אלבום: אין כמו בריאן

בשיר "אמונה" שר בועז שרעבי ש"כשהגלים סוערים, הסופה תעבור אם יש אמונה" - ובריאן ווילסון הוא ההוכחה לכך. ווילסון, מנהיג להקת הביץ' בויז, מייצג את כל התכונות הטובות שאפיינו את תעשיית הרוק והפופ כשעוד בקושי חגגה בת מצווה: מוכשר כשד, יצירתי עד טירוף ונוסף לכל ספק להיטים היסטרי. לא רבים יודעים זאת - וגם אלו שיודעים הספיקו לשכוח - אבל סביב אמצע שנות השישים היו ווילסון ונערי החוף שלו פופולריים יותר מהביטלס.

אבל הגלים סערו, הסמים זרמו וההתמוטטות הגיעה. התשוקה להתעלות על הביטלס בכל אלבום ואלבום הכריעה את ווילסון, שפרש מהלהקה והתקמבק אליה בקצב הגאות והשפל של הים. בימים מסוימים בשנות השמונים נראה היה כי לא נשמע ממנו יותר, ושגורלו יהיה דומה לזה של גאון רוק אחר משנות השישים - סיד בארט. לחשוב שבריאן ווילסון ישיק ב־1988 קריירת סולו ויוציא ב־2015, כשהוא בן 72, את אלבומו ה־11 (ועוד כמה שבועות לפני יציאת סרט חדש על חייו, שבו מגלם אותו לא פחות מג'ון קיוזאק) - נראה אז כמו טירוף מוחלט.

בריאן ווילסון. סוג של סבא ג'פטו שחי בעולם שכבר שכח מהן אגדות | צילום: אי פי איי

אבל לא רק ש"No Pier Pressure" הוא אלבום נעים והרמוני כמיטב המסורת של אלבומי הביץ' בויז המוקדמים, אלא שהוא כולל שיתופי פעולה עם אמנים עכשוויים, וגולת הכותרת היא השיר "On the Island" עם צמד האינדי־פופ הלוהט Him & She (חפשו את הקליפ). בכמה שירים אחרים ("Sail Away" ו"The Right Time") מנגנים חברים מכובדים מהביץ' בויז כגון אל ג'רדין, דיוויד מרקס ובלונדי צ'פלין.

האלבום הזה נשמע כל כך ביץ' בויזי משום שבמקור כל השירים יועדו ללהקה שחגגה ב־2012 יובל להיווסדה. אף שמאז הם הספיקו לריב ולהתפצל שוב, בקיץ 2012 הם הוציאו אלבום חדש ומוצלח בהרכב מלא, שהחדש של ווילסון הוא למעשה

המשך ישיר שלו רק מעט רך יותר.

ווילסון, שתמיד היה אשף באולפן, מצליח לגרום לקולו המבוגר והמזייף להישמע כאילו מיתריו היו בני 30 שנה לכל היותר. וכך, הפער בין ההקלטות לבין ההופעות העכשוויות שלו מאשרר מחדש את הגאוניות שלו באולפן ואת הרלבנטיות שלו גם היום - כסוג של סבא ג'פטו שחי בעולם שכבר שכח מהן אגדות.

דברים שנזכור ביום שאחרי

2. מצד שני, חלק מהערוצים הוקלטו בעזרת מיקרופונים באיכות Super High Fidelity, וזה ניכר

3. ההרמוניות ב"Tell Me Why" כה יפות, שזה פוצע