אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכל תלוי במשילות צילום: אוראל כהן

הכל תלוי במשילות

איחוד הסמכויות בתחום הדיור שדורש כחלון עשוי לייעל את קבלת ההחלטות, אך הוא לא יועיל בהיעדר מנהיגות ראויה

15.04.2015, 09:10 | זיו רובין
בשנים האחרונות הפך מושג המשילות לנפוץ בדיון הציבורי. פוליטיקאים רבים טענו לרמת משילות נמוכה והאשימו את גודל מפלגות השלטון ושיטת הממשל. אולם משילות לא קשורה בהכרח למבנה הקואליציה וליציבותה, אלא גם - ובעיקר - ליכולתם של השרים להפעיל את הכפופים להם. משילות היא היכולת של גוף לקבל החלטות ואז להביא לביצוען. בממשלות אולמרט ונתניהו, שהיו מושא הביקורת בדו"ח מבקר המדינה על משבר הדיור, התקבלו מעט החלטות בנושא הדיור וחלק ניכר מתוכן לא בוצעו. אי־קבלת ההחלטות ואי־ביצוע ההחלטות שכן התקבלו מהווה חוסר משילות כמעט מוחלט בתחום הדיור. דוגמה בוטה לחוסר משילות שכזה נמצאת בתגובת מנכ"ל משרד ראש הממשלה למבקר המדינה, בנוגע לעובדה ששרים לא ביצעו את החלטות הממשלה שהוטלו עליהם: "אין כל הוראה בעלת תוכן אופרטיבי, שנועדה לתת מענה למקרים שבהם שרים אינם מבצעים את החלטות הממשלה". בדמוקרטיה פרלמנטרית, כמו זו שבמדינת ישראל, ראש הממשלה לא זקוק להוראות אופרטיביות כדי לגרום לשרים לבצע את עבודתם. ב־70 השנים האחרונות לא נזקק ראש הממשלה ל"שוט" חוקי כדי להניע את השרים לעבודה, בחקיקות נקודתיות ובפרויקטי ענק לאומיים.

שתי דוגמאות נוספות לחוסר משילות הן תפקודם של רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון במשרד הפנים. גופים אלה מהווים צירים עיקריים בשוק הדיור, וכל הקמת קואליציה מלווה בדיונים על השליטה בהם. אולם בשנים שסקר מבקר המדינה בדו"ח, במקרים רבים שני הגופים לא ביצעו את תפקידם - לא מילאו את החלטות הממשלה במלואן ולעתים לא מילאו אותן כלל. משרד הפנים, לדוגמה, פעל פעם אחר פעם בניגוד להחלטות הממשלה. המשרד לא קבע יעדים כמותיים לאישור תוכניות לשנים 2009–2007, אף על פי שהונחה לעשות כן בהחלטת ממשלה מיולי 2007. במאי 2009 שוב הוטל על שר הפנים לקבוע יעדים כמותיים למוסדות התכנון, וגם החלטה זו לא בוצעה. מועצת רמ"י הגדילה לעשות ואפילו לא דנה ביעדי שיווק הקרקע של הממשלה.

משה כחלון, צילום: אריאל שרוסטר משה כחלון | צילום: אריאל שרוסטר משה כחלון, צילום: אריאל שרוסטר

חוסר המשילות במגזר הציבורי נובע מכמה גורמים, המתלכדים לקיפאון ביצועי כמעט מוחלט. עם הגורמים ניתן למנות את המשפטיזציה של המערכת הציבורית והבירוקרטיה התקציבית הכבדה שכופה משרד האוצר על הפעילות הממשלתית. שתי תופעות אלה נובעות ממקרי שחיתות רבים שנחשפו בשנים האחרונות, אך במקביל לטיפול השורש בשחיתות יש לאפשר לפעילות תקינה ושוטפת של הממשלה והרשויות המקומיות. גם רמת הרגולציה הגבוהה בתחום התכנון מערימה קשיים, וגם עוצמתה האדירה, ללא אח ורע בעולם, של רמ"י. אולם מעל כל אלה מרחף חוסר מנהיגות מופגנת של נבחרי הציבור והפקידים הבכירים.

גם היום, לקראת הקמת הממשלה ה־34, מתקוטטים השרים המיועדים על השליטה ברשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון. משה כחלון, שר האוצר המיועד, הציג תוכנית להעברת רמ"י ומינהל התכנון תחת קורת גג אחת כדי שיוכלו לעבוד בתיאום רב יותר. גם אם יאוחדו הגופים הללו תחת משרד אחד (לדוגמה משרד האוצר) במטרה לבצע מדיניות רצינית ומקיפה בנושא הדיור, הם עדיין יהיו מחויבים לתאם את צעדיהם עם משרדים רבים נוספים: הבינוי, המשפטים, הגנת הסביבה, התחבורה, בנק ישראל ועוד. התיאום בין הגופים הממשלתיים אכן חשוב, אולם יותר קריטית היא יכולתם של השרים וראש הממשלה לקבל החלטות ולבצען.

מאז שהתעוררו ממשלות ישראל והבינו שיש לפעול בשוק הדיור התקבלו כמה החלטות, אך רובן היו נקודתיות ועסקו בהגדלת היצע ללא ראייה אסטרטגית רחבה של שוק הדיור. רובן, כאמור, לא בוצעו. על הממשלה לקבל החלטות רחבות היקף וארוכות טווח שייצבו את שוק הדיור לשנים ארוכות. קבלת החלטות אסטרטגיות שכאלה וביצוען מחייבות משילות עוצמתית, הנובעת ממנהיגותו של ראש הממשלה ושל שריו ומרצונם העמוק לקבל, ובעיקר לבצע, החלטות היסטוריות.

הכותב הוא חוקר גיאוגרפיה כלכלית באוניברסיטה העברית

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
בניגוד להגדלת היקפי הבניה שתיקח שנים, הטלת מס תגרום מייד לירידות מחירים, וכחלון ייצא מלך
כל פעילות של הגדלת בניה תיקח 3-4 שנים להשפיע על השוק. אבל מיסוי יגרום להגדלה מיידית היצע הדירות למכירה (חלק מהמשקיעים לא ירצו להחזיק בדירה בגלל המס). המיסוי גם יקטין את מספר המעוניינים לרכוש דירה להשקעה ולכן יפחית ביקוש, ובבת אחת ההיצע הקיים כבר יעלה על הביקוש ותתחיל מגמת ירידת מחירים. החוכמה לדאוג שהקבלנים לא יקטינו התחלות בניה, כפי שעשו כשראו ירידה בביקוש באפיזודות קודמות (מעמ אפס, מחאה חברתית). יש לשווק קרקע עם מקל וגזר ולהבטיח שיבנו ותוך זמן קצוב. ברגע שיסתבר שהמחירים אכן יורדים, כבר בסוף 2015 נניח, כחלון ייצא מלך והשכבות החלשות יעריצו את המוכנות שלו לפגוע באינטרסים של החזקים. מגמת הירידות תיצור אמון רב ביכולתו להמשיך להוריד את המחירים ולהגדיל את הבניה כפי שהבטיח לעם. האמון שיש תקווה ירגיע את השוק הרותח. יש להעלות מס רכישה ל 15% כדי לחסום הרמטית רכישות של משקיעים חדשים, ולהטיל מס 30% על השכרה רק למי שיש לו 2 דירות להשכרה. אדם כזה כנראה ימכור, אך לא יוכל להעלות שכ"ד כי רוב המשכירים בשוק עדיין לא ממוסים.
אזרח  |  15.04.15