גרוניס אישר הפשרה בייצוגית נגד דור כימיקלים: "איזון בין סיכונים לסיכויים"

המחוזי תל אביב סירב לאשר פשרה בתביעה ייצוגית נגד דור כימיקלים, אלא אם כן יוגדל סכום הפיצוי, אך העליון הפך את ההחלטה בנימוק שפשרה אמורה לשקף איזון "בין הסיכונים לסיכויים בתיק". החלטת נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס עסקה בשיקולים שצריכים להדריך את בית המשפט באישור הסדרי פשרה.

מיכל אגמון גונן | צילום: אוראל כהן

השופטת מיכל אגמון־גונן דחתה את הבקשה לאישור הפשרה בייצוגית שהגישו בעלי מניות מהציבור נגד דור כימיקלים, באמצעות עו"ד יוסי בנקל ועו"ד ניר שמרי ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות' ועוה"ד רון ברקמן ושירה בלום-וולף ממשרד ברקמן, וקסלר בלום ושות'. התובעים טענו שהחברה ונושאי משרה בה הציגו מצגי שווא בנוגע למצבה הכלכלי. בהמשך הגיעו הצדדים לפשרה שכללה פיצוי של 3 מיליון שקל ותנאים שונים. בודק מטעם בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה בחנו את ההסדר וביקשו להכניס בו שינויים. בין השאר קבע הבודק שיש להכפיל את סכום הפיצוי. בעקבות כך קבעה השופטת שתאשר את ההסכם רק אם יכלול את התיקונים. עוה"ד בנקל ושמרי ערערו מטעם החברה לבית המשפט העליון שקיבל את ערעורם.

בערעור העיר השופט גרוניס כי "ספק אם ניהול התובענה הייצוגית עד תום ייטיב עם הקבוצה המיוצגת. זאת, בשים לב לזמן שחלף ממועד קרות האירועים נשוא בקשת האישור, כמו גם לעובדה שזה מכבר הפכה החברה לפרטית ומניותיה אינן מוחזקות עוד על ידי הציבור". לפי פסק הדין, הערות הבודק והיועמ"ש אכן הביאו לשינויים משמעותיים בתוצאתה הסופית של הפשרה בין היתר לתיקון סכום הפיצוי ל־3.5 מיליון שקל, לתועלת חברי הקבוצה.

"לטעמי נתפס בית משפט קמא לכלל טעות כשהתנה את אישור הפשרה בתשלום פיצוי בגובה סכום הנזק המקסימלי לחברי הקבוצה בגין המצג לגבי חלוקת הדיבידנד", כתב גרוניס. "דומה כי בית משפט קמא הניח שהטענה לגבי חלוקת הדיבידנד כמצג מטעה הוכחה במלואה, והתעלם מכך שהסכמת הצדדים נעשתה לצורכי פשרה".