צילום: רון קדמי
הפיננסים מובילים בפערים הנמוכים
פערי השכר הנמוכים ביותר ניכרים במגזר הפיננסי, שהושפע בין היתר מהצעת החוק להגבלת שכר הבכירים
רשימת החברות בעלות הפערים הנמוכים ביותר מתחלקת לשלושה סוגים: חברות שבהן שכר המנהלים לא גבוה במיוחד, חברות שבהן שכר העובדים גבוה יחסית וחברות שעונות על שני הקריטריונים יחד: שכר גבוה לעובדים, ושכר לא גבוה, יחסית, למנהלים.
קראו עוד בכלכליסט
עם הקבוצה השנייה נמנים בעיקר הבנקים שבשניים מהם, בנק אגוד ובנק לאומי, נרשמו פערי שכר נמוכים יחסית. שכר המנהלים בבנקים גבוה ושכר העובדים יחסית גבוה. בעשיריית הפערים הנמוכים אפשר למצוא גם שתיים מחברות כרטיסי האשראי שבבעלות בנקים, לאומי קארד וכאל, ובסך הכל ארבע חברות מתוך העשירייה שבהן פערים נמוכים משתייכות למגזר הפיננסי.
גולשים בסמארטפון? לצפייה בטבלה לחצו כאן
אחד הגורמים שהביאו לריסון מסוים ולירידה בפערי השכר הוא הצעת החוק של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, שבאה לקבוע כי ראוי ששכר הבכירים יעמוד על מקסימום 3.5 מיליון שקל לשנה. הצעת החוק טרם עברה ולא מעט בכירים בחברות הפיננסיות חצו את רף 3.5 מיליון השקלים מבלי להניד עפעף, אך בכל זאת, הנורמה החדשה שנקבעה חלחלה והורידה במידה מסוימת את עלויות השכר. לכך יש להוסיף את העובדה ששכר העובדים בבנקים באופן מסורתי גבוה יחסית, שעובדי הבנקים נהנים ממנגנוני עדכון אוטומטיים של השכר ושהם מאורגנים באמצעות ועדים חזקים עם הסכמי שכר חזקים. אחת הסיבות שמאפשרות לתנאי השכר האלה להתקיים היא ריכוזיות הבנקים שמאפשרת להם להחזיק כוח אדם בהיקף ובשכר גבוה יותר ממה שצריך.
ואחרי הכל, צריך לשים את הדברים בפרופורציות. הבכירים ששכרם אינו גבוה יחסית לעובדים עדיין משתכרים יפה. כמובן שלעומת קבוצת הייחוס מי שמרוויח "רק" פי 10 ולא פי 100 הוא צנוע, אבל עדיין מדובר על עלות שכר שנעה בין 78 אלף שקל בחודש ל־344 אלף שקל בחודש.
ההשפעה של שכר גבוה למנהלים על הכיס שלנו היא די קטנה אבל קיימת, גם דרך מחירי המוצרים שאנו רוכשים וגם דרך הפנסיה וקופות הגמל שלנו שאמורות להרוויח מההשקעה בחברות הציבוריות שמשלמות עוד ועוד למנהליהן.
אך לא פחות חשובה מאלה היא הסמליות - מה זה אומר על החברה הישראלית שרק במיעוט של חברות ישנו פער של פי 10 בין המנהל לשכר הממוצע, ושפער כזה נהיה סימן לצניעות וענווה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה