בלעדי לכלכליסט
חברות הסלולר מקצצות, מהירות הגלישה תיפגע
מנכ"ל פלאפון גיל שרון החליט לעצור הקמת אתרי סלולר חדשים על רקע הירידה ברווחי החברה. המתחרות צפויות להצטרף למגמה במטרה לחסוך הוצאה של עשרות מיליוני שקלים בשנה, על חשבון איכות הקליטה ומהירות הגלישה – שגם כך מפגרת אחרי המערב
קראו עוד בכלכליסט
פלאפון מקימה כ־40–50 אתרים סלולריים מדור שלישי בשנה כדי להחליף אתרים אחרים שמפורקים? או כדי לשפר את הקליטה במקומות בעייתיים. העלות של הקמת אתר סלולרי גדול היא כחצי מיליון שקל, ולכן למהלך יש פוטנציאל חיסכון של עשרות מיליוני שקלים עבורה. עלות האחזקה החודשית של אתר סלולרי (שכירות, חשמל והוצאות תחזוקה נוספת) היא כ־15 אלף דולר.
לפלאפון אין הסכם לשיתוף רשתות עם אחת המתחרות
פלאפון מצויה במצב ייחודי בשוק הסלולר, כיוון שהיא החברה היחידה שאינה חתומה על הסכם שיתוף רשתות, ואילו סלקום משתפת פעולה עם גולן טלקום ופרטנר עם HOT mobile. על כן פלאפון צריכה לממן לבדה את כל ההקמה והתפעול של רשת סלולרית וההקמה של אתרים חדשים. אמנם לפלאפון יש גב חזק בדמות החברה־האם בזק, עתירת המזומנים, אך באופן שוטף היא מתנהלת כחברה עצמאית לכל דבר.
ואולם, סביר שההוראה של שרון אינה מקרה יחיד. לפי הערכות בשוק, גם בסלקום נאלצים לצמצם השקעות ברשת כדי להתמודד עם השחיקה החדה ברווחיות לנוכח התחרות בענף. אמנם היא וגולן טלקום חתמו על הסכם שיתוף רשתות לפני כשנה, אבל משרד התקשורת עדיין לא אישר אותו ולכן סלקום מתפעלת את הרשת לבדה כרגע.
המצב של פרטנר שונה כיוון שהחברה על סף כניסה לשותפות עם HOT mobile (ראו מסגרת); המיזם המשותף של שתיהן יצטרך בשלב הראשון דווקא לפרק אתרים מיותרים. נוסף על כך, פרטנר כבר ביצעה בשנים קודמות השקעות בהקמת רשת הדור הרביעיזאת הכוונה?. עם זאת, לא מן הנמנע כי אם התחרות האגרסיבית בשוק תימשך, גם המיזם המשותף יצטרך לקצץ בהשקעות העתידיות.
אין סימנים להתמתנות של התחרות בשוק
ב־2014 רשמו שלוש חברות הסלולר הגדולות הכנסה מצרפית של 12.4 מיליארד שקל, לעומת 18.1 מיליארד שקל ב־2011, לפני כניסת המתחרות החדשות לענף — ירידה של 32%. בשנים הראשונות ניסו חברות הסלולר לפצות על אובדן ההכנסות המהיר באמצעות קיצוץ במצבת כוח האדם ופיטרו אלפי עובדים. אלא שכיום בשלוש החברות קיימים ועדי עובדים של ההסתדרות, שמגבילים את יכולתן של החברות לפטר עובדים, ולכן הן נדרשות לצעדי התייעלות אחרים.
שלוש החברות הקטינו השקעות ברשת, אך בצורה מינורית עד כה. ב־2014 היה היקף השקעות ההון של שלושתן 1.2 מיליארד שקל, ירידה של 16% לעומת ההשקעות ב־2011, שהסתכמו ב־1.5 מיליארד שקל. ואולם, נראה שמגמה זו הולכת ומחריפה ב־2015.
ההערכה בשוק בעבר היתה כי בשנת 2015 תירשם האטה מסוימת בתחרות, אלא שהשנה דווקא החלה בסערה בשל שני מבצעים שוברי שוק — 40 שקל לשני קווים שהציעה HOT mobile וקו שני ב־2 שקלים שהציעה גולן טלקום. על רקע מבצעים אלה כבר ברור שהרבעון הראשון הולך לסמן שפל חסר תקדים בתוצאות של החברות, וקיים סיכוי שפרטנר או סלקום יסיימו אותו בהפסד בשורה התחתונה, דבר שלא קרה זה שנים.
בחברות הסלולר מבינים כי ל־HOT ולגולן עדיין יש לא מעט תחמושת במחסנית. ב־HOT זוכים להכנסה יציבה יחסית מתחומי הטלוויזיה, האינטרנט והטלפוניה הקווית ומוכנים לממן פעילות סלולר הפסדית כדי להגדיל את נתח השוק. גם לגולן יש כנראה כיסים עמוקים יותר ממה שחשבו בעבר.
