אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תראו, ציפור: טוויטר מתחילה להתמקד בצרכנים ולא בצייצנים

דו"ח טכנולוגי

תראו, ציפור: טוויטר מתחילה להתמקד בצרכנים ולא בצייצנים

הרשת החברתית מנסה לגרום למשתמשים הבלתי-פעילים שלה להיכנס אליה יותר - מה שימשוך מפרסמים, המוזיקה המקוונת הפכה רשמית לרווחית יותר ממכירת עותקים פיזיים, רוסיה מכריזה מלחמה על הפורנו ואפל - על מוט הסלפי

15.04.2015, 15:54 | יוסי גורביץ

תנו לי את השקטים, הנחבאים אל הפינות

זה לא סוד שטוויטר היא רשת חברתית שלא מתאימה לכל אחד. יש בה משהו שמאלץ אותך להיות חד יותר, שנון יותר, ובהתאם לרוב גם דוקרני יותר: המגבלה של 140 התווים. אם פייסבוק היא שדה חדי הקרן של הרשת, שבו כל אחד יכול לתאר עד כמה הוא מאושר (ולגרום כך לדיכאון קליני בקרב קוראיו) הרי שטוויטר הוא הפאב של העיתונאים הציניים. שם אתה נמדד ביכולת שלך לדייק ולחדד. לגמרי לא במקרה, זה שדה המשחק המועדף על לא מעט עיתונאים. 

ומאחר ורוב האוכלוסיה לא מורכבת מחקייני דאמיון ראניון או ה.ל. מנקן, חלק ניכר ממנה מתייחס אל המדיום ברתיעה מובנת. בארצנו טוויטר תפס רק בשנים האחרונות ומספר המשתמשים הישראלים של השירות עדיין זעום ביחס למספר המשתמשים בפייסבוק.

התוכנית של טוויטר: להרחיב את הממלכה, צילום מסך: Youtube התוכנית של טוויטר: להרחיב את הממלכה | צילום מסך: Youtube התוכנית של טוויטר: להרחיב את הממלכה, צילום מסך: Youtube

בטוויטר גילו לאחרונה שיש לשירות מספר עצום של משתמשים לא פעילים. רבים הם האנשים שניסו את טוויטר ונבהלו. יש להם חשבון, אבל הם לא משתמשים בו. בטוויטר רואים במשתמשים האלה נכס אבוד שיש להחזיר בכל דרך סבירה.

אי לכך ובהתאם לזאת, הם עומדים לערוך שינוי מסיבי בעיצוב של האתר, שצפוי לעצבן את המשתמשים הוותיקים: הוא יכלול יותר תמונות וידחוף באגרסיביות המלצות למשתמשים אחריהם כדאי לעקוב.

בטוויטר הבינו באיחור שאחרי שנים של התמקדות בכותבים - האנשים שמייצרים את הציוצים - הם מפספסים את הצרכנים, האנשים שמגיעים רק כדי לקרוא כי אין להם את הזמן או האומץ לכתוב. וכשהקהל הצרכני גדול ופעיל, יהיה קל יותר למפרסמים להעביר את הקמפיינים שלהם אליה. בכך, טוויטר משלימה במידת מה עם העובדה שהיא לא תהיה פייסבוק. טוב מאוד; יש מספיק אנשים שמדברים על ארוחות הצהרים שלהם גם כך.

שנת המהפך

לפני עשור, תבעה מטאליקה את נאפסטר והביאה בכך לקיצו של השירות (אבל לרוע המזל השאירה אותנו עם החלאנים שיצרו אותו, כמו שון פארקר). פחות או יותר מאותו הרגע, נהגו עיתונאי הטכנולוגיה לטעון שתעשיית ההקלטות מתה, כי כל אחד יכול להוריד מוזיקה ברשת.

כמו בכל פעם שעיתונאי טכנולוגיה כתבו שמשהו מת, הם הקדימו את זמנם בעידן או שניים. אבל עתה נראה שהשנה האחרונה היתה שנת המפנה. מכירות ההקלטות הפיזיות עדיין גבוהות למדי - כ-6.9 מליארד דולר בשנה - אבל הן איבדו בערך מחצית מערכן (כ-12 מיליארד) מאז 2009. נקודת המהפך, עם זאת, היא אחרת.

חנות תקליטים ישראלית, צילום: ערן יופי כהן חנות תקליטים ישראלית | צילום: ערן יופי כהן חנות תקליטים ישראלית, צילום: ערן יופי כהן

בסוף 2014, ההוצאות הציבוריות על מוזיקה דיגיטלית (הן הורדות והן הזרמה) השתוו להוצאות על רכישת הקלטות פיזית; שתיהן עמדו פחות או יותר על 6.9 מיליארד. לכולם ברור מי המנצח ומי המפסיד, ויש להניח שהתהליך יואץ בשנים הקרובות, אבל ההקלטות הפיזיות עדיין יהיו איתנו לעוד כמה שנים טובות. 

מכשירי פקס, מצד שני, כנראה יישארו רק ביפן. ובמשרדים ממשלתיים ברפובליקה אחת במזרח הים התיכון.

