומשפחה. אבל הימטרמקה גם גילה שמאחורי סמלי החתונה, טבעות הנישואים והאירוסים שמעניקים זה לזה בני הזוג כהצהרה לאהבה ולמחויבת, מסתתר הרבה סבל אנושי והרס סביבתי. הוא גילה למשל שייצור של טבעת זהב אחת מפיק כ־20 טונות של פסולת כרייה, ושחלק הארי של מכרות זהב וכסף בעולם זורם לנהרות הקרובים, ומזהם אותם באופן המסכן לא רק את הסביבה אלא את חייהם של המקומיים, שכן בתהליך הכרייה נעשה שימוש בציאניד.

בנוגע ליהלומים הסיפור קצת שונה — אלה מגיעים בעיקר מאזורים מוכי סכסוך, מופקים בתנאי עבדות ומשמשים לא אחת להזנת סכסוכי הדמים באפריקה.

הפגיעה הסביבתית־חברתית הנלווית לתעשיית הזהב והיהלומים הביאה את הימטרמקה להקים את דו אמורה (Do Amore, שפירושו בלטינית "אני נותן עם אהבה") — סטודיו אמריקאי לטבעות נישואים ואירוסים שייצורן אינו כרוך בסבל האנושי הנלווה לתעשיית המתכות והאבנים היקרות.

המתכות היקרות בטבעות שהסטודיו מייצר מגיעות ממיחזור, בעיקר של מכשירי אלקטרוניקה כגון טלפונים חכמים ומחשבים, שידוע שמצויות בהם כמויות קטנות של מתכות יקרות. טונות המכשירים שמושלכים מדי שנה לאשפה הן בעלות פוטנציאל מיחזור גבוה של מתכות אלה, והימטרמקה רוכש את חומרי הגלם שלו מחברות מיחזור המחלצות את המתכות היקרות מהאשפה האלקטרונית.

את היהלומים הוא רוכש על פי הנחיה של ארגוני זכויות אדם וסביבה שמתמחים ביהלומי דמים. בתקופה זו למשל הוא לא רוכש יהלומים שהגיעו ממחוזות כרייה בזימבבואה, שבהם חיי אדם זולים בהרבה מכל יהלום. דו אמורה עובדת רק עם רשימה של ספקים שמאושרת על ידי ארגוני זכויות אדם ממכרות שבהם נשמרות זכויות העובדים ופסולת הכרייה מטופלת בתהליך קפדני של שמירה על הסביבה.

אבל הימטרמקה לקח את הטבעות שלו צעד קדימה: מכל טבעת שנמכרת נלקח נתח משמעותי מהרווח, ומועבר לפרויקטים של אספקת מי שתייה נקיים באפריקה. כל טבעת כזו שנמכרת, כך מתחייב הימטרמקה, תספק מים נקיים לשני אנשים לכל ימי חייהם.