כמו כן, החברה מצליחה לשמור על מבנה עלויות רזה, גם על חשבון הפרה לכאורה של נוהלי משרד התקשורת: גולן טלקום ממשיכה לפרק אתרים סלולריים, אף שהסכם שיתוף הרשתות שלה עם סלקום עדיין לא אושר. נכון לחודש מרץ היו לגולן 167 מתקני גישה (אתרים סלולריים קטנים) בלבד, לעומת יותר מ־600 אתרים בשיא הפריסה. במצב הזה לחברות הוותיקות אין ברירה אלא לקצץ גם בנכס העיקרי שלהן, הרשת.
מנהלי החברות לא ממהרים לעבור לדור הרביעי
השאלה המעניינת ביותר ברמה הצרכנית היא מה תהיה ההשפעה של תהליכי הקיצוץ על איכות הרשתות. רשתות הסלולר הישראליות נחשבו במשך שנים רבות לטובות והמתקדמות בעולם, בוודאי מבחינת הכיסוי שלהן. מהירות הגלישה הסלולרית בישראל נחשבה דווקא נמוכה יחסית למערב, בגלל ההשקה המאוחרת של הדור הרביעי.
גם כיום משרד התקשורת מציב רף גבוה מאוד לחברות ודורש מהן לעמוד בסטנדרטים נוקשים של קליטה בכל הארץ, כולל באזורי יישובים יהודיים ביהודה ושומרון. לכן אם הרשתות הישראליות בדרך למטה, הן נופלות מבסיס גבוה יחסית. פלאפון הפעילה 2,250 אתרי סלולר בסוף 2014, לכן בטווח הקצר להחלטה שלה להפסיק בניית אתרים תהיה השפעה זניחה על איכות הרשת שלה.
ואולם, בטווח הארוך עומדים לפני חברות הסלולר אתגרים משמעותיים מאוד בעקבות הזינוק החד הצפוי בשימוש באינטרנט הסלולרי עד סוף העשור. לפי דו"ח שפרסמה ענקית ציוד התקשורת סיסקו, נפח הנתונים שעובר דרך רשתות הסלולר בעולם בחודש גדל ב־69% רק במהלך 2014 וצפוי להמשיך לצמוח בכמעט פי עשרה עד 2019. הזינוק החריג הזה נובע מהשימוש המוגבר של צרכנים ברשת הניידת כדי לצפות בסרטונים, להוריד מוזיקה, להעביר תמונות ולהשתמש באפליקציות תוך כדי תנועה. סיסקו חוזה כי לקוח ממוצע בעל סמארטפון יצרוך 4 גיגה־בייט של נפח גלישה בחודש בשנת 2019, לעומת צריכה של 819 מגה־בייט בלבד (שהם 0.82 גיגה־בייט) ב־2014.
במקביל, במסגרת מה שמכונה האינטרנט של הדברים (Internet of Things), מחוברים יותר ויותר מכשירים לרשת — ממכוניות ושעונים חכמים ועד מכשירים רפואיים ששולחים מידע בזמן אמת מרחוק. חלק גדול מהמכשירים האלה מתחבר לאינטרנט באמצעות רשתות סלולר, ומספר המכשירים המחוברים לרשתות הללו בעולם צפוי להגיע ל־50 מיליארד בשנת 2020, לעומת 5 מיליארד ב־2014. כדי לענות על הביקוש האדיר הזה יצטרכו חברות הסלולר להקים יותר אתרים ולשדרג את אלה הקיימים.
במשרד התקשורת לא מודאגים ומאמינים שהסכמי שיתוף הרשתות יניבו חיסכון עלויות מספק לחברות. אלא שאחרים בשוק נשמעים ספקנים יותר ומעריכים שבמבנה התחרותי הקיים לא ניתן יהיה לשמר כיסוי של 99.9% מהמדינה גם בעתיד ולענות על הביקוש המוגבר לקיבולת סלולרית. לטענתם, אם לא יהיה שינוי במבנה השוק, כמו מיזוג בין שני שחקנים, הרשתות הישראליות עתידות ללכת לאחור מבחינת האיכות שלהן.
לכך צריך להוסיף קשיים ייחודיים לישראל, כמו תהליכים ארוכים לאישור הקמת אתרים חדשים כולל אנטנות זעירות, היצע תדרים נמוך לאור הצרכים של משרד הביטחון ורגולציה נוקשה של משרד התקשורת, בעיקר של גולן טלקום.
אסטרטגיית התחרות האגרסיבית פוגעת גם במוטיבציה של החברות הוותיקות בשדרוג הרשת, ובשיחות עם המנכ"לים אפשר לחוש את חוסר ההתלהבות שלהם מהמעבר לדור הרביעי. מהלכים שמבצעת גולן טלקום כבר עתה, כמו הגדלת נפח הגלישה בחבילות ללא תשלום נוסף, מבהירים לשוק כי אי אפשר יהיה לגבות פרמיה כלשהי על השימוש ברשתות דור רביעי, לפחות בשלב הראשון. "אז אם אי אפשר יהיה להרוויח, למה להשקיע?", שואלים בחברות הוותיקות.
114 תגובות לכתיבת תגובה