20 אלף שותפי נהיגה

ארגונים שמרניים אוהבים לדבר על עצמם בתור "מפרנסים", job providers בלעז. הם אוהבים להעמיד פנים שהם עושים טובה לאנשים ושהם נותנים להם עבודה, ושעל כן הם צריכים לקבל פטור מכל מיני מסים. זאת, תוך התעלמות שקטה מהעובדה שהם לא עושים טובה לאף אחד ובסך הכל משלמים עבור שירות - שירות שעליו הם גובים את כל הרווחים שלהם.

אובר היא בעליל חברה שמרנית, עם נטיה ליברטריאנית קשה. ואף על פי כן, כשאמרו עליה לפני כמה ימים שהיא אחד המעסיקים הגדולים ביותר בסן פרנסיסקו, עם 20,000 עובדים, החברה נעמדה על המחושים שלה בניסיון להכחיש.

נהג אובר. סליחה, שותף נסיעה נהג אובר. סליחה, שותף נסיעה נהג אובר. סליחה, שותף נסיעה

התאגיד נאלץ להודות שכן, יש לו עכשיו 20,000 נהגים באזור סן פרנסיסקו, פי שניים משהיו לו לפני כשנה - אבל הוא לא מוכן בשום פנים ואופן לקרוא להם "עובדים". הם, מבחינתו, "שותפי נהיגה". למה? כי אם הם עובדים, אז אובר אחראית עליהם. והיא לא רוצה להיות אחראית בשום צורה.

היא רוצה שיתנו לה לגרוף כמה שיותר רווחים בכמה שפחות אחריות. היא לא רוצה שיתייחסו אליה כאל חברת מוניות, למרות שזה בדיוק מה שהיא, כי על חברות מוניות יש רגולציה. וכל זמן שהעובדים שלה לא מוגדרים כעובדים, היא לא צריכה לשלם להם את מה שמגיע לעובדים: הטבות סוציאליות, ביטוח רפואי, ימי חופשה ועוד.

אובר מפעילה מה שהיא מכנה "מרכזי סיוע לשותפים", שהם מבחינתה "מרחב אליו יכולים השותפים להגיע כדי לקבל תשובות ופתרונות לכל בעיותיהם פנים אל פנים עם אדם אמיתי". או, בשפה המקובלת יותר, משרד סדרנים. וכך, לצרכי מס, עמק הסיליקון מעוות את השפה שלנו.

קצרצרים

1. אפל תערוך בעוד כשלושה שבועות את הכנס השנתי שלה - והפעם היא אוסרת על המשתתפים להגיע לכנס עם מוטות סלפי. בנוסף, אסרה על שימוש בחדרגל - ציוד מצלמה שמאפשר לצלם לייצב אותה תוך כדי עמידה ותופס הרבה פחות מקום (ומשקל) מאשר חצובה תלת-רגלית רגילה. האיסור על השימוש חל על כל המתחם שבו נערך הכנס, כולל הגנים. למה? כי אפל.

חי חדקי, מוט סלפי! חי חדקי, מוט סלפי! חי חדקי, מוט סלפי!

2. בידיעת אפל נוספת, מצאה עצמה אימפריית התפוחים במצב מביך: אמן ברזילאי מפורסם, רומרו בריטו, מאשים אותה ואת סוכנות הפרסום שלה בכך שהיא חיקתה את היצירות שלו לצרכי הפרסומות שלה. העובדה שאפל לא המציאה שום דבר אלא תמיד חיקתה את היצירות המוצלחות של אנשים אחרים היא לא בדיוק גילוי אמריקה, אבל אם אכן בריטו יצליח בתביעה שלו יהיה כאן תקדים מעניין. הדובר של אפל ושל חברת הפרסום מסר בתגובה שלתביעה אין כל בסיס.

3. לשכת הצנזור הרוסי, הידועה כרוסקומנדזור, הודיעה שהיא מאשרת את בקשתה של אחת הרפובליקות של רוסיה, טטארסטן, לצנזר 136 אתרים שנטען שהם אתרי פורנו. הרפובליקה נשענה בהגשת הבקשה (כנראה כי למישהו שם יש חוש הומור) על אמנה למניעת הפצת חומר תועבה שעליה חתמה הקיסרות הרוסית ב-1910, ועל אמנה דומה שעליה חתמה ברית המועצות ב-1923 (בטח ניחשתם שבשתיהן לא מוזכרת האינטרנט). מרוסקומנדזור נמסר שהיא תורה על חסימת כל האתרים הנ"ל בתחומי רוסיה.

4. האקרים שינו את התיאור של הבית הלבן במפות גוגל, כך שהוא מכיל כרגע עסק מפוברק ולא קיים. שמו המקסים הוא Edward's Snow Den, "בית השלג של אדוארד" או אדוארד סנודן. ההאקרים השתמשו לשם כך בבית עסק מוכר בעל אותו השם שמופיע במפות גוגל. יש מספר עסקים מפוברקים נוספים, מסתבר, ששורצים בבית הלבן ובבנייני ממשל אחרים, ביניהם פיצריה ממשחק אימה שהתמקמה במשרד האוצר